נָבִיא
48 הפניות ב־8 ספרים
אמרי שפר
ואחלקהו לשלשה מאמרים ולשלשה שערים ולשלשה חלקים. המאמרים אכלול בהם דעות חכמי דורינו זה והשערים אכלול בהם דעת חכמי ישראל הקדמונים והחלקים אכלול בהם דעות כל הנביאים כולם בכלל. ואחר כל אלה אכתוב ידיעה כללית כוללת כל הדעות הנזכרות הקודמות אשר עדיה הגיעה הכוונה האלהית בבריאת האדם בזה העולם השפל ועליה נאמר שנברא האדם בצלם אלהים ובדמותו וכל אלו הדעות החלוקות יהיה עניין החבור הזה …
… שמה שנגלה יהיו מביניו מועטים מן המועטים ברבויים אני בוחר להחיות נפשות המועטים ההם ולא להשגיח ברבים שלא נשלמה דעתם עם היותם חושבים בעצמם שהם השלמים לבדם וזולתם חסרים אצלם. וזה אעשהו כדי להמשך אחר האמת. והמדה הזאת קבלוה הנביאים מהשם ית' וקבלוה החכמים מפי הנביאים ומספריהם הקדושים. ולולי חלוק מדרגות הנמצאים לא הייתי אני ולא זולתי מן המחברים יכול להביא שום טעם נכון על מה שזכרתיו שאגלה טעמו, והנני מחל בשם יי אלהי ישראל יושב הכרובים לדבר …
… מקרים ותארים. ואלה מקצתם: אור יי. שכינה. כבוד יי . רוח יי. רוח קדשו. רוח נכון. בית יי. מקדש יי. הר יי. יקרא דיי. שכינתא דיי. מימרא דיי. תרגום. וכן דבר יי. רוח פיו. שם יי. וכיוצא בם רבים. ולפיכך יקרא המשיג ג"כ בשמות מתחלפים, רואה, חוזה, צופה, נביא. וכן רבים, וכך העניין המושג קראוהו, נבואה, חזון, משא, מראה, חלום. השגה, חכמה, ידיעה, השכל, תבונה בינה, מדע, דעה. ושמא תחשוב שמקצת מאלה וכיוצא בם אינם שמות לעניין ההוא אלא לעניין זולתו דע שאינו כן. אבל …
כל נביא שניבאו השם צריך שידע תחילה כח הכישוף ומהותו ומאין התחייב עליו מציאותו. ומפני שצריך לנביא לדעת זאת הידיעה הנביאים המלמדים את בניהם את תלמידיהם דרכי הנבואה מחוייבים למסור להם ידיעת מהות גופם תחילה. ולפיכך, דרכי חכמת הרפואות, מפני שהיא בנויה כולה בלא ספק על החכמה הטבעית מועילים לאדם דרכיה בידיעת השם גם מפני שכל הגוף בעל אברים נספרים. והיו י"ג צלעות דבקות לצד ימין בחוליות של חוט השדרה שהם י"ח. גם י"ג צלעות לצד שמאלם והיה כל זה המספר לעניין נספר מופלג אצל הסופר והיה סוד שם השפע סימ"ן: ס"ופר י"וד מ"ספרים נ"ספרים.
… בענייני המלך ששלחו והלא יקרה לשולחו מזה תכלית הבושות כשישאלוהו על הנהגת מלכו ולא ידע להשיב. כל שכן שלוחו של מקום ברוך הוא. ולא עוד אלא ששולחו אל אומה חכמה שיבחנו שליחותו. ואם כן אין שום חכם מסופק מזה שכל נביא צריך להיות חכם גדול מופלג בחכמות וכל שכן בידיעת השם.
