נְבִיאִים

והנתיב שביעי הוא נתיב מיוחד וכולל כל הנתיבות והוא קדש קדשים והוא ראוי לנביאים לבדם והוא הגלגל המקיף בכל, ובהשגחתו יושג הדיבור הבא מהשכל הפועל על הכח הדברי שהוא שפע שופע מהשם ית' באמצעות השכל הפועל על הכח הדברי. כמו שאמר הרב ז"ל ב"מורה" בחלק ב' בפרק לו' והוא נתיב אמתת הנבואה ומהותה. והוא ענין דעת השגת מהות השם המיוחד כפי מה שאפשר למיוחד שבמין האדם שהוא הנביא, להשיג ממנו שהוא ברא הדיבור האלוהי לו על פיהו.

ותחת אלה הדברים נפלאות תמים דעים, אין הכונה פה לגלות נסתריהם ולהודיע לכל, שכל מי שחושב שהחכם במה שנופל תחת אלה הדברים והדומים להם, אמתת מהותם ותכלית כונת רבותינו בם כפי מה שקבלום מפי הנביאים כולם ע"ה. אבל הכונה בהם עתה להודיע שאלו כולם והדומים להם שהם עניינים זרים אצל המתחכמים המתפלספים המתפארים בחבורי האומות. ואם הם מאומותינו הם תועים שוגגים או מזידים, בחשבם שמה שהשיגוהו חכמי האומות בכלל החכמות נעלם מרבותינו החכמים ז"ל ומנביאינו ע"ה.

ואלה הנפלאות המקובלות העולות למושכלות וכמה מכיוצא בהם שנתאמתו בשכל אצלינו שאין ערך למעלתם, איך יתכן שיכירום [זולת ה] נביאים שמתנבאים על פי השם. ואשוב לומר כי לפי שהאותיות הם מורכבים מחומר וצורה. והתיבות מורכבות מן האותיות. והענינים מורכבים מהתיבות. מן הדין הוא אם כן שיורו על כל המציאות.

ואני יודע מצד הבחינה והנסיון שכל מה שידעתי מדרכי ספרי הנביאים בפשותם ובפירושם ובמשלי אגדותיהם ומדרשיהם ומה שלמדתי מן התלמוד. וגם היה מעט מה שלמדתי

וצריך גם כן שתתעורר אל מה שכללה אותו זאת הפרשה המופלאה מעניין השלמת שלשת המינים הנזכרים בספר הראשון שהם הצדיקים והחסידים והנביאים. והוא שבא בפשטיה עניין היות משיח גואל ומושיע נולד בזמן שרצה השם להושיע את עמו מיד שוביהם המעבידים אותם בפרך בפה רך ובקושי מלאכה ובעבודה קשה. והשם יתברך אשר לו "נתכנו עלילות" (שמואל א' ב' ג') סיבב סבות …

… "לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך" (שם ס' ט') ושמע דברי אלה ו"קשרם על גרגרותך וכתבם על לוח לבך" (משלי ג' ג') "כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגורתך" (שם א' ט'). והשתדל יומם ולילה להגות בתורת משה בחכמה ולקרא בספרי הנביאים בתבונה ולשורר בדברי הכתובים בדיעה ולגרוס במאמר הנביאים החכמים בעיון זך שכלי ולהסתכל בחבורי החוקרים המקובלים בשכל האלהי ויתאמתו אצלך העניינים המבוקשים מהם ותמצאם כולם צועקים על חסרון החכמה ועל פחיתות המעשים ועל …

… והגוף לישראלי. וכן כלל העולם, עולם השכלי דומה לכהן והגלגלי ללוי והשפלי דומה לישראלי. וכן החמה והלבנה והכוכבים, החמה דומה לכהן והלבנה דומה ללוי והכוכבים לישראלי. וכן תורה נביאים וכתובים, תורה דומה לכהן ונביאים ללוים וכתובים לישראלים. וכבר נזכר זה בספר תנחומא על פירוש "החדש השלישי" באמרו שם בריך רחמנא דיהב לן אורין תליתאי וכו'. הנה אלה העניינים משותפים עם הפשט ועם החכמה, אבל המיוחדים לפי הקבלה הם אלה והדומים להם ממינם

