נִגְלֶה וְנִסְתָּר

שני העניינים האלה המעולים הם לעדים על כל העניינים הדומים להם, והם מקום ועליה שאחר שבאו על עניין האדם שניהם, אינו נמנע בשום פנים שמשה עלה אל ההר גם עלה במעלה האלהית. ותהיה העלייה מצורפת מעניין נגלה ומעניין נסתר, והנגלה הוא עליית ההר, והנסתר הוא מעלת הנבואה. ואחר שגלה לנו הרב ז"ל זה העניין כולו, אשר הוא סוד אלהי מופלא ומכוסה, רצה עוד והוסיף לגלותו יותר מבואר בפרק י"ח. והביא לנו עד נאמן ואמר בעניין קרבת השם, ואיני …

… אין צורך להכחיש דבר ממנו, שעם הודעת בעל הריב לא נצטרך לעדים, ומפיו של אדם כמאה עדים. אך צריך שתדע, כי שם פלא הוא עניין מכוסה ונסתר, כאמרו "היפלא מיהוה דבר" (בראשית יח' יד') ומתרגמינן "היתכסו מן קדם ה". וכן אמרם ז"ל אין לך עסק בנפלאות שהן הנסתרות. וכן סתרי תורה הן נפלאות, וכן מה שכתוב. "גם בעיני יפלא" (זכריה ח' ו') וכיוצא בהם כולם ממין אחד הם, כי מי יוכל להשיג נפלאות תמים דעים. ועל זה נאמר "הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות" וגו' (דברים כט' כח'). כלומר …

… כנגד הכוונה האלהית האחרונה, והיא הכוונה הטבעית הראשונה. כי כונה הטבעית שהיא מעשה בראשית, לקיים המין תמיד ולקיים פרטיו מדת זמן אחד באמצעות גלוי עריות. וכוונה האלהית שהיא מעשה מרכבה, לקיים האיש המיוחד תמיד ע"י גלוי נסתרות אשר הם כגלוי עריות אצל ההמון המיניים, ועניינים מגונים לדבר בם ואין ראוי לשמעם כדברי עריות והם עקר וזולתם טפל, ועל זה חויב להמון המין להאמין הכתובים כפשוטם. ושלא יתגלה להם בם שום נסתר כי ערווה היא להם. וחיוב הוא ליחידים להאמין הפכם, והוא …

… "שכינה" נאמר על דבר שוכן מתמיד במקום או מתמיד בעניין ולא במקום. וקורא השכינה אור נברא גם השגחה, כאשר תדענו מחלק א' פרק כ"ה ומפרק כ"ח. ואם כן כנפי השכינה לפי מה שפירש הרב בפרק מ"ב הוא פרק כנף בחלק ראשון שאמר שעניינו הסתרה, הנה יהיה פירושו סתרי ההשגה. וכן בא הכתוב "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן" וגו' (תהלים צא' א') וצריך שתדע שמלת ישיבה משותפת וכן "צל" והדומים להם כולם, ומאלה תבין השאר בלא ספק.

והנה תדע שנבחרו מאלה ד' להיותם שם לאלוה ית', והנם אותיות אהו"י. מפני שאין בכל האותיות, אותיות אחרים שהם נעימים בקריאתם כאלה. והדבר הנעלם דין הוא שממנו יובן נעלם אחר. ואע"פ שגם אלה גלויים גם כן, והנה גם אלה יקראו נגלים ונסתרים, מה שאין כן בשאר אותיות. ותדע כי הגוף נגלה והנשמה נסתרת והנה חיבורם יחד. והעולם גוף נגלה ונשמתו על דרך משל נסתרת והיא הסיבה הראשונה הוא האלוה ית' שמו. וכמו שיש לגוף הנגלה נשמה מיוחדת נסתרת, והיא הנקראת "יחידה" ויש לו ג"כ כוחות …

… ולו בת אחת לבד, מחשבה אחת מבלבלת ומזנה עם שכם בן חמור, היא מחשבת יום הדין. והנשים שתי רוחות יי' ורוח דעת ויראת יי' והשפחות שתי רוחות חכמה ובינה רוח עצה וגבורה. ועם כל זה תדע שאין המקרא יוצא מידי פשוטו, כי הנגלה והנסתר טובים שניהם כאחת, ומזה התבאר לך הסבה מדוע אנחנו בני ישראל "חלק יי'" יותר משאר האומות. והוא בעבור חמדינו החכמה שהיא התורה, ועל כן בהתרחקנו ממנה השם צועק ואומר "צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך" (דברים לב' יח'). ואומר "כי גוי …