לא נסתפק שום חכם מחכמי ישראל הקדמונים ז"ל וכל שכן שלא נסתפק שום נביא שהנביא אין מדרך השם להחכימו לשעתו כלומר שהיה היום עם הארץ גמור ובלילה נבאו השם והשלימו והחכימו ושב חכם גדול. אבל מדרך השם להשלים החכם הגדול המתעסק בחכמת הנבואה והולך בה ימים ומבקשה וקבל ידיעת השם בקבלה והשתדל להוציא מה שקבל מן הכח אל …
… ענייניהם להדמות אל מידותיו במידותיהם כן חייב האדם להיותו נמשך בכל ענייניו להדמות במידותיו אל מידות השם יתב'. עד שחייב השם יתב' להיות אישים מתחלקים חלקים שלמים מאד במין האדם. והם שכל מחשבותיהם בשם תמיד. ואלה האנשים הם תמיד בעולם השכלים הולכים ובאים והם הנביאים. והיה עוד במין האדם אישים מתגלגלים בנפשותם לפי מחשבותם בחכמות מתחלפות אך אינם נפרדים מגלגלי החכמה לעלות בגלגלי הנבואה והיו על זה נקראים חכמים ולא נביאים. והיה עוד במין הזה אישים מתגלגלים בגופותם ובצרכיהם …
אמנם מי שכבר נפרד מארבע מלכיות והשיג כנגדם סוד ארבע פרשיות והתכתר והתכסה בתוכם ונעשה להם מ"ח ול"ב כבד נקרא אליה"ם אלהים. והוא הנביא היושב על כסא יי כשלמה ומשה ואברהם ואהרן שנכתרו הם והדומים להם בכתר המילה וגלו העטרה ופרסמו מלכות היהדות באברהם ובכתר התורה במשה ובכתר כהונה באהרן ובכתר מלכות העשר והממשלה בשלמה ועל האיש הזה נאמר "ועל דמות הכסא דמות כמראה …
וזאת השאלה השלישית היא שאלה נכבדת ועמוקה מאד ולא ידעוה באמת כי אם הנביאים לבדם אבל מסרו סודותיה לחכמים השלמים בקבלה וכבר רבו הדעות בה עד אשר נשקעו בני אנשים גדולים בימה עד תהומותיו ואין מעלה. ורבים טעו בדמיונם בה. והתעו רבים אחריהם ממי שכבר חשב לדעת האמת. וכל זה גרם להם המשכם אחר דברים פשוטים בספרים ואחר מחשבות חכמים רבים קודמים מוסרי קבלות בלתי אמיתיות. וחסרון מאזני שכל הביאם לחשוב מה שחשבו בשאלה זאת.
ואם כן אל יפלא המקובל כאשר יכחיש כל מי שהוא בלתי מקובל דרכי הקבלה האמיתיים כי לא כל אדם זוכה לדעת האמת כל שכן זאת האמת המיוחדת שאין אחריה אחרת להשגה האנושית, ובה לבדה ידבר האלוה יתברך עם נביאיו באמצעות השכל הפועל עם כלי הדבור הנכתבים והנבטאים והנחשבים המצורפים והנחלפים.
מפתח החכמות
… ומיודעי המעיינים בדברי אלה כי אמתתה של התורה היא על דרך שבה אדם יכול לקבל שפע הנבואה. ונתינתה לנו מהר סיני היתה על זאת הכונה המעולה אשר אי אפשר להיות שם שום כונה אחר זאת בשום פנים בעולם. והראיה על זה היא היותה מגדלת לנו הנביא על כל אישי מין האדם ומגדת שהשלמים שבמין האנושי אשר הם בתכלית השלמות הם הנביאים. ולמטה מהם במדרגות האנושיות לפי המעלות השלמים בחסידות הנקראים בלשוננו חסידים ולמטה מהם הצדיקים. ומן הנביאים הוא הכלל הכולל אישים שהיו צדיקים …
… ועל היותו קרוב לנביאים נאמר "אז דברת בחזון לחסידיך" (תהלים פט' כ'), ונאמר באבות האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות, מפני שבאותה המסכתא יש דברים מעוררים לב הצדיק ומורים לו הדרך אשר ילך בה ביושר. ואמנם שם נביא באמת מורה על מי שקבל הדבור האלוהי בין רב בין למעט ועל דרך האמת כי זה הדבור בא מרוח הקדש לנביא אינו בא אלא על ידי הדבור האנושי תחלה. ועוד אמרו בתורה "משה ידבר והאלהים יעננו בקול" וגלו סודו באמרם בקול בקולו של משה. ויתחייב ממה שאמרתיו בזה הענין שהצדיק …
