כִּסֵּא

27 הפניות ב־4 ספרים

אמרי שפר

עמ' מט§98

הנקראים מקרים כשכלו של המלך עם נפשו. והנה השכל והנפש והגוף של המלך שלשה עצמים במשלנו נבדלים באמיתת מהותם ובעצמותם ושכינתם יחד. אלא שהגוף שוכן בהיכלו שהוא היכל המלך וחדרו המיוחד לו לשכינתו מכל בתי מדינתו. והוא מקום מיוחד מן המיוחד ששם כסאו שאינו כולל כל ההיכל אבל הוא מעולה מכל מקומות היכלו לעניין ישיבתו עליו וכסאו אינו מכלל עצמי ההיכל כי ההיכל הוא בית שיש לו ארבע רוחות וגג וקרקע.

עמ' נא§100

וממשלי הבית הנזכר ומעניין היכל הבית ומסוד כסא המלוכה שהמלך יושב עליו לעתים תבין סוד גוף המלך ועניין נפשו וצורך שכלו הנזכרים ותבין שהם שלשה עצמים מתחלפים במהותם ושכינתם יחד. ותדע יחס זה אצל זה וערך זה לזה לפי המשל. כי אין דמיון ביניהם ולא יחס אמיתי ולא ערך צודק. וכן תבין משלשה שמות הקודש שהם מיוחד ומכונה מיוחס. המיוחד ראשיתו י'. והמכונה ראשיתו א' וסופי שלשתם הי"ם. והוא שטעון בקיעה לעבור גאולים בתוכו ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. ואשר תוך שלשתם ה"ו ד"נ לה"י.

חיי הנפש

עמ' ב§6
סוד א'-הוא סוד צלם ודמות.סוד ב'-הוא סוד שתוף שם בן.
סוד ג'-הוא סוד עניין כסא.סוד ד'-הוא סוד עניין פקידה.
סוד ה'-הוא סוד התחלה וסבה.סוד ו'-הוא סוד מלאך ושכל.
סוד ז'-הוא סוד פנים ואחור.סוד ח'-הוא סוד חיי הנפש.
סוד ט'-הוא סוד כנפים.סוד י'-הוא סוד שם התאר.
סוד יא'-הוא סוד שם עצם.סוד יב'-סוד דבור איוב וחבריו.
סוד יג-הוא סוד ממשלת הרוכב.סוד יד'-הוא סוד בלבול הדתות.
עמ' ח§19

והחלום והיקיצה. כי כל אחד מאלה השגה זכה יותר מחברתה לפי זכות הגוף שבו הושג. ובחקקך הגוף בהשגה השכלית בראותך מהותו בשכל הוא החקוק האמיתי, וכל מה שתשיג מעניינו בשכל תהיה קרוב אל אמיתתו יותר, והוא האדם באמת ומדרגותיו למטה מן הכסא ולמעלה מן הכסא והוא מכלל החיות הנושאות הכסא, ומכלל היושבים על הכסא. וזהו ה"דמות" אשר בו נברא בדמות ארבע חיות, ובדמות כמראה אדם על הכסא מלמעלה, והיינו בצלם אלהים ובדמותו. ואמיתת דבר זה הנו החי המדבר הנקרא חשמל, חי שמל,

עמ' טז§27

סוד שלישי-נודע מפרק ט' ומ"ה וס"ט בחלק א' וגם בחלק ב' מפרק ט'.

עמ' טז§28

עיקר סוד הכסא-גם בחלק ג' נרמז במרכבה. והוא שעניין כסא נאמר על מי שאינו גוף ולא כח בגוף, לא יתכן שיאמר שהוא חומר לו שישאהו. שהנה כבר התבאר במופתים רבים בספר המורה וגם חכמי האמת מודים על זה. וכל מתרגם עניין מענייני הכתוב הודה עליו, וכל חכמי