עיקר סוד ספורי התורה-ממה שזכר הרב בח"ג בפרק נ' תוכל להבין כוונתו. והוא שקרא הספורים שבאו בתורה "סתרי תורה" ואחר כן נתן טעם לענייניהם. וכבר ידעת שאין הכוונה בתורה, אלא להודיע למאמיניה נגליה ר"ל הפשט, ולהודיע למאמינה וליודעיה ולחכמיה אשר השתדלו לדעת סודותיה ויסודותיה הנסתרים, כלומר הפירוש האמיתי שלה. והרב הגדול רבינו משה בר' נחמן, אשר עיני הגולה האיר אמר "שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה". ואחר שהדבר …

… ונחלוק חלוקה אחרת בדומה לזאת, ואע"פ שהיא יותר צריכה לנו מזאת. והיא שאנחנו נאמר שהתורה לא תמלט מהיותה כולה משל קדמון או משל חדש, או משל קדמון וחדש יחד, או משל לא קדמון ולא חדש. ונחבר זה אל זה עוד דבר ונאמר כי התורה לא תמלט מהיותה כולה נסתרת או כולה נגלית, או נסתרת ונגלת יחד, או לא נגלית ולא נסתרת כלל.

ומאלה הדרכים שזכרתי לך תבין הדבר שחברתי אל ההקדמה ולא אצטרך לפרשו אחר זה, אלא שאודיעך בכלל ששלשת החלקים בטלים והאחד לבדו אמת. והוא שהתורה בלא ספק נגליה אמת גמור ונסתריה אמת מוחלט, ושניהם דבר אחד יחד באמתתם. והבן והשתכל בזה הסוד מאד ובדבריו אחד אחד ותדע ותשכיל ממוצא דבר הציור הראוי לציירו לפי כח השכל האנושי, והראוי להאמינו לפי שפע השכל האלוהי בשלשת העניינים שרמזתי. והם חידוש העולם וקדמותו, ומשלי התורה החדשה והקדמונית, וגלויי התורה ונסתריה. וידעתי שתבין כוונתי אם תרצה להשתכל בספרי ההשתכלות כראוי לך, ותעיין בו העיון שאתה מחוייב לעיין בענייניו.

… שהנגלה שבתורה היה משל לזה לבד. לא חלילה וחס כי זו כפירה גמורה באמתתה של תורה, אבל האמת הוא כמו שהודעתיך בסוד שעבר לפני זה והוא סוד חידוש העולם, שהתורה באמתתה היא כוללת שני מיני מציאות ושניהם כאחד טובים, והם הנגלה והנסתר ושניהם אמת. וזה תבינהו מעניין מציאות הגוף והנפש יחד, שהם שניהם זה חדש וזה קדמון זה נגלה וזה נסתר, וכאילו זה משל וזה נמשל אבל שניהם נמצאים יחד. ודי לך בזה הרמז המופלא בזה הסוד שכבר גיליתיו כולו בעיינך בספר הזה כראוי.

… מעט ומרוים הצמאים תמיד, ופעמים שופעים לרוב ושופטים ושוטפים בני המבול המתחייבים בחמס המשחיתים דרך הבשר. אשר נאמר על העושה כן "נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה" (משלי ו' לב'). ומימי היאור נהפכים לדם, וכל תקופה לעד נסתר וכל מולד לעד נגלה, כי אין נולד בלא מים. והנה המילה בבשר הערלה להסיר לב האבן ולחדש לב בשר. "וימס לבב העם ויהי למים" (יהושע ז' ה'). כי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שה"ש ח' ז'). והנה "נהר יוצא מעדן …

… השכל צוייר גם כן בלב מניצוצי הנפש. ומהלב יתפשטו כל הניצוצות ופעלו בשאר כוחות הגוף ולפי מציאותם הכריחו הניצוצות ההם בחזקה או ברפיון לפעול פעולת ההרגש שהוא האחרון שבדבקות מציאות האדם ובו נשלמו כל הכוחות. ומפני זה חוייב כל אדם להיות לו עניין נגלה ונסתר.

אמר המחבר, מפני היות דעות בני אדם זרות מאד מאמיתת מציאות המורגש והמושכל ומפני סכלות טבע האדם בעצמו החיצון והתיכון ומפני השתבשות המחשבה בדברי הנבואה הנגלים והנסתרים המעידים על כל זה המעירים ישיני עפר שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם.

… שהנמצאים המושכלים עם המציאות המורגש נסתרים מאד בבחינת אמיתתם מרוב בני אדם, וכאשר המורגשים והמושכלים הנזכרים בעולם הגדול ובעולם הקטון גלויים ונסתרים, כן ימצאו בדברי הנבואות עניינים רבים גדולים נגלים ונסתרים. הנגלים מועילים בכללם לכל, והנסתרים מועילים ליחידים לבד, אשר הם השרידים אשר הש"י קורא. ובהשיג האדם את סתרי התורה ישיג מתוכם מציאות העניינים המושכלים אשר הם בהש"י, והשכלים הנפרדים והמושכלים אשר בם עולמו, אשר הם נפשותם וכוחותיהם.