… זאת ההקדמה המופלאה אם תרצו להגיע אל היותכם צדיקים לבד די לכם בלכתכם בדרכי התורה על צורת פשטיה. ואם תרצו להגיע אל היותכם חסידים לבד די לכם בדעתכם סתרי התורה על דרך חכמי המחקר עם היותם צדיקים גם כן. ואמנם אם תרצו להגיע עם מעלת התורה אל היותכם נביאים די לכם בלכתכם בה בדרכי הנביאים שדרכיהם לצרף כל התורה כולה וללקחה על דרך שמות הקדש מראשה ועד סופה. כמו שבאה לנו הקבלה האמתית עליה שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה מן ב' של בראשית עד למ"ד של לעיני כל ישראל. עם היותכם שלימים בשני הדרכים …
… דרכיהם. ואם יאמר אומר ואיך יצדק הוא מהם והרי אין בקהלו צדיק אין דרך להצדיק עצמו כי זה טבע בני אדם הוא שיורו הדרך הטובה זה לזה. ואם אין שם מורה צדק, נמצא שאין שם צדיק. כמו שאם אין שם מורה חסד אין שם חסיד. ואם אין שם מורה נבואה אין שם נביא. ואם אין שם שפע אלוהי נסתלקה שכינה מביניהם לגמרי ואין חלק [אלוה] לאחד מהם. שהרי הם כלם בהמות ואע"פ שתאריהם ודמות פניהם פני אדם נבדל מינם ממין החמורים כהבדל מין הקופים ממין הדובים שאלה חיות רעות ואלה חיות …
… עצמו. ולא ישלים עצמו מצד היות העולם קדמון ולא מצד היותו חדש אבל ישלים עצמו אחר הבראו חסר מצד היותו הולך בדרך הצדיקים שהם שומרי התורה מיראה או מצד היותו הולך בדרך החסידים שהם שומרי התורה מאהבה או מצד היותו הולך בדרך הנביאים שהם שומרי התורה מיראה ומאהבה והם בתכלית השלמות. ודרך השלמת עצמו של הצדיק הוא לקבל מפי השלמים כל דרך מורה ענין השלמתו אחר שיתבאר לו שזה אשר ממנו מקבל הוא צדיק או חסיד או נביא. ואמנם החסיד בעל המחקר יבקש החכמה בבריאה, והדין נותן שלא ישגיח אם היא קדמונית …
… בעצמו כן מצד התחלות המציאות הטבעיים ומה שאחר הטבע גם כן, אבל מוסיף המקובל בזה שקורא מעשה מרכבה דרכי השמות והרכבתם וכל מה שנמשך אחריהם. והוא מה שלא נגלה לפילוסופי האומות ולא שמעוהו, בתחלת מחשבה יכחישוהו. כי יקרה לנביא שהוא בעל זה הדרך ברצותו לאמתה לחסיד, מה שיקרה לחסיד שהוא בעל דרך המחקר עם הצדיק בעל דרך הפשט ברצותו לאמת לו דרך הנסתר, כי יכחישהו בתחלת המחשבה. ואם כן כשתשמע ממני סוד מן הסודות על דרך המחקר, עיין בו לפי אמיתת המציאות. ואם תשמע ממני סתר …
… העולם הנגלים והנעלמים ואל כחות מין האדם שהוא כלו מין אחד ונחלק לארבעה חלקים. ושמות הנהר יעידו עליהם על דרך הגזרה כי שם האחד פישון וזה הוא המעולה מהם, ונגזר זה השם משני דבורים מן פה ומן שינה ומן שנון. וזהו מין הנביאים אשר פיהם שנון ומדבר תמיד ואפילו בשינה. ועל כן זכר בו סבוב והקפה אל ארץ ידועה ושמה חוילה והוא שם נגזר מן יחוה ומן לילה לפי דרכינו והוא הדבור המלחש והמחוה בלילה. והנה עניינו כענין פישון בעצמו ואמנם אמרו במקום ההוא אשר שם הזהב "וזהב הארץ ההיא …
מפתח התוכחות
