רַע

… מאוס ברע ובחור בטוב" (ישעיה ח' ד') מלמד שאין בחירה אלא כנגד מאיסה כמו שנאמר "ובחרת בחיים" שראוי למאוס במות. והדברים הנקראים בחירות בכלל הם אחד משלשה מינים והם, החיים והטוב והברכה. וכנגדם שלשה והם הפכם שהם, המות והרע והקללה. והם שנאמר עליהם "ראה נתתי לפניך" וכו' ושם נאמר "הברכה והקללה נתתי לפניך". וכדרך יועץ בעצה הנכונה אמר משה ע"ה "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". כי זו היא התכלית המכוונת מכל הבחירות. וסימן הרעות מעשה …

… בהיות דבר הווה לשעתו ר"ל שכל ימי היותו דומים לשעה קטנה ולרגע כמימריה. וכן שלמה אמר (קהלת ו') "ואילו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה .. ואמרתי טוב ממנו הנפל". ואמר "כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכוסה". וכל זה הוא מחמת החמר הרע הזה לאשר נהוה ממנו לא בבחינת אמתת כללו שהנה טוב בכללו אבל נקרא רע בבחינת הפרטים שהם אישי המינים המתחדשים ממנו, בהיותם עם היות הווים טוב להם שכל מציאות הוא בכללו אפילו לפרט טוב, כל זמן קיומו. והפסדו רע לו …

… תזוז. ואמנם דע כי יצר הרע מפתה אותך ולבך הסכל משיאך לבלתי הדבק בשם, ואם יצרך הטוב גובר לך בדרך אשר הודעתיך תרדוף אחר הטוב תמיד. וכשיזדמן שיבשרך בשורות הפכיות, דחה דעתו מעליך והפוך הקללה לברכה והמות לחיים והרע לטוב והכר מהות כל דבר ודבר מהם על בוריו עד היותך שלם משיג בפעל שלם, ואז תצא מכל הספקות בעזרת יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע הנקרא תהו, יחד בשתוף חשך עם רע אשר כחו כח יצר רע והוא כח רשע, ובשתוף אור עם …

… ישאר ביניהם מונע לא מצד ההרגל בתנועת האותיות בשלשת מיניהם שהם נכתבים ונבטאים ונחשבים שהם אנושיים. ובהתעצמם בהרגל התנועות לפי הקבלה ישובו כולם מושכלים אלהיים ויובדל בהם בין האמת והשקר ובין