כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל

12 הפניות ב־7 ספרים

אמרי שפר

עמ' קח§303

ואמנם יתחייב על פי ראש התלי או על פי זנבו אשר סוד ראשו יתגלה בחלוף אבגית"ץ כזה: תשר מאה, והוא שם התאר. ותדע סודו מן ח"ס על דרך חלופו מסוד אילת השח"ר שהוא שם על מה שנקרא כנסת ישראל. שהם ראשית חלה. גם הם ראשית כל נס. כי דגל מחנה הלוים נסע התוך המחנות. והוא דגל תאומים שהוא דגל משה ואהרן, הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן תאמי צביה. שני כרובים.

עמ' קיז§329

כי הכוונה על השגת הספירה הראשונה אשר א' מורה עליה. אבל במֹצאנו ראש השם י' ידענו מיד כי תכלית הכוונה במציאות האדם היא בהשיגו עצמו ומהותו שהיא בצורת י' לפי צורתה וכמוה לפי שמה י' כלומר קהלת דבר מקהל הכל. והוא סוד כנסת ישראל. שסודו כנסת י' שר אל. כי האדם השלם הוא מקהיל הכל ונקרא קהלת יעקב. והעיקר מהכל עשר נפשות לפי קבוץ עשר ספירות בספירת השכינה שהיא הנקבה המתעברת ומקבלת הכל מידי הכל ושמה צדק בלשון זכר. וצדקה בלשון נקבה. "וצדקה תציל ממות".

גן נעול

עמ' מא§106

אהבת חתן וכלה גופים לבד, ו"חלילה לאל מרשע ושדי מעול" (איוב לד' י'). לשום חכם שלם והוא מבני ישראל שהם זרע קדש, מבני אברהם יצחק ויעקב ותלמידי משה ואהרון ודוד ושלמה, להעלות במחשבתן ששיר השירים הוא כי אם משל לכנסת  ישראל עם הקב"ה, שהוא לה כחתן שלם בכל השלמויות והיא לו ככלה שלימה בכל השלמויות, הוא לפי האלהות והיא לפי האנושות. והדבקות והאהבה בינה ובינו משותפת על דרך עלה וירדת, זו עולה וזו יורדת. "מי זו עולה מן המדבר" "אל גנת אגוז

עמ' נב§139

תבין שכבת זרע דהא ממנו בביאה דיהא ודיו ודיוהא מסוד זה"ב י"ד שתרגומו דהב"א ב"ו. והיבש ג"כ מקבל זה באמצעות הזהר במראה הנקראת אספקלריא ופעל הארץ בששי כפעל המים בשלישי כאשר (פעל) האש והרוח בראשון וברביעי. ואין זוג לשביעי כי אם כנסת ישראל וזה דרך הרמז והסוד המופלג,

מפתח התוכחות

עמ' עז§74

בידך משניהם מלאך שטן. ושניהם מתגדלים יחדיו בטבע על ארבע כנפות כסותך על ארבע נקודות הראש אשר תכסה בה. כנף הארץ היא נקודת התקופה ושר הראש. ואמנם ראש תקופה הוא סוף תקופה ושם כח הצמיחה וההפוך. ועיין עניין מוציא שם רע על בתולת ישראל שסודה כנסת ישראל ומענשו תכיר הסוד. וכן מענשה "ובערת הרע מקרבך" וכן שני הנואפים נאמר בם "ובערת הרע מישראל", ועל הזונים השניים אמר גם כן "ובערת הרע מקרבך". וחיובן מרשות המארשה, אם נאנסה היא פטורה והאונס חייב והבתולה אינה

עמ' קג§128

מבקשת דבר תאוה. "ישא מדברותיך" מאש מדברת מצורה נפש איש מדבר. ראשי עם יחד מקבלי התורה כמו שנאמר "תורה צוה לנו משה" לשון המצוה תורה, לשון התורה מצוה. מורשה ראשים שמורה משורה עולם השכלים השומר מהראש א"ד. קהלת יעקב נפש עבריה כנסת ישראל. אם יהודה גנוזה לאם. וזאת ליהודה באה הברכה אחר "יחי ראובן וא"ל ימת ויה"י מתי"ו מספ"ר" שוה להם יחי ראובן אחרי בניו. "שמע יהוה" רמז לשמעון. ידיו רב לו רבו ילדיו ועזר מצריו תהיה מזריע צורתו היה, זרע יהיה

חיי הנפש

עמ' פה§112

מפני ששתי המדות האלה מסורות תחת רשות נשמתינו העליונה, והיא המנהיגה את שתיהן והמוציאה כל אחת ואחת מהן מכח לפעל תמיד עת אחר עת. ונקראו אצל הנשמה העליונה מדת הדין ומדת הרחמים, ואצלנו נקראו כף זכות וכף חובה. והנשמה העליונה נקראת כנסת ישראל, אשר השגחתה בנו תמיד בכללינו ובפרטינו בפעל מצדה ובכח מצדינו. כי לא יתכן שיהיה האדם צדיק ורשע יחד בעת אחת, ע"כ השם נושא עון ופשע וחטאה. ואע"פ שהוא פוקד עוון אבות על בנים ועל שלשים וכו', כמו שנזכר הרב בחלק

עמ' קכו§175

הגן ומשם יפרד והיה לארבע ראשים" (בראשית ב' י'). וסודם אותיות אהו"י ד' ראשים. אמנם סוד שין של שלשה ראשים חקוקה היא בתפילין להעיד על צורה אחת שיש ברקיע ששמה ישראל, ולה שלשה ראשים, ושמם כהן ולוי וישראל. וגם שמה כנסת ישראל, והיא לראשית לנו כנס, וחקוק לה על מצחה "ישראל", בעבור היות שם הכנוי לישראל, והיא חיה אחת ולה ד' צורות ושלשה ראשים. וזאת היא צורת אדם אשר בו ד' יסודות ושלש נפשות, והם אש ורוח ומים ועפר, וטבע וחיות ודבור. והנה הם ד', והעפר

סתרי תורה

עמ' קמא§238

ואחר כן תדע שכל זה אינו מזיק לך, שכבר היה מצוייר בלבך שבצורה זו היא פרידת הנפש שהיא חלק ה' אשר לה יש ראל שערים, והיא הנקראת כנסת יש ראל אשר כנסה וקבצה כל הדיבור תחת כחה השכלי הנקרא כנסת ישראל העליונה, אשר היא אֵם ההשגחה כלומר סבת ההשגחה, והיא האמצעית בינינו ובין ה', והיא התורה הנשפעת מן כ"ב אותיות הקודש. ותדע שכל איברי גופך מצורפים בצירוף צורת האותיות זה עם זה וזה עם זה. ותדע

מפתח הרעיון

עמ' קמח§28

ואמרי נפרד ר"ל נפרד מכל חיוב מציאות עם העולם יחד, אך המציאות אצלו כחומר ביד היוצר שאינו מחוייב מאתו כחיוב העלול מהעילה. וכן אמר הנביא עלינו כי "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (ירמיה יח' ו'). והמכיר סוד בית ישראל וסתרי עניין כנסת ישראל יוכל להבין זה בקלות וממנו יובן היות העולם מחודש מהשם בלא התחלה זמנית. וכן העידה התורה האמיתית בהזכירה עניין החידוש ובאה להורות לנו שהעולם התחדש בהתחלה אבל לא זמנית, באמרו "בראשית ברא אלהים את השמים ואת

ספר המליץ

עמ' כא§21

פיו סוד השם בעניין "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב" (משלי יח' י'). וייחסו לענאל והוא שם מורה שהוא כח העונה וסודו כסמאל. ולפיכך אמר שברח ממנו ובקש מקום יותר כללי ממנו שיתעלה בו והוא בית ישראל שסודו כנסת ישראל. ואמר שנסתר שם בעלייתו כלומר שם מקום קבלת מעלות חכמות אלוהיות מפני היותו מקום גבורת השכל וחולשת האנושות. ואמר שבקש לדעת תכלית הכוונה בעניין כנסת ישראל, ואז שלח לו השם כח חדש וקראו עזא שר צבא ה' ועשאו

עמ' כו§25

במדרגת אדם בשוה. ויהיה זה מלאם וזה אדם וזה שטם. ויהיה סוד זה תרעא וסוד זה תרדא וסוד זה תרשט. וסוד מ' מכ"ן שהוא המן הוא מאדים. ועל כן ראשו פתוח וסופו סתום כעניין מ"ס בעולה ובתולה. והם סוד היהודי"ם עם השם על דרך כנסת ישראל שהיא בתולה לעיתים ובעולה לעיתים. ועל כן אמר שהשלל היה מאתים איש מאה מולים ומאה ערלים. וכבר נרמז זה הסוד למעלה במשל מצות המלך גם הוא לריבוי מספר, אך הנה בשינוי מספר אמיתי. והנה היו לשטן בתחילה חמש כי נ' מספרו חמשים אשר הם חמשה וישובו