אמר השם "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת". הנה כבר גלה לנו ית' ענין אמיתת הנבואה ומהות החלום באמרו לנו שנשמר מן המתפאר בנבואה ובחלום. מפני שכבר אפשר לאדם שיתחדש עליו צד רוחנית מכלל העניינים הנעלמים שבם כח להגיד עתידות לעתים, ומתדמה עניינם לעניין …
… ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. ודע שאין מקום בכל התורה כלה שהוקשה ללב כל חכם לב כמקום הזה שאנו בו, מפני שני עניינים מבהילים הלבבות בתחלת מחשבה שבאו בו. האחד מהם אמר ובא האות והמופת אשר דבר אליך וגו', מפני שנביא האמת גם כן לא יבחן אלא באות ובמופת. כאמרו עליו "וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו". מכלל שאם יהיה הדבר ויבוא הוא הדבר אשר …
… יפתה את אחאב ... ויצא הרוח ויעמד מלפני יהוה ויאמר אני אפתנו". ונאמר לו "תפתה וגם תוכל צא ועשה כן". וראה אמרו שם "אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו" (מלאכים א' כב' כ') וניתנה לו הרשות לצאת ולפתות וכן עשה. ודע שנביאי האמת וחולמי חלומות של אמת לא יצוו לעולם לשום אדם ללכת לעבוד אלהים, אבל יצוה לעולם כל נביא השם וכל חולם חלום אמת בא מהשם, לעבוד את השם באמת ולהשמר מעבודת זולתו תמיד. והדמיון שדמוהו עובדי ע"ז הוא מפני שהשכל נעלם מהם והעלימו השם מן ההמון כדי לזכות הפרושים המפרשים עצמם …
… המתים: כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבות האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך: תמים תהיה עם יהוה אלהיך". שלם תהיה עמו "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קסמים ישמעו לא כן נתן לך יהוה אלהיך: נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון". קשר הכתובים האלה קשר אמיץ וחזק ומחכים כל פתי וכל סכל אשר הוכה בסנורים אשר הוכו עמי הארץ. וזה שבהם הודיענו השם ית' מהות ע"ז ומהות הנבואה ומה שיש ביניהם מתכלית הרוחק. וזה כי המענן והקסם עובד ע"ז בלא ספק …
… סנהדרין קטנה. אבל מתוך שהצריכונו לע"א אנו למדין שיש בדינו הרי ההרים גבוהים תלויים בחוט השערה, ומגלים סוד כח חוט השזרה. ולא יספיקו עשרה ולא מאה אלף כל עוד שאין בם ע"א זקנים בבית דין קבוע לדון בו דיני נפשות. נמצא שאם יבוא היום נביא מתפאר בנבואה בשליחות השם שכולנו חייבים לשמוע בקולו בכל מה שיצוה עלינו חוץ מע"ז שאין אנו צריכים אל נביא בה מעתה אחר מתן תורה. כי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. ואם כן אם יצונו מצוה לשעתה לכך ראוי לשמוע לו כשידבר בשם יי' לנו.
… וכל מעשיו כשיבחנו ימצאו כלם לשם שמים, ונפשו חשקה בתורה תמיד. זה האיש והדומים לו לא תצטרך אתה או אני או זולתנו מן הדומים לנו להעלות על דעתינו ועל ידיעתנו עם היותו בלתי מתפאר שמא הוא נביא שמא אינו נביא. אבל הדין נותן שנחזיקהו לנביא בכל ענייניו וקל וחמר אם הוא מתפאר בנבואה שאין לנו צורך לבחון אותו בבחינה אחרת זולת הנזכרת. ואמנם הנבואה נחלקת תמיד בנביאים למדרגות רבות מתחלפות ואין צורך להאריך בזה יותר מזה.