עמ' יט§31

והאחדות והמעלה והשלמות האחרונים, שאין הפשטה ויחוד ומעלה ושלמות וכיוצא בזה מהשמות הנופלים בעניין זה אחריהם אל ה' ית'. והנה הוא מפני זה בתכלית המעלה בעליונים, והאדם בתכלית המעלה בתחתונים. וכל זה כאשר נאמר שהשם ית' יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל. ואמר ג"כ מפני טעם זה שגם האדם בדמותו ית' בעניין זה, ועל כן נאמר "ועל דמות הכסא כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כו'). ואם נשלם אחד מבני אדם בשתי מעלות העליונות אשר במין האדם, והם החכמה והעושר והתקבצו

עמ' כ§32

ואחר שבארתי לך כל זה עם מה שתבין ממנו מדברי הרב, ראוי לך שלא תאמין עניין כסא בכל מקום שבא על השם ית' או על האדם, כי אם מעלה ושלמות חוץ ממה שמורה עליו פשוטו באדם, שאינו נמנע בשכל מהיותו כפשוטו. כמו "ועלי [הכהן] יושב על הכסא" (שמואל א' א' ט') וכיוצא בו. אך אמרו שהאדם או דמותו הוא למעלה מן הכסא אשר תחתיו רקיע, ותחת הרקיע ארבע חיות וגם

עמ' כג§34

ובחירתו בנו משאר האומות כשנעבדהו, וכעסו על אויבנו ושנאתו אותם בעברם על רצונו. אלו כולם עניינים שצריך להביא עליהם מופתים שכליים ותוריים אמיתיים, כמו שתשמע מדברינו בהגיענו אל סוד התארים והשמות בעזרת יוצר הכל. ודע כי מלת כסא ג"כ מורה על כסוי דבר והקפתו, ומזה המין "השמים כסאי" (ישעיה סו' א'). ודע זה.

עמ' לז§52

נודע מדבריו כשיובנו שלזה כיון גם שם זכר ותחת רגליו ופירשו בפרק כ"ז הנזכר ובפרק כ"ו בחלק ב' פירוש מספיק ואין לי צורך לפרשו. כי מדבריו הוא מובן, ועניין התחלה וסבה הנאמר במציאות כבר אמרנום למעלה בסוד ג', הוא סוד עניין כסא בעניין התחלות אבונצר ומשם תבינהו. אמנם סבות המצוה, ר"ל טעמי המצוות אשר הביאם הרב לפי פשט הכתוב, יש לי בם דברים רבים בהגיעי לעניינם בע"ה. ולבאר מהם כלל עליון מאד, גם קצת פרטים כאשר יורני השם בסוד טעמי המצוות, הוא סוד שמיני

עמ' סא§82

לותמונת יהוה יביט. וזה הראשון האלהים בה"א הידיעה והוא סוד הכוחות האלהיות הפועלים באנושות בהפכים לפי הכרח טבע החומר והצורה. על כן הטבע אלהי"ם. אמנם האלהי"ם הוא מלאך האלהי"ם הכולל אדנ"י י"ה ו"ה גם סוד אהי"ה. ועל זה הכנוי הוא הכסא שהוא הטבע אשר עליו שוכן הכבוד הזיוי והכבוד הזיוי הוא, והוא בלא ספק גם כן מלאך האלהי"ם כאשר אמרתי כלומר זיו השכינה אשר יורה על השם המיוחד. וכן בא עוד "יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" (שם טו') ועוד בא "למען יאמינו

עמ' ק§133

ואמנם אבני שיש טהור הנה הם שתי אבנים. האחת אבן שתיה שממנה הושתת העולם, השנית "כמראה אבן ספיר דמות כסא"  (יחזקאל א' כו') וזאת "אבן ספיר" וזאת "לבנת הספיר". שגם תרגומו של זה כזה, אבן טבא. על כן אמרתי לך שני ראשי טובה. והטועים טעו בשניהם טעות גדולה, ברצותם לבנות עיר ומגדל לעשות להם שם "ותהי הלבנה להם לאבן

