נִיסָן
27 הפניות ב־8 ספרים
אמרי שפר
… טפ"ה . וזה מגד"ל קמ"ח סבי"ב סבי"ב מצורת הריחים זה לפי השנים העגולים וזה לפי סדר הירחים, שהם החדשים. זה על פי השמש בתקופותיו בסוד סדרי א'ז'ג'י' ו'א'ט'ד' שסודם י"ה יהו"ה. וזה על פי הירח בסוד סדרי מולדותיו. וזה מתחיל תקופותיו מניסן אל ניסן. ומתגלגל משנתיים אל שנתיים. וגה מתחיל מולדותיו מתשרי אל תשרי בסדר הרכבת אי"ב תשצ"ג עם אי"ב תשצ"ג מחודש לחודש עד תשלום י"ט שנה ללבנה. גם כ"ח שנה לחמה. שסודם כ"ח י"ט, ופירושם כ"י טו"ב. וחותמים כ"ו בי"ט. …
מפתח השמות
… שני שמות יחדו שהם מפורש ומיוחד ורמזם ש"ת מצורפים אשר מהם מתים מפורשים שרמזם ת"ץ בסוד אבגית"ץ. כי אבג"י הוא זו"ג והעד עליהם הוא נאמן צמר ופשתים, יוודע סודם לכל מבין מתשרי ומניסן. וסוד מו"מ הוא סוף השם וסודו מולד תשרי ומולד ניסן ומספרם מולד ניסן ותשרי ועיקרם תגי"ן א' ראש"ו במ"ח זנ"ב בל"ב מתשרי ומניסן צמר צומח מבעל חיים והוא ענן יי'. ותוספת בטוי צמ"ר שתים אבל פשתים צומח מן השדה, והצמר ממנו חוטים קושרים כדמות קשרי הגידים וכל שכן …
… הלילה, ו' שעות מחצי הלילה עד סוף הלילה. וכתשחלק לתנין לתנין לשני חלקים בלתי שוים תמצא מספר זה ניס"ן ומספר זה תשר"י, ומספר זה שמ"י שהוא תשרי כי מ' פתוחה מ', וסתומה ם' היא ת"ר, והפתוחה גז"ל רמז ותר וגזל. וכבר נרמז לעל"ם הוא ניס"ן הוא ענ"ן, שמי הוא א"ש הד"ם מהשם תבין סודו "שה תמים זכר בן שנה" "שה לבית" "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים". והוא ראש השנה למלכי"ם לעל"ם ראש השנה שרש האנה ובלשון יון שרש האחת לכס מלך ראש חדשים שרש אחדים, …
… יחרדו" (עמוס ג' ו'). והוא גם סוד החצוצרות וזכרו לנו על רמז זה שצריך להתיז זי"ן של תזכרו הכל הערה על ז' ספירות שחבורם כולל כ"ח אחד ראשון ועבורם כולל הד"ם. והנה ז' כ"ח הד"ם והוא כמח"ט והוא סבה לכל בינה ודעת. ויודע כי החדש הראשון של השנה הוא חדש ניסן מזלו מזל טלה וכוכבו ביום טלה עם מאדים וכוכבו בלילה טלה עם עקרב והוא ראש התקופות של ארבע תקופות של השנה. וכנגדו ראובן בכור ישראל והמזל השביעי לו הוא מזל מאזנים וחדשו חדש תשרי וכוכבו ביום מאזנים עם שור …
… נדבי העם האנשים והנשים ומעשה המשכן שעשו בפעל. פרשת אלה פקודי בה חתם הספר הזה ועניינה במלאכת המשכן. והנה החל בזה הספר בשמות והשלים בספירות והשלמה בהשלמת מלאכת המשכן. והודיענו השם באי זה יום הוקם המשכן, והוא בניסן באחד לחדש כאומרו "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". וזכר כל תקון עמדו עד "ויכל משה את המלאכה". ואחר תום הכל נאמר "ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן". ונאמר "ולא יכל משה לבוא אל אהל …
חיי הנפש
… כל נפש חיה" וגו' (שם) "וזכרתי את בריתי" וגו', וכן "והארץ אזכר" וכיוצא בהם הרבה. ואמנם עניין זכרון ר"ה, שאנו אומרים "את יום הזכרון הזה", הוא בעבור השלמת שני העניינים שזכרתי, זה אצלנו דבר מקובל באומתנו, שבתשרי נברא העולם ובניסן נגאלו ממצרים, ובכ"ו דורות נתנה [התורה], ואע"פ שנתנה תורה תחילה לראשי דורות. ואנו מונין למולדות מתשרי ולתקופות מניסן. והמולד הוא חדוש הירח, ועל כן בא ר"ח ביום קדש מה שאין כן בשאר זמנים בכל חדשי השנה. והתקופה היא חדוש …