ועניין מיתת משה וקבורתו עד "כאשר צוה יהוה את משה". קשה להאריך בצירופו ואין צרך להוציאו מפשוטו בשום פנים. "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" והטעם "אשר ידעו יהוה פנים אל פנים: לכל האותות והמפתים אשר שלחו יהוה לעשות", קיים משה המלאכות והתורה. מרמז לעשות בארץ מצרי"ם רקי"ע ערפל לפרעה הרקיע הערפל. "ולכל עבדיו ולכל ארצו" הנה השונאים כלם. ואמנם סוד הכחות המופלאות שהורה בעליונים ובתחתונים ועשה אותם לעיני כל האוהבים הקרובים, יתגלה מחבור הפסוק הראשון של התורה עם הפסוק האחרון שבה. ואלה הם שניהם,
ואחר שהדבר כן מה יוכל מצרף ההפך להודיע לשום אדם הבא בזו הדרך מעניין האמת אחר התפל"ה הישר"ה הנגלת מזו הדרך כי אם זה לבדו בכתב ידו אבל בקבלה על פה, פה אל פה, ופנים אל פנים אפשר שימסור הנביא השלם עניינים מביאים אל אמיתת דבר זה למבקשי האמת בו בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאדם מהרה. והשם יזכנו לטובו ויקיים בנו ובכם מקרא שכתוב ואתם הדבקים ביי' אלהיכם חיים כולכם היום. הנה כבר השלמתי חמשה חומשי תורה שבח לאל כפי הדרך הנבחרת הנסתרת אצל …
חיי הנפש
ועל כן הודעתיך כי המונע מההשגה הוא החומר הלובש צורה והפושט צורה. ואם הוא זך ובהיר נקרא אספקלריא. הנו נחלק לשני מינים עליון ותחתון במקום ומעלה, ומאיר ולא מאיר. וכל הנביאים מסתכלים באספקלריא שאינה מאירה, ומשה רע"ה השתכל באספקלריה המאירה. ושם המראה הוא "אספקלריה" בלשון לע"ז, ושם הכבוד בלשון לע"ז "קלורייא", וכן שם הזיו בלשון לע"ז "קלרו". ועל כן שם הנבואה מראה. והדמיון בהשגת הנביאים והחוזים והצופים וזכי …
ואמנם השכליים האלהים נשארים אחר מותם בעולם השכלים, שהוא עולם המלאכים, והם הנקראים נביאים באמת. ולא נשארו עם דבר שהוא בכח, אבל יצאו מן הכח אל הפעל, וכשמתו חייהם עדי עד. והעד התוריי מאמר איוב לשם, "לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר" (איוב מב' ה'). והרב גלה ואמר שם, כמו …
… מורה על עניין כוחות בגוף, וגם כוחות האלהים. וכל אחד כח בגופות, כלומר נפש וגוף, אלפ"א בית"א, אשר בשניהם כסא הכבוד, כי הם השכל והמדע וחתימתם חכמת אלהים וכח טבעית כמו שרמזנו. ונאמר בעניינם שהם אות הנביאים, כי הנביאים הם חכמים בלא ספק ואפילו בגימטריא. כי כן יתקיים בידינו שלא יתכן שיתנבא אדם בלתי חכמה רבה עד שמוציא מה שבכח לפעל.