עמ' קכד§173

כוחות ורוחות באמצעות הצורה הטבעית האנושית. והכוחות הציוריות הם ד' ראשונים במספר אותיות אהו"י אשר הם ראשונים במעלה לכל האותיות. והם נגלים ונסתרים בכוחות החיות, ומהם נשפעו כל הבריות. והם בעצמם מדברות וחיות, והם חיות הקדש הנושאות את הכסא, כלומר הם נושאות משיגות מעלת הכסא. והוא האיש המיוחד היודע אמיתת שם המיוחד, ותנועות ידועות לכל אחת מהם. והנה האות כחומר ונקודתו כצורה, מניעה אותו. ולא ימצא זה בלא זה בהזכרה, כמו שלא ימצאו החמר והצורה זה

סתרי תורה

עמ' ה–ז§20
פרק א'               צלם ודמותפרק   ח'                  מקום
פרק ב'    הקשה לי איש חכםפרק   ט'                    כסא
פרק ג'     יחשוב עניין תמונהפרק   י'         כבר קדם לנו
פרק ד'       דע כי ראה והביטפרק י"א                 ישיבה
פרק ה'               כאשר החלפרק י"ב                   קימה
פרק ו'                איש ואשהפרק י"ג                 עמידה
פרק ז'                          ילדפרק י"ד          שיתוף אדם
פרק ט"ו                      נצבפרק מ'      נפש שם משותף
פרק י"ו                       צורפרק מ"א      חי שם הצומח
פרק י"ז              לא תחשובפרק מ"ב    כנף שם משותף
פרק י"ח        קרב ונגש ונגעפרק מ"ג     עין שם משותף
פרק י"ט                      מלאפרק מ"ד  שמע שם משותף
פרק כ'                          רםפרק מ"ה  כבר זכרנו בקצת
פרק כ"א                     עבורפרק מ"ו  כבר זכרנו פעמים
פרק כ"ב                       באפרק מ"ז          כל מה שבא
פרק כ"ג                  היציאהפרק מ"ח    המלאכים גם כן
פרק כ"ד                 ההליכהפרק מ"ט    דע אתה המעיין
פרק כ"ה                     שכוןפרק נ'       במציאה עניינים
פרק כ"ו    כבר ידעת אמרתםפרק נ"א            כל מתואר
פרק כ"ז      רגל שם משתתףפרק נ"ב           אשר הביא
פרק כ"ח     עצב שם משתתףפרק נ"ג  דע כי אדון החכמים
פרק כ"ט                     אכולפרק נ"ד        כבר קדם לנו
פרק ל'              דע כי לשכלפרק נ"ה       דע כי ההדמות
פרק ל"א       דע אתה המעייןפרק נ"ו  בתוארים יותר עמוק
פרק ל"ב       דע כי ההתחלהפרק נ"ז יותר עמוק מן הקודם
פרק ל"ג      הסבות המונעותפרק נ"ח יש לשואל שישאל
פרק ל"ד             לא תחשובפרק נ"ט   אני רוצה למשול
פרק ל"ה         הנה אבאר לךפרק ס'        כל שמותיו ית'
פרק ל"ו      פנים שם משתתףפרק ס"א   צונו בברכת כהנים
פרק ל"ז     אחור שם משתתףפרק ס"ב        נקדים הצעה
פרק ל"ח       לב שם משתתףפרק ס"ג        דע כי שם יי'
פרק ל"ט      רוח שם משתתףפרק ס"ד    איני רואה אותך
פרק ס"ה והלוחות מעשה אלהיםפרק ע"א   דע כי זה הנמצא
פרק סו כאשר הושאל לשון אמירהפרק ע"ב   ההקדמות הכוללות
פרק ס"ז       כבר ידעת פירסוםפרק ע"ג זה הפרק אכלל לך
פרק ס"ח  הפילוסופים כמו שידעתפרק ע"ד  אני אבאר לך ג"כ
פרק ס"ט                        רכובפרק ע"ה בהרחקת הגשמות
פרק ע'              דע כי החכמות
עמ' י§30
סוד א'              צלם ודמותסוד ח'                 חיי הנפש
סוד ב'           שיתוף שם בןסוד ט'                    כנפיים
סוד ג'               עניין הכסאסוד י'                שם התואר
סוד ד'           פקידה וזכירהסוד י"א              שם העצם
סוד ה'            התחלה וסבהסוד י"ב          דיבור וחבריו
סוד ו'              מלאך ושכלסוד י"ג        ממשלת הרוכב
סוד ז'               פנים ואחורסוד י"ד         בלבול הדתות
עמ' כח§63