ואמנם הסוד של תשרי ושל ניסן שרמזוהו שני חכמי ישראל ז"ל. הוא ששם הראשון של תשרי הוא יום ר"ה והוא יום ר"ח וגם כן יום זכרון. ודע שהקבלה מעידה ואומרת וצועקת בקול גדול עצום ורם באותו היום באמת, "היום הרת עולם והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים ואם כעבדים" …
… תכלית מה שאפשר להם להתגדל, והוא עד תשלום צ"א ימים וו' שעות ומחצה, והוא השיעור אשר בין תקופה לתקופה השמשית. ואחר כן חוזר הכח לאחור ומתהפך ומתקטן בשיעור ההוא בעצמו שגדל בו, עד הגיעו אל השיעור הראשון בשווה. וזו היא תקופת ניסן, ושם ימי הכח הקטן ימות הגשמים בשלטנותו, ושם ימי הכח הגדול בשולטנו ימות החמה והתחלתו בתקופת ניסן, שבו נשתוו שתי הכוחות יחד, אשר אז אין זה גדול מזה, אבל הלילה והיום שווים. וכן בתשרי בתקופתו היום והלילה …
ואם כן בעבור השווי הנמצא בשני הזמנים מצד הנפש אמרו חכמים מה שזכרנו מדבריהם מתשרי וניסן, כי הנפש נידונת בתשרי שבו מדת הדין והמשפט גוברת ומזכרת ופוקדת כל מעשה השנה. זכתה להיותה קרובה כבנים, נגזר עליה או לצאת מעבדות לחירות בניסן, כאומרינו "אם כבנים" וגו'. לא זכתה, אבל היא שפחתה ודומה לעבדים אינה יוצאת עד בא תשרי אחר, כאומרינו "אם כעבדים" וגו', ועוד עומדת בדין. אם כן היא גזירת המשפט מתשרי והפעולה מניסן. והנה שניהם נקראו אצלנו …
על כן אנו אומרים "היום הרת עולם", והנה הוא יום המולד ויום ההריון שוים מצד אחד. אך בהיות שנת העיבור, ההריון זה בתשרי, העיבור בשני אדרים והלידה בניסן, וחדשי אותה שנה י"ג. הנה תשמע סודו, ועל כן מי שעיבר ניסן בניסן לא הודו לו חכמים, כי כן הדין נותן, שההריון באמרינו "היום הרת עולם" שמורה על עולם המהירות, הוא תופש ז' חדשים לא יותר, עד יום המולד השוה, שגם השם המיוחד מעיד זה. ואין הפרש בין אומרך תקופה לפי הוראת אמיתת עניין ובין אומרך …
… שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה" (דברים ל' ב'). ואמר עוד "אם יהיה נדחך מקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך" (שם). ואין ספק כי זה יהיה בר"ה הוא ר"ח השביעי, שהוא ראש חדש תשרי או בראשון שהוא ראש חדשים והוא חדש ניסן. והמופת התוריי בנתינת סימן לסוד המקובל המופלא הזה אמרנו בשניהם ראש, ר"ל בזה ראש השנה ובזה ראש החדשים. והיה זה אחד וזה שביעי, ורמזו ככתוב בתשובה באומרו "או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עוונם" (ויקרא כו' …
ועניין היות נקשרים אלו הסימנים בניסן כי בתקופות א"ו א"ז שהם נחלקים לארבעה חלקים, ראש היום וראש הלילה חצי היום וחצי הלילה. ובזה הסוד בעצמו כל השנה כפי מה שגיליתי לך בסוד שני המאורות. כי ניסן ר"ה שהוא ראש היום ותשרי ר"ה שהוא ראש הלילה. ותמוז חצי השנה שהוא חצי היום, וטבת חצי השנה שהוא חצי הלילה. וחשוב בזה כי מניסן ועד תשרי הכל יום, ומתשרי ועד ניסן הכל לילה ותבין הסוד. כי על זה נאמר יום אחד לשנה חשוב שנה (מסכת …
… סוד המשפט מדת הדין ומדת הרחמים. והם שתי כפות מאזנים לפי שקול הדעת, הנקראים כף זכות וכף חובה, ואם אינם שוים מה משפט הוא זה. אמנם המשפט הוא להיותם שווים כקרני טלה, אם כן סוד שווי הוא בשני הזמנים בשנה לבד, והם תשרי וניסן כמו שזכרנו.