… ובנטעו כרם נקרא איש האדמה. והשלישי אברהם אבינו ע"ה. וכל עברי חתום בחותמו שהוא אות ברית קדש בגילוי העטרה של המילה, להסיר כח ערלי לב וערלי בשר מעלינו, ולהבדיל בין בני נח ובני אדם ובינינו אנחנו בני אברהם הנקרא איש נביא על פי השכינה, האומרת לאבימלך "השב אשת האיש כי נביא הוא" וגו' (בראשית כ' ז'). ונודע שאם מל ולא פר"ע כאלו לא מל. וזה סוד גדול בברית מילה והרמז בכלל שניהם נודע למפר"ע ולא למפרע. והרביעי משה רבינו ע"ה. וכל בעל תורה עברית …
ספר החשק
… קבוע נערך במערכה ישרה בכל דור ודור כפי מציאות הדור. והמתן הכללי לתת ערך כללי לפרט אחד מבני אדם בדמותינו נמצא, והאיש ההוא התורני יפרש על ברורו כפי מה שיראה הזמן. והאיש ההוא יזדמן לפעמים שיהיה מלך ונביא ולפעמים יזדמן שיהיה נביא לבד או מלך לבד, ויתכן שיהיה לא זה ולא זה. אבל יהיה בהם כח מתדמה לזה או לזה לשניהם יחד. היודע אמיתת המציאות יהיה יותר עניו ושפל רוח מזולתו. והעד, אמרו על רבן של כל הנביאים ע"ה "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" …
והנה תדע כי כלי המשגל היו מספיקים להמצאת המינים הנולדים מהם, אך בעבור שהן צריכים אל עזר אחר נתן להם העזר הראוי, וכן כלי המחשבה היו מספיקין להשגה, אלא מפני שהם צריכים אל עזר המציא להם השם העוזרים כולם, וכן האיש השלם היה די לעולם אך לא ימצא בלא עוזרים, ועוד יתהווה ויפסד, ע"כ נתנו לו כל עוזריו והוכנו כוחות אישים באישים להמציאו אחר התהוות האחד העתיד להפסד, כדי שלא יחסר בכל דור ודור איש שלם אחד או רבים, שאם זה היה חסר היה המציאות האנושי לבטלה, ולפיכך נמצאו הצדיקים והחסידים והחכמים והנביאים והדומים להם כדי שיושלם העולם, ובהיות האיש שלם נשלם כל העולם הקטן.
… השם עם ברואיו ונפלאותיו ומעשיו הגדולים לחכמי הלב, ולהעלותם ממדרגה למדרגה במציאות, ובכדי שיתדמו לו ויכירו בוראם וינחלו חיי העולם הבא באמצעות ספרו הנכתב. וזאת הכוונה לבדה היא אשר נאמר עליה שהיא לשם שמים. וזאת היתה כוונת כל הנביאים באמת, והיא כונה אחת שווה לכולם. אלא שזה הורה הדרך אל הכוונה בקלות, וזה הורה בעומק יותר מזה ובאיחור השגה מפני שלא הגיע למעלת חברו בהוראה ההיא.
ואני יודע שתקשה עלי בזה, ותאמר איך יתכן שיהיו מעשה בני אדם מעולים ממעשה הבורא. כי הטבע הוא מעשה אלהים, והכתיבה הנמצאת בספרי הנביאים ובדומים להם במין, והם הספרים אשר רמזנו אשר חברום החכמים, היא ממעשה בני אדם. הנה זאת תהיה תשובתך, ולא אעמיק בה מאד, אבל אביא מופת ברור על זה שהוא כן בדבר הזה לבדו, ר"ל בנתינת צורות בחומר הדיו בספרים הנכתבים לשם שמים. והמופת …
… בסיבובו ושלח ידך ואחוז בזנבו, ותדע כי המט"ה הוא הל"ב כ"ב וסודו באו וכפלו י', כלומר שנים יחד עולים הנביאים ושלשתם קי"ח הידועים, ועניינם הוא שבידי עת סוד ג' מעלות כ"ו ס"ה פ"ו, שהם משלשות משתלשות בחיים בעשרה, ובאו הנבואי"ם כולם ונולדו מחו"ה גוי"ם. והנה ויגדל"ו נאמר על גוי"ם ששניהם אחים ונקראו לאומים, ושניהם מלאים, שהם הגנוזים הידועים שהם מורכבים גוף בגוף הנקראים פנים גם עינים. והנה סודו ל"ב בעולם, והסוד אכ"ו אס"ה אכ"ו, והכל לפי נסתרו אחזה"ו מחזה"ו …
המלמד
… בעת שיתבאר לך מזה האיש שהוא בקי בצרוף שאלהו על ידיעת השמות ואם יתבאר לך שהוא בקי בהם בחנהו בפעולותיו. ואם הם שלמות מאד דע שהוא קרוב לנבואה וראוי לה. גם באהבתו החכמות תבחנהו אם היא לשמה ואם היא שלא לשמה. ואם היא לשמה דע כי זה האיש נביא לעצמו, ואם יגיד עתידות או יעשה נסים ונפלאות דע כי הוא נביא גמור. וכל זה הנסיון יתבאר בדרכי הנבואה יותר מפורש בע"ה.
… משרתיו רשעים" (שם יב'). ועל זה אמרתי לך שמי שהוא קרוב לקבל דבר שקר אינו ראוי למלוך, כל שכן שאינו ראוי לחכמה כמו שנאמר "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין" (משלי יז' טז'). וכל שכן שאינו ראוי לנבואה כי הנביא לא יאמין לדמיון השקרי לכל אשר יגיד לו, כי אם לשכל האמיתי המאשר את הנפש ואת הגוף. ומועיל לעצמו בזה וגם לאחרים לפי שפעו. ועל זה נאמר "פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשורו" (משלי יד טו'). כמו שזכרו הרב בעניין זה.
מבואר הוא שכל דבור שכתוב בתורה שדבר השם למשה או לאחד מהנביאים, אינו דבור כדבורנו שהוא כולל קול רוח ודבור. אמנם הדבור ההוא הוא לפי שמע אזני הנביא, כמו שהגוף, הצורה הנראית במראה הנבואה אינו גוף כגופנו בעל ממשות, אבל הוא גוף כגוף הנראה לאדם בחלומו. אלא שזה הגוף הנראה לנביא מכיר הנביא בו שזה העניין בנבואה הוא רואהו. ואז ידע כי עניין הראיה ההיא אשר …
כן כיוצא בזה החומר הראשון המחובר לנפש שהנביא רואה בו בעצמו, ועצם הצורות כולם הנראות לו והמדברות אתו. והעד על זה כי הנביאים רואים צורות משונות זו מזו ואפילו המלאך הרגיל לדבר עם האדם יראנו בעל כמה צורות. ואפילו השם ית' הוא אמר באברהם "וירא אליו יהוה באלוני ממרא". ואחר כן אמר "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו" וגו'. ואחר כך אמר "יהוה אם נא …
… עליו במציאותו ר"ל בהיות מציאות המכתב בלוחות טבעי כשאר מעשה בראשית כולו. ישתבח בעל הכוונה הראשונה והאחרונה אשר העלים והסתיר סתריו וסודותיו מלבות בני אדם המשתדלים לעמוד בעולם השקר ולהאריך בו ימים לשוא. וגלה סודו אל עבדיו הנביאים אשר הם תאבים להתעדן במעדן התורה ובזיו השכינה. כמו שנאמר "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים" (עמוס ג' ז').
… והכבד משפיע על הלחות והם העבדים, והלחות על כלל האיברים ועל פרטיהם והם עבדי עבדים. ואתה יודע זה המשל כולו ועניינו, וכוונתי בו להודיע שיש על כל אלו מלך מלכי המלכים על כל פנים שמניע ומנהיג את הכל בכלל ובפרט. ובעולם הוא השם ית' ובישוב הוא הנביא ע"ה ובגוף הוא הנפש, ואם כן אמיתת המציאות בכללו ובפרטיו. והסבה הראשונה לו הוא השם ית'. והוא שכל משכיל ומשכיל אמיתת כל המציאות האנושית, ופרטיו הוא הנביא ע"ה והוא המשכיל אמיתת כלל הגוף, ופרטיו הוא הצורה שהוא הנפש, והוא הכח …
