נִמְנָע

… ההבנה וקרובים מצד החומר. ולא עוד אלא שהם חומר אחד בלא ספק. והרב הורנו זה כולו ואין צורך להאריך בו. אמנם נאמר הנה שהרב התחיל מן פרק שבעים לדבר בענייני הקדמות והחידוש, ואמר בו על דרך הקדמה העניין אשר יהיה והוא שהורה לנו בדבריו עניין הדבור המחויב והאפשר והנמנע.

… שיורה עליו היותו הפך מן המורגש או המושכל מכחישו או סותרו, צריכין אנחנו לדקדק אחר העניין ההוא הרבה מאד בעיון דק. עד שנוציא כל עניין ועניין לאורה ממה שאפשר להשיגו, וממה שנראה לנו שאי אפשר להשיגו בשום פנים, אבל הוא מכת הנמנע אצלנו עניין השגתו, נניחהו במקומו כאשר נניח המשא הגדול הכבד מלסבלו על כתפינו אחר היותו מן הנמנע אצלנו לסבלו שהוא יותר מכדי כוחנו ויכולתנו. אך בהיות הדבר אפשר בשום צד מן הצדדים להשיגו נטריח עצמנו בלמודו ונשאלהו לחכמים ונחקרהו …

דע כי האפשר והנמנע והמחויב יחלקו לי"ב חלקים כאלה והשתכל בהם כשורה בצורה זו: