כַּפָּרָה

… תהיינה כפשוטן בין בנסתרן. ועל כן ברצונו ית' להועיל תכלית התועלת בנגלה ובנעלם, צונו לשמור מצותיו במעשה ולעיין על מה מורות וחזק המעשים מפני קדימתם בטבע וזמן ואמר "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה" וכו'. והורנו דרך הכפרה לשוגים ושהיא על פי הקרבן לפי מיננו הקרובים בחלוקותיהם. ואמר בסוף "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה". ולפיכך אנו מזכירין זה הכתוב בערב יום הכפורים אחר אמרנו "כל נדרי" וכו'. ועוד הוסיף לומר בשגגה "תורה אחת …

… והסוד תלוי על מלת זה ועל כן היה אומר בנה לי בזה. ונבואתו מגלה לנו סוד שלש גלויות וסופן שהוא טוב לנו ונהיה מנצחים כל האומות וכבר נאמר סופך טוב טלך טל עם היות אז מתחיל הרע בסבת הזנות ובסבת זבחי אלהי העמים. והעון נתכפר עם תליית ראשי העם באמרו "והוקע יהוה אותם נגד השמש וישוב חרון אף מישראל". והנה פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן באמצעות הרמח שלקח בידו ובדקירת הזונים סבב עצירת המגפה ונעשו לו נסים רבים נס בתוך נס. וכן פינחס בן אלעזר בן אהרן …

… ביארו שלא ימשלו כחותם עליכם שאתם ממשלתכם למעלה מהם, והוא אזהרה על עבודת זולתו יתברך וישתבח שמו. על כן שרי אלפים ושרי מאות קרבו אל משה ואמרו לו מה שאמרו והקריבו קרבן זהב התרומה "איש אשר מצא כלי זהב" וכו'. ואמרו "לכפר על נפשותיכם לפני יהוה". ואמנם היה הזהב "כל כלי מעשה" רמז על מעשה העגל. ולפיכך לקחו הזהב משה ואלעזר הכהן לכפר על מעשה העגל שעשה אהרן. ונאמר "ויביאו אותו אל אהל מועד זכרון לפני יהוה". ועניין המקנה הרב וירושת הארץ בחוצה לארץ …

… לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה". ראה סוד הקטרת וכחה איך גלה לנו ית' ויתפאר שמו באמרו "איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו". וככה אמר בעניין שמן משחת קדש "איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו". וכבר ידעת מה שבא מעניין כח הקטרת מן הכפרה בעניין עצור המגפה. ועל היותו מגלה זה אמר בראש פרשת כי תשא את ראש בעניין נתינת כפר נפש לכפר על המניין בפקד אתם. והנה הקטרת מכפרת ומצלת כל גו"ף מדין כר"ת כלומר גו"ף מרשי"ע שכן קטרת בגימ'.

… עניין הדם שהוא עניין קרוב לנפש מאד עד שנתחייב אל היותו הוא בעצמו כאמרו "כי הדם הוא הנפש" כאשר אמרתי למעלה. ובעבור שלא יחשוב חושב שאין לאדם אם כן שום נפש זולת הדם, גלה עוד והורנו שלא קרא שם הנפש בשם הדם אלא מפני שתלה כפרתה בדם. באמרו כי הדם הוא בנפש ולמה הושם בה כדי לכפר כאמרו בנפש יכפר. ומעניין הזב והזבה ושכבת זרע ודם נדות ודם לידה ודם טהר יובן סוד דם שני השעירים הנקראים שדים. "ושעירים ירקדו שם" "ולא יזבחו עוד [את זבחיהם] …

ראה פלאות התורה ואיך גלתה מהותינו מצד החמר הקרוב לבעלי חיים ומצד צורת החמר הקרובה אשר היא כח מכחות השדים. וצריך לכפר בהם כפרות ידועות כדי שלא יגיע באמצעותם נזק לנפש המשכלת מצד היותם מונעים ממנה כח השגתה את קב"ה ואת מדותיו ופעולותיו בשמותיו שבם הכל נברא ונכתב ונחתם. לפיכך התיר הבשר והדם אסר ואמר "ועשית עלותיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך.. …

… חייב זולתו ידוע ענינו. ועוד זכר החלל והעיר הקרובה ועגלה ערופה. והכוונה בכל לאמר בלשון הקדש במקומו "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". שפכה כתי' שפכו קרי. ידינו מלא, יד אחת כיד רבים כשפיכות דמיו. "כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בין עמך ישראל ונכפר להם הדם" ואומר "אתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה".

ודע שאין השם מעניש אלא למי שהרבה לחטוא מאד. ועל כן מדתו "ארך אפים ורב חסד ואמת" והוא "נושא עון ופשע וחטאה", שכנגדם שלשת מיני כפרה, מוחל, וסולח, ומכפר. ואע"פ שזה הראשון זכר בו "פקד" ולא אמר ממית מפורש ר"ל פוקד עון אבות על בנים, ובסוף אמר "איש בחטאו יומת" זכר לשון מיתה, והוא מפני שלפעמים תהיה פקידה על המות כאומרו "אם כמות כל אדם ימותון אלה ופקודת כל …

… יהיה לי נחמה על מקרי כולם אשר השיגו לעפר ואפר. כמו שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח' כז'). עד שנולד לו בגמול השפלת חומרו ובזותו אותו בן, שנעקד לפני השם במקום עולה ונשאר אפרו צבור בו לזכרון עקידה, ולזכרון כפרה כאפר פרה. שהוא עפר שריפת החטאת, והוא הדשן בגימטריא. וכעניין כי הוא אפר דשן ושמן ועב ועכור מאד, ולזה הושם לאברהם "פאר תחת אפר" וגמול איוב "ויוסף איוב" (איוב כט' א') "ויוסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה (שם מב' י'), …

… שחייבתני הכרחתו שלא להסתירו. ולא השגיחה קנאתי האמיתית בגנות עם רב, כנגד איש אחד מיוחד, עובד את השם מאהבה כאברהם אבינו אשר אהב רב. כי הנה משה שקול כנגד כל ישראל, ויום כפור שקול כנגד כל ימות השנה. והוא מיוחד והוא לבדו מספיק לכפר על כל חטאת השנה, כן זה מיוחד אשר יוציאוהו דברי מכח לפעל בעבור מה שהועלתי לו לבדו, יתכפר לי מה שהזקתי זולתו. ואם עלה מספר הנזקים לעשרת אלפים סכלים נגד תועלת אחד מעולה, אוהב האמת באמת. ועל זה אגיד עניין מלת סתרי תורה, …

… שורש כל התורה כולה. ובאו בה חלקים הכרחיים להשלימנו והם עניין שעיר המשתלח ופרה אדומה ושור וכבש ועז ותורים ובני יונה מכל בעלי חיים והם בהמות ועופות טהורים, וקלים להמצא תמיד. והם עיקר כל קרבן אשר עניינו להקריב אותם לפני השם לכפר על חטאתינו, עד שירצנו השם ויהיה מריח נחוחינו, כלומר מקריבנו אליו אחר שהתרחקנו ממנו ומקבלנו ברצון להוציאנו מתחת העתים, המביאים אותנו לידי מניעה מעבודתו. שעליהם כתוב, "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג' א'). …