טבעי, היה לו השם ית' לאב ראשון. וכאילו תאמר שאם אדם הוא ראשון לכל אדם, השם שהולידו בצלמו ובדמותו, הוא אצלו אב ראשון ואדם ראשון. ועל זה הסוד קראנו שם הרוכב על המרכבה בשם משותף והוא אדם. כאומרו ביחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". ומזה המין של בן באו רבים, "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן" (שמואל ב' ז'). "בנים אתם ליהוה אלהיכם" (דברים יד' א'). וכן אב "כי אתה אבינו" (ישעיה סג' טז'), ורבים כהם. ואמנם המין השלישי משם בן כגון "מי

עמ' כט§64

סוד ג'  עניין כס"א

עמ' כט§66

אלא אחר דברים רבים ועניין ארוך. ומי יתן והיה מפורש אחר זה כולו, ואולי בא במורה יותר נעלם. ועל כן יכריחנו זה העניין להאריך פעם ולקצר פעם, כפי מציאות כל סוד וסתרו. והנה שם כס"א הוא עניין צריך קצת אריכות. ונאמר כי מלת כסא מורה כיסוי דבר כלומר שהוא דבר מכוסה ומופלא כעניין עולם שמורה שמו שהוא דבר עלום ונסתר מאד. ולפעמים יהיה העניין ההוא המכוסה והנעלם מכסה ומקיף אחרים ולפעמים יהיה העניין ההוא מכוסה ומוקף. ומה שבא בשם ממנו שמורה על עצמו ית' כגון "על כס יה" (שמות יז'

עמ' ל§67

תמיד. ואשר השפע ההוא נשגב ונעלם עמו הוא אשר מציאותו נכבדת מזולתו ממי שלא קיבל השפע כמוהו. ומזה הצד היה העולם כולו בדמות סולם מתחיל מתכלית השפל, במקום, ובמעלה, ועולה ומתעלה עד תכלית הגובה במקום ובמעלה. ויקרא הגובה כסא, והשפל הדום רגלים. וכאשר העניין כן ומצאנו זה הדרך במציאות והרגשנו והשכלנו בחושינו ובשכלנו שעניין האדם הכללי הוא בדמיון העולם. כי העולם אדם גדול והאדם עולם קטן, והשגנו כי גם האדם הפרטי הוא עולם קטן. גם כן שמנו דעתנו אחר

עמ' לה§72

מובדלים חוץ לשכל, כמו שהלחם ימצא מורכב מקמח ומים בהרגש שהוא לחם, ובדמיון שהוא מקמח ומים. וכבר ימצא כולו בספרים הטבעיים. וזכרנום בהכרח פה מפני שינוי הפעולות וקיום המציאות אשר החיות נושאות הצורות הידועות, ונושאות את הכס"א, וצורות כלל האדם בצורתם. והם תחילה ארבע מדרגות הידועות מהסולם בארבע מלכיות, וכן בפרטי האדם הנה הוא מרובע, כי שנים עשר מנהיגים בנפש כמו שיש שנים עשר מנהיגים בשנה והם שנים עשר מזלות המנהיגים בגלגולם שנים

עמ' לו§73

ועל מראה אדם שעל הכסא, שנקרא חשמ"ל, והמטה אשר נהפך לנחש יודיעך זה הסוד כולו, ומציאותו מבואר בסוד ההפוך הידוע. וכן תדע סוד תלי וסוד גלגל וסוד לב, ועניין תפילין של יד ושל ראש שני עדים כשירים על כל דבר, והם יגלו לך סוד הכסא וסוד הלוחות. כי כן כס"א בא"ת ב"ש לח"ת. "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת" (שמות לב' טז'). והלחת של סנפרינון היו, והכסא של אבן ספיר. ואלה הדברים נפלאים מעידים אלה על אלה, ובמעשה מרכבה נעוררך