ועם הבנת זה העניין כצרכו יוּתָר לך עניין מחשבת הקושיא שבין שני החכמים, ר"ל ר' אליעזר ור' יהושע ז"ל. ועל זה רמזתי לך סוד אוא"ז תשרי עם ניסן בגימ' אלף ושמונים בסוד מספר חלקי השעה הנחלקים לשני חלקים בשווה לת"קם תק"ם, וסימנם שמר שמר, וכללם אף. והוא שבו הפחיד השם את עמו "אף אני אעשה זאת לכם" (ויקרא כו' טז'). "והלכתי אף אני עמכם בקרי ויסרתי אתכם …
סתרי תורה
… השלמות המורות שני ראשים ושני חציים, כלומר ראש היום וראש הלילה, וכן חצי היום וחצי הלילה הרי א"א ו"ו. וכל התקופות חוזרות חלילה בסוד אזג"י ואט"ד והם תקופות של שתים שתים שנים (עיין "אוצר עדן גנוז" עמ' 230). ומהלכן בניסן א"ו, ומהלכן בתמוז א"ז, ומהלכן בתשרי ג"ט, ומהלכן בטבת י"ד, וכן לעולם בלי שינוי. ועל דרך זה השבו"ע החוז"ר חלל"ה על פי חשבו"ן האי"ש אשר הוקבע בחשבו"ן שד"י, בסוד אמ"ש ואש"ם בהרכבת ש"ם בש"ם זה בזה שהוא מעש"ה מרכב"ה, …
… אותיות. ובאמת שכבר צירפנום לפי התקופות ד' פעמים בצורה ל"ל י"י לניסן, ל"י י"ל לתמוז, י"י ל"ל לתשרי, י"ל ל"י לטבת. והנה בזה הצירוף נשלמו ארבעתן תמיד וחוזרין חלילה בזה הגלגול לעולמי עד. וכבר אתה רואה בהם כי סימני ניסן הפך מתשרי, כי לניסן קדמו לילותיו לימיו ולתשרי קדמו ימיו ללילותיו. וסימני תמוז הפך מסימני טבת, כי תמוז ראשו וסופו לילות ותוכו ימים, וטבת ראשו וסופו ימים ותוכו לילות. ואמנם חסרו מהם עוד שני צירופים ואלו הם ילי"ל …
… היא אצלנו מקובלת והיא אמיתית, וחשבו החדשים הפשוטים גם המעוברים חלקי המחזור שהוא בי"ו תקצ"ה אשר לכל מחזור ומחזור נמצא, והמחזור הוא י"ט שנה למספר תנועות הירחים. וגם כן עשו למחזור החמה על פי אלד"א בלה"ו שלתקופת ניסן שרמזנוהו בשם העצם, וחשבו כ"ח שנים מחזור וגם זה מקובל אצלנו שהוא כן. ואתה יודע כי הדמיון אינו יכול לצייר כי אם דבר גופני, והזמן הוא מושכל ואינו מדומה ולא ימצא בלתי מחשבת מספר עתים וגם לא יושכל בלתי תנועה ואין תנועה בלתי …
והנה פסח בי"ה בניסן וכן סכות בי"ה בתשרי, והסוד "כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו' ד'). נת"ן שיסי"ר, יסי"ר מה שנת"ן סודם תני"ן ש"ר י"ם, החמ"ר והצור"ה שנ"י הפכי"ם, וכן תשר"י עם ניס"ן שני הפכים, רא"ש חיי"ם וזנ"ב מו"ת. והנה נשאר להודיעך סוד מד"ה והוא סוד חג שבועות, כי שבעה שבועות תספר לך ותמצא הסוד גלוי ותכיר ממנו עניין זמן הגול"ה. ובשלשתם …
… עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות: ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ' טז'). והזהר תמיד מן הנסיון כי הוא עומד בין עיניך ולבך, כשטן המרקד בין קרני השור כשעולה בניסן מן האגם. כי כן הוא טבע ברייתך להיותך נבחן על פיו ומנוסה על ידו. ואם תוכל השיבהו ערכה לפניו התיצבה ועמוד כנגד אויבך המבקש את נפשך. כי "מצרף לכסף וכור לזהב ובוחן לבות יהוה" (משלי יז' ג'). והאותיות האלה הטבעיות …
… אמרו תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה. והתקופות כוללות עניין התכונה ומסלולי השמש אשר השנה המורה על השנוי ועל השניות בשובו למקומו תמיד, ושונה המזרח כולו הוא מיוחס לשמש, ושמו שמש שהוא משמש לקונו כעבד נאמן. והנה ראשית מולדתו מחצי המזרח המיוחס לתקופת חדש ניסן, ועולה ומעלה היום ומוריד הלילה עד השלימו צ"א ימים וז' שעות ומחצה. ואז פוגע בסוף גבול מזרחית צפונית, ושם יתייחס לתקופת חדש תמוז ומהפך פניו וחוזר ופועל להפך מה שהלך ופעל בו עד השלימו עוד הזמן הנזכר. ואז …