… בידיעת אמיתת העולם, לא זולת זה לפי דעת הכותבים שמות לשנאה ולאהבה וכיוצא בהם בענייני שגעונות אשר אין בהם לא טעם ולא ריח. וכבר העירותיך על אמיתת מציאות המורגש והמושכל בכללו, ועל טבע האדם החיצון והפנימי, ועל דרכי הנבואה הנגלים והנסתרים התלויים באותיות ובמילות ובחשבון, כדי להודיע ענייניהם מכל צד. והנה התורה היא אמצעית עץ החיים כמו שאמר הכתוב "ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע" (בראשית ב' ט').

… ביניהם נקראו בשם שווה או בשם דומה. והנה חיי האדם מעולים במציאות מחיי הבהמה כמעלות אור השמש מאור הירח, ואע"פ שזה אור וזה אור בשם כללי נפרדו במעלה. כן כל המצוות אע"פ שזו מצוה וזו מצוה נפרדו במעלה פרטית. והנה כל מצוה יש לה עניין נגלה ואשר יורה עליו פשט הכתוב הוא הנגלה, ויש לה גם כן עניין נעלם ואשר יורה עליו דרך רמז לעניין מן העניינים בדמיון דבר לדבר כדמיון הנמצא בין המשל והנמשל, הוא הסוד המורה על הנעלם. ולפעמים תהיה ההוראה ההיא ניכרת …

… וחנוך שניהם יבואו בזמן אחד ועצה אחת לשניהם, והם מבשרים באמת. ותחבולות גדולות יוליכנו, ויולידו בעולם ויחדשו חכמות אשר הם נכריות היום מאד אצל חכמי ישראל, המתחכמים בחכמת התלמוד. והם בתכלית הרוחק מאמתתה השנית כי יש לה שני דרכים, אחד נגלה ואחד נסתר, ושניהם אמת. רק הנגלה דומה לעניינים הגופניים אשר במציאות כולו בכלליו ובפרטיו, והוא שכבר נודע ונגלה לכל בעל שכל. כי העניינים הנגלים אשר במציאות הם העניינים המורגשים, והם הם כלים לכל העניינים הרוחניים הקרובים אליהם, …

… יותר מעולה בהכרח מהנגלה. וכמו שקרא זה במציאות ובגופים הפרטיים, קרה ג"כ זה בעצמו לתלמוד כולו בכלליו ובפרטיו שהוא תורה שבעל פה, וכן קרה זה בעצמו לתורה שבכתב. ואל תתמה א"כ על אומרו שיש בעניינים הכתובים, כלומר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה שני פנים, אחד נגלה ואחד נסתר. שאם אתה חכם ושמעת או למדת דברי האומרים ע' פנים לתורה, ודברו המפרשים במ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. אינו דין שיקשה עליך, אומר אני שני פנים שכבר מיעטתי מהשבעים ס"ח וזה שלא להבדיל דעתך, אך חס ושלום שאין …

… נלכד ברשת אשר נלכד בו הסכל, שאם ילכד בו עם היותו לומד כל ימי חייו ואפילו ספרי חכמה, כבר ידוע שלבו אטום וערל ולא מל ואם מל לא פרע כאילו לא מל ואם פרע עד שגילה העטרה ובא לגלות יותר ונגע בעטרה ימות מיד. ולפיכך זה כולו תצטרך מנגלה ונסתר אבל כולו רוחני נסתר ונעלם מאד. וכיוצא בזה בעצמו נעשה עם מאמיני האמונות הנרמזות. כי לסכלים נודיעם שהגמול הוא שיחיו הגופים בגן עדן לעולם ויאכלו וישתו ויולידו והעונש הוא הפכם. ולבינוניים  נודיעם שהגמול הוא שיחיו הגופים לעולם ולא יאכלו …

החל עוד רזיאל להגיד שהתבודד, והגיד הקורות, והן ידועות בנגלה ובנסתר, והורה עוד דרך בידיעת השם ונדבר בה מעט.

כל דבר שתראני מדבר בו לגלות לך סודו הוא מפני הודעת שם המפורש או מה שמביא אל ידיעתו והוא הקדמה לו. או הוא מעניין הגוף והנפש והשכל האנושיים. או הוא מעניין גוף העולם וכוחותיו הנפשיות והרוחניות. או הוא עניין גלוי מסתרי התורה שהיה כפשוטו לעניין נגלה הכרחי, ובנסתרו לעניין אמיתי, ראוי להעלימו מכל סכל מפני שני דברים. מפני שהעניין הנכבד אין ראוי שימצא כי אם לנכבדים והסגולות, ומפני שאם יודע כלל דבר קטן או גדול לסכל יהיה נבזה בעיניו כי לא יכיר מעלתו ולא יבינהו, וכל מה שתעלהו לפניו יתבזה בעיניו. ומה שתגלה למשכיל מזה יתכבד בפניו וישמח בו.