מיני החכמים שלשה. והם נביאים, וחכמי לב, וחוקרי מדע. הנביאים הם אשר השפע האלהי מכריחם ומניעם לדבר או לחבר. וחכמי הלב אשר לבם זך ונקי ובר ומדברים ברוח הקודש וכותבים ספרי חכמת התורה האלהית אשר קבלו מה שקבלו מן הנביאים פה אל פה או העירום ספרים אל עניינים מקובלים שהם נעלמים מאד מן ההמון. וחוקרי מדע הם אשר השתדלו מלבם ומדעתם להשיג השגות נעלמות, ועשו כן מפני היותם אוהבי החכמה. ועל כן נקראו פילוסופים שפירושו אוהבי החכמה והיא מילה יונית, ושמוה בחיבורי החכמה כאילו היא בלשון הקודש. וגם הפעילו עניינה לפי צורך מחברי ספרי החכמה.

… לשומעים מה שהשיג המשבח מציור מעלת המשובח באמצעות שבח פעולותיו ויופיים ותיקונם, או להורות לאחרים באיזה דרך ישבחוהו, או להרגיל עצמו על השבח ההוא להיותו קל להמציאו אצלו על פה בכל עת חשבו עליו. ואין הפרש אם כן בהיות כל אותם השבחות נמצאות בתורה או בנביאים או בכתובים או בתלמוד או בשירי המשוררים המתרחקים מדרכי התארים בכל יכולתם, כי הכל נמשכים אחר כוונה אחת מקובלת ומושכלת אצלנו. ולולי היות העניין כן לא היינו מוצאים בתפלות תחלה ברכות הנקראות אצלנו מאה ברכות שהאומרם בכל יום הוא …

עניין זה הסוד המופלא הוא נעלם מאד מאד מכל החכמים שדברו בציורו מדעתם ר"ל מהדעת האנושי. ולא השיגו אדם מעולם באמתתו כי אם הנביאים לבדם ע"ה שהשיגו דבר זה כאשר הוא וקבלוהו מהשם והכירוהו. ואמנם אנחנו שמענו הדעות הרבות אשר נחשבו על הקדמות ועל החידוש, ועל כן אנחנו נכתוב תחילה על שני העניינים חלוקה אחת הכרחית. והרב ז"ל חלקה לשני חלקים ראשונים …

דע כי כל נביא מהנביאים הראשונים הוכרחו לדבר מה שדברו ולחבר מה שחברו, עד אשר תמצא מהם רבים יאמרו שאין דעתם לדבר כלל בפני המון עמי הארץ הנאבדים במחשכי הזמן. והשפע האלוהי השופע עליהם מכריחם לדבר ואפילו יגיע להם בזיונות, כמאמר הנביא "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי …

… כראוי. ויתחייב מזאת הידיעה האלהית המשותפת עם האדם להציל את נפשו משאול תחתיות, בפרט האיש ובכלל האומה הקדושה המכרת את קונה. ועל שישראל היו משתדלים בזמן הנביאים להפך הכוונה אשר בעבורה ניתנה התורה והמצוה, והיו צועקים הנביאים עליהם אשר הם לבדם אשר השיגו אמיתת הכוונה בהפלגת מעלות התורה והמצוה. ואמר ישעיה הנביא ע"ה "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיה א' ב'). מפני שהם שני עדים בינינו ובין השם על שמירת התורה והמצוה. כאמרו "העידותי …

ואתם בני אלהים חיים, ראו גם ראו אם אנחנו הוספנו או גרענו בדבר מכל מה שכתוב בתורה ובנביאים ובכתובים ובפירושיהם ובששה סדרים ובפירושיהם. והלא כל מה שבא בכל אלה הספרים אינו מדבר אלא בהוראת דרך ההנהגה הנזכרת לכבוש יצר הרע תחת יצר הטוב. וכל הכוונה לכולנו אחת שווה ישרה שבח לאל, בכל מה שאמרוהו הם, ובכל מה …