נְשָׁמָה יְתֵרָה

3 הפניות ב־2 ספרים

חיי הנפש

עמ' כה§38

תכליות הגוף והם עשר, כנגד השכלים הנפרדים. ועשרה גלגלים כידים ורגלים, אלו פועלים ואלו מתנועעים. וכן אנו מברכין על ריח טוב, מריחין אותו בנשמות נחירנו להורות על ענין "ויפח באפיו נשמת חיים". ועל "שבת וינפש" שנתוספה נשמה יתירה בנו בבא שבת, והיא יוצאת בצאתו ונפרדת ממנו, שבעבורה היינו קדש ובצאתה שבנו חול כבתחילה. וכבר יובן לך מזה סוד שבת מפורש אשר בשם המפורש בפירוש מספיק למבין, כי מי שלא הכין מערב שבת מה יאכל בשבת. והעד על מה שרמזתי בשתוף

עמ' קסז§250

מחלקי המותר מהשפע הנשפע מחבור שתי הספירות הנקראות בשם החת"ן והכל"ה שהם בעל"י הבי"ת בגימטריא ובעניין וגם הם בעל"י התאו"ה גם כן. והנה זכו"ר עם שמו"ר שני עדים נאמנים שעליהם נתלה גלגול הצורות המשכחות כח השמות ועם גלגול השבת תתגלגל נשמ"ה יתיר"ה והיא יו"ד שהיא עשירי"ת לספירות.

מפתח הרעיון

עמ' רה§101

שבת, שני מלאכים מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו מצא נר דלוק ומיטה מוצעת ושלחן ערוך מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם מצא ההפך אומר ההפך. ואמנם אמרם נר דלוק מפני שבשבת נתוספה נשמה יתירה לאדם ונקראת נר, שנאמר "נר אלהים נשמת אדם". ואמרם מיטה מוצעת גם ערב שבת מפני שתלמידי חכמים עונת התורה להם היא כשפונים מלימודם והיא ערב שבת שאסור לקרות לאור הנר. אמנם שולחן ערוך מפני שאין אדם זוכה לשתי שלחנות, והשולחן