עמ' ע§117

פעמים בצורת המשכיל הכוללת שלשתן בשתי צורות. והכת השלישית התחתונה אומרת ק'ק'ק' שלש פעמים בצורת המושכל הכוללת שלשתן בשלש צורות. ואלו השלש צורות של השלש כתות הן צורת האדם התחתון, וצורת אדם האמצעי אשר בחיות, וצורת אדם העליון אשר למעלה מן הכסא. וידעתי שאתה תבינם אם אתה מקובל מצורות המציאות המורות שהמלאך שלישו של עולם וגוייתו בתרשיש שעניינו כתר"י ש"ש. ואז תבין סוד ש"ש כנפי"ם, כש"ש פני"ם, וסוד בשתי"ם, בש"ם קדו"ש. וק' שש פעמים הוא ש"ש. בשם קדוש

עמ' קנט§273

הסוג"ר, נתיבות פליאות חכמה. "כי שאל נא לימים ראשנים" למנין ראשון "אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים" (דברים ד' לב'). אד"ם ע"ל האר"ץ, אמ"ת. קצ"ה השמים, פלאו"ת חכמ"ה. אש"ר בר"א אלהי"ם, בצורו"ת הטב"ע, בצורו"ת הכס"א. אומר השתכל בטבע הצורות המיניות ומהם תכיר מה שלא הכיר גוי מהגוים ההם, ותבין דבר גדול אשר לא נשמע כמוהו. "הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו: השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש" מתו"ך הצור"ה "כאשר שמעת אתה

עמ' קסז§281

רבים, ושניהם עם צורת קול שדי. ועוד קול המולה כקול מחנה, ועוד קול ששי מעל לרקיע וזהו הולך וחזק מאד, וסוף הכל קול שביעי הוא המדבר כאמרו ואשמע קול מדב"ר הוא קול גבריא"ל. ואמנם ראה על הרקיע אשר על ראשי החיה כמראה אבן ספיר דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ועדיין לא גילה בכל זה מבואר הסוד, והעד שעדיין לא אמר וארא, כי מן וארא בתראה מתגלה הסוד ההוא הנכבד כולו. ואע"פ שהוא נרמז מהתחלת העניין והוא מן ואשמע עד ואשמע.

עמ' קסח§282

גדולה, וכל המגלהו מבואר הוא ממזר בן הנדה. כי סוד אבן ספיר וסוד רוח החיה באופנים נקשר זה בזה. ודע כי כ"ל גלג"ל שמו ב"ן המיד"ה ומאמר עליו וראשית הסוד כמרא"ה אב"ן ספי"ר, נבר"א מפר"י הכס"א והוא החמר המעלה. ואמנם דמו"ת כס"א, כסו"ת אד"ם, כי כן גם חשמ"ל, מלוב"ש. ויתבאר לך מסוד לבוש הבדים ומסוד החמר הראשון אשר הוא בבחינת אמתתו פושט צורה ולובש צורה. כן כל הנראה בנבואה הוא מתלבש מהחמר ונראה לנביא. וחמר הנבואה גם כן פושט צורה ולובש צורה,

עמ' רא§337

עניין כסא

חותם ההפטרה

עמ' קיז§14

ועל כן אני שמח במה שאגלה למשכילים מזה על דרך שיבינוהו וישמחו בו, ואשמר ממה שיראה נבזה לסכל שלא אגלהו. ואמנם היות שם מורכב שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אד"ם שעל הכסא הנה זה אגלה"ו. אבל סוד אנכי יי' אלהיך והכסא אכסה"ו, וסוד הזק"ן הנקרא הנקב"ה מפני פחד הנז"ק אעלימה"ו. גם סת"ר אהו"י שהם אותיות העלמה על דרך ראש"י תוכ"י סופ"י, ראש"ו תוכ"ו סופ"ו, ראש"ה תוכ"ה סופ"ה, הרא"ש התו"ך הסו"ף, כל זה אסתירה"ו. כי הוא השם ההסתר"ה שעשה