נֶפֶשׁ מְדַבֶּרֶת

4 הפניות ב־2 ספרים

אמרי שפר

עמ' קב§290

וכבר הודעתיך הדעות הנמשכות אחר אהבתו שהן על צורות דומות לשלשת צורות כחות האדם. שהם, כח הצומח אשר בכבד, וכח החיים אשר בלב, וכח השכל אשר במח. וכן הלמוד מביא את הלומד לאהוב את קונו לפי צורך כח הצמיחה הוא הנק' תלמוד תורה בידיעת המעשים. והמביא את בעליו לידי אהבה אלהית מוגברת הוא הדומה לחיים והוא חקירת חכמת השם בפעולותיו מצד פעולותיו בעצמם כחי

עמ' קיט§332

והנקוד הראשון ב' נקודות תחת נקודה האות נקודה קדמה במציאות הפרטית לפי הנכתב לשתי הנקודות הרוחניות המניעות את זאת האחת רמז לנפש, והשנית רמז לשכל. או אמור על שתי הרוחות החיה והמדברת שהכל כוונה אחת המניעות את הנפש שבכבד היא הגופנית היא הצומחת והניזונת והמתאוה. ועליה נאמר כי הדם הוא הנפש. ונאמר כי הדם הוא בנפש יכפר. והיא יְ' של שם ורוחותיה מניעות אותה ואינן גופים כמוה ועל כן הורו על

עמ' קכ§333

מאלה והם בסימנים משולשים כ"ב למכתב כ"ב למבטא כ"ב למחשב, כולם דומין לשלשת מיני הנפשות. לצומחת ולחיה ולמדברת. לצומחת חתומים עליה אותיות אהו"י בדמות הנכתבות. ולחיה חתומים עליה ד' אותיות אהו"י בדמות הנבטאות. ולמדברת חתומים עליה ד' אותיות אהו"י בדמות הנחשבות.

גט השמות

עמ' מ§48

גלגל המקיף, ואשר בשפלים הם הצומחת והמרגשת והמדברת. כבר ידעת כי אין נעשה דבר אלא לבעבור דבר אחר. כגון נפש הצומח שבאדם הנמצא בטבע קודם נפש המרגשת, עבור נפש המרגשת. ונפש המרגשת שנמצאת בטבע קודם נפש המדברת, ונפש המדברת גם כן נמצאת עבור דבר אחר והוא השכל. כי הנבזה נברא בעבור הנכבד, ובו נמצאו ט' נפשות בכללם בגלגלים להשיג בהם בשכל, כאשר נמצא השכל בנבראים להשיג בו את הבורא ית'. ועל כן צריך המשכיל השלם להפשיט צורת ג' נפשות הנזכרות כפי יכולתו, ולהתלבש בצורתו