… היום שאין דבר מתחדש אצלנו ולא יוצא חוץ לטבע ולא חוץ [לשכל], הנה נשאר מה שעבר אצלנו אמונת קבלה אבל לא מורגש ולא מושכל. ואין ידיעה כי אם במושכל או במורגש שהמושכל מעיד עליו, ועל זה יבואו ספקות הרבה בלבבות. וגם מפני שאין נביא מורה לנו מופתים מורגשים או מושכלים היום, עד שנדע אמיתת מה שקבלנוהו מאבותינו ע"ה ומרז"ל כלומר מספריהם המועילים. ועל כן נשאר עם הקבלה במה שעבר, אמנם במה שהוא היום גם כן כשהוא עונה אל מה שעבר. כגון היותנו אנחנו בני יעקב אבינו ע"ה, והערלים בני …
ספר העדות
אמר רזיאל בחדש החמישי הוא חדש אב באחד לחדש ובשני בו הראני ה' שתי מראות אחת בצורה אחת. דע כי מה שהנביא מעיד עליו שהוא מראה או חלום או משל וכיוצא בזה אין צורך לשום אדם להקשות על דבריו, כי פיו של אדם כמאה עדים. אך כל המחלוקת אינו אלא במקומות שיראה שדבריו כולם כפשוטם. ועל כן יתכן לפרשם כפשוטם ובנסתריהם. ואע"פ שיהיו …
… המציאות שאי אפשר העדרו והוא סבת כל נמצא עצם או מקרה גוף או בלתי גוף. וכבר חוברו ספרים בחכמות שמגלים זה הסוד ומספיק פה לפי כוונתנו להגיד מה שהגדנו, להודיעך כי כל מה שנאמר בשם יתע' הכל משל וחידה הוא בלא ספק. ואם כן כל נביא שדבר עליו דבר והתיר עליו שם מכל השמות עשה כן על פי השם שהרשהו לעשותו, כדי לצייר שהוא בלתי נעדר ובלתי שוכח מלהנהיג בריותיו בסדר הראוי לכל דבר ודבר כפי מה שגזרה חכמתו וכפי חפצו ורצונו. שהם המסדרים על דרך משל כל סדר מעולה וראוי. ואין ספק שהדבר …
… לא ידענוהו אלא מן התורה האלוהית אשר קבלנו מפי משה אשר קבל מפי השם. ואמר ששערי בינה בשם ננעלו לולי חסדי השם ורחמיו עלינו. ואמר ששער קטן סגור נשאר בידינו והחכמים סגרוהו יותר. והדין עמם מן הטעם שזכר ואמר שהנביאים מסרו מפתח זה לפתוח בו בידי בניהם, כי המבין ידע דרך הפתוחה ויכיר המפתח, והוא שם בן י"ב שקראו ז"ה. ועוד אמר שהוא אח"ד כלומר ח"ד שמות שכולם א' באמת. ועוד ג' שמות ה"ם שאותיותיהם י"ג והם אח"ד. ועל כן אמר מדה משלשת היא מדת זה השער ורמזו בתיבת …
עתה החל רזיאל לעיין במהות המשיח ומצאו והכירו והכיר כוחו וקראו דוי"ד ב"ן דוי"ד והוסיף עבד"ו. ואמר הישב לימיני וכולם רמזים. והנה דוי"ד ב"ן דוי"ד סודו ימל"ך והוא לב חכם יחיד מיוחד לב הנביא והנו מאה וסודו יבדל בדם והוא אליה. ועוד הוסיף עבדו והוא כולל המלך והעבד ושמו עתה יעקב, כי המספר הראשון ק' והשני יע"ב חברם ותמצא יעקב והם ז' שמות הקדש שהם מלכים על ז' ימי השבוע. והנה יעקב הו"א בע"ל חיי"ם …
… אלהי"ם המחדש רצון בארץ לטוב לחושקיו. רצו למטה מלשון רצון, רצו למעלה מלשון מרוצה. ואמר העמים חשקו בשם ונעלמה מהם דרך חשקו. ואמר שדרכו לחשקו רחוקה מאלה וקרובה לאלה, לכל איש ואיש כפי מהותו וכפי השתדלותו. ואמר כן הנביאים יודעים סודו ומגידים הודו כמלאכים העליונים וקרבנותם ועולותם הם לבותם.
חותם ההפטרה
אמר רזיאל בן שלויאל הנביא בן בני הנביאים
הנבי"א