נוּ"ן

… לפי דרך הלשון, כי הלשון כשמורה על ריבוי זכרות מוסיף יו"ד מ"ם ובמעט מקומות ו"ו תי"ו. וכשמורה על ריבוי נקבות מוסיף ו"ו תי"ו ובמעט מקומות יו"ד מ"ם. ואין משלשה ועד תשע עשרה לא זה ולא זה. אך שנים מורה על כפל מפני היות הנו"ן מנוקדת בפתח והיו"ד בחירק, וכל ריבוי ביו"ד מ"ם, אין אחד מהם מנוקד כמו עשרים שהוא לשון ריבוי זכרות, והרי"ש מנוקד בחירק אך היו"ד והמ"ם אינם מנוקדים לעולם. וכן ו"ו תי"ו בריבוי נקבות אינם מנוקדים לעולם. וכל כפל נקבות …

… כל בית נסגר ונפתח באמת. והנה ציור ד' רחב ועמוק וארוך ואע"פ שהגימל אינו כן כי אם רחב וארוך כציורו המצוייר בתחילת מחשבה. וכן גם הדל"ת אינו כן כי אם ארוך ורחב בציורו המצוייר בתחילת המחשבה. והנה עוד ידוע כי אין הבדל בין ציור נו"ן וגימ"ל אלא הזנב הנוסף על גימ"ל, ואין ציור בין דל"ת לרי"ש אלא זנב הנוסף בדל"ת. וכן אין הבדל בין כ' לב' אלא הזנב הנוסף בבי"ת. וההבדל שבין ה' לחי"ת מדובק בציור אחד והה"א אינו מדובק אך הוא מעל שני ציורים נפרדים, מה שאין כן ציור שום אות …

… דרכי תכליות המספר הם באמת תשעה ועשרה לבד, אלא שהתשעה תכלית ולא ראשית, והעשרה תכלית וראשית על א ב ג ד ה ו ז ח ט גלגל חוזר חלילה והה"א נקודה אמצעית לו. [וכן י כ ל מ נ ס ע פ צ והיה גם הוא גלגל חוזר חלילה ונ' נקודה אמצעית]. וכן עוד בחברך עם קרש"ת התוספת שהיה חסר ממנו והוא כמנפ"ץ והיה גם הוא גלגל חוזר חלילה וך' נקודה אמצעית. והן שלש נקודות שסימנם הנ"ך ומספרם חמר וצורה שהוא הדבר שעליו חוזר הגלגל חלילה.

… להם, כי הנה כ"ף עשרים וחבריו ב"ר בציור בכ"ר, ב' אחדים, ב' עשרות עשרים, ב' מאות מאתים. ואיך בא זה כן והנה כ"ף ארוך חמש מאות. וכן מ"ם פתוח ארבעים ומ"ם סתום שש מאות ושורת מ"ם פתוח דמ"ת ושורת מ"ם סתום וס"ם. וכן נו"ן קצר חמשים ונו"ן ארוך שבע מאות ושורת זה הנ"ך ושורת זה זע"ן. והנה התבאר לנו קצת טעם זה הדבר והוא כי תכלית ציור האותיות נשלם בתי"ו ששורתו דמ"ת ושורות חבריו הבאות אחריו בשנוי הם הנ"ך וס"ם זע"ן וסימנם בשורה הראשונה הו"ז נס"ע כמ"נ. והנה …

… משיב את ישראל על מעלתם. וכן כתוב "האדון יהוה אלהי ישראל" (שמות לד' כג'). ועוד כתיב "אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו" (שמואל ב' ו' ב'). ומפני שכתב אחר כן "ויהי העם כמתאוננים" וכו' (במדבר יא' א') הושמו שני נוני"ן הפוכים, לסימן שהפכו הכוונה שהיא מורה על סוד התנועה והמנוחה ועל הקימה ועל השיבה. והמנוחה מורה על הישיבה. ומהכתוב על ציור נו"ן תבין כל זה. ועל זה בא סמ"ך סמוך לעי"ן ופ"ה, שכל עיור וערל לב צריך שלא ישוב לאחור מלמודו …

… שתוכל לעמוד חזק כעמוד ו"ו ישר. ושים בתוך הבית כלי זיין לחתת ולשבר בהם הטטים מן הדרך והמשטים דעתך מהודאת האמת. והרם כפך וכתוב ספרים ולמד בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך כדגים מרוב למודך. ותעשה פרי הוא נו"ן והסמך אל בעלי העינים ופתח פיך ביניהם עד שתסור בחכמתך את רוח הקופית שבך ותורישנו מפניך או תירש כחו, עד שלא ישאר בלא כח ושנה ניסנך וחייך שבו נולדת, כי ערל נולדת ולא יכולת להתנועע למול ערלתך עד שתתקן תולדתך …