נר אלהים
… יהוה נשפט" (ישעיה סו' טז'). ואילמלא מקרא כתיב לא היה אפשר לאמרו. וזה אמת כי סוד נעלם הוא, וממנה קשה וממנה רפה. כי מדת הדין של מעלה קשה מפני שהוא מהמשפט השוה הנידון בתשרי במאזנים של צדק, כי הוא דין ישר. ומדת הדין של מטה רפה מפני שהיא מהמשפט השוה הנידון בניסן בפלס של פסח ברחמים. ועל כן משם התחלת משיבת הימים והוספת האור בעולם, וחסרון הלילות והחשך מהעולם, בסוד מדת יום ומדת לילה על פי אור וחשך ויום ולילה וערב ובקר החתומים בתחילת היצירה והבריאה ביום אחד. וכן בצורה …
וכשתחלק הסוד לשנים תמצאם בחכמה ובבינה, והנה סודם ק"ן בפסח במאזנים המעלה מתשרי ניסן מניסן תשרי. וזהו סוד מנין עשרת כי מקח השר בעשור והוא טלה לניסן הנאחז בסבך בקרניו, ושופרו תתקע בתשרי ובעשור כפרה, וניסן שהוא פלס שעשו ממזלו המצריים פסל הוא ראש השנה לחדשים. והנה הוא התחלה לתקופות אלדא בלהו וכו' הנמנים לפי מהלך החמה, שהשנים לה והימים תחת ממשלתה. על כן היום גובר באריכות ובכח וסודו אש ורוח לחמה ומאזנים שהוא מזל תשרי והוא זכרון האיל הנעקד הוא ראש השנה לשנים. …
ספר המליץ
… אין בם תגין כלל והסוד ספרו"ת מלא"ך. ז"ג ע"ץ שט"ן והסוד יע"ץ שט"ן. וכל יע"ץ מליץ כסוד שם זה הספר הנקרא כן לעניין סיני"ם שהוא שם לעיר אשר חובר בה הוא. והשנים האחרים שהם ספר "איש אדם" וספר "הברית החדשה" יורו על סימני ניסן ועל סתרי כוחותיו. וסוד ספרו"ת שמו"ת מצירו"ת.
איש אדם
… ידוע. וסודם ארבע כוחות מושכלות, רוממית, צמחית, חיונית, דברית. ניס"ן מסיני בלה"ו אלרא גיוא ריזו, תקופות הן לד"ט. סוד מולד שנת בלהו שעשה לד"ט ליל ד' ט' שעות תתקצ"ט חלקים. ורמזם מטטרון שר הפנים הוא אעבריאל, וזהו מולד ניסן שעשה בשנת מ"ב ליצירה ונתחדשה השגחת אלוה. בימים ההם יהו"ה נשפט באש סינים, ואילמלא מקרא כתוב לא היה אפשר לאמרו. והסוד כי הכוחות מתקוטטים עם הכח הדברי לבלתי עזבו לדעת האמת. ובדמות תלי מלחמתם בגוף כן חלים בנשמה. וסוד נשפט, הכוחות, …
מרוץ מרצו הוא חדש ניסן
ספר העדות
… כאשר צווה בברצלונה בשנת הא"ל. ובלכתו עבר דרך טראני ונתפש בידי גוים מפני מלשינות שהלשינוהו יהודים ונעשה לו נס ועזרו השם וניצל. ועבר דרך קפואה וחיבר שם בשנה העשירית לצאתו מברצלונה ספר שני והוא "ספר החיים". ובחדש החמישי לחדש ניסן שהוא חדש אחד עשר לתשרי והוא חדש אב, בא ברומי בשנה העשירית וייעד ללכת ביום ערוכה של ראש השנה לפני האפיפיור. וצוה האפיפיור לכל שוערי ביתו בהיותו בשוריאנו בעיר אחת קרובה לרומי מהלך יום אחד, שאם יבוא שם רזיאל …
ברשי"ת חסר א' כי בתשרי עתידין להגאל מתחת ידי עובדי הלבנה, ובניסן מתחת ידי עובדי החמה. ובשם חמה ולבנה תשיג חכמה ובינה. בתתך יוד מלא לחמה תמצא חכמה והיא החיים, גם היא חמדה מהיחוד המיוחד זה היום הוא אין אני הוא המיוחד בחמה מהכח שהוא כח אדם זיו ודם יום טוב הוא היום לחלה לגדול חללה להחל מכחה מזיוי זיוים נביאי בבטני בגלגלה חכמה. והנה נשאר ובינה ושניהם עתה שווים הבינו החיים דם מבין עולם המלאכים שהוא מצוי בלא ספק מציאה בחן אלהים. ועל כן י"ה מצא חן בי"ה מלא אנכי אדנ"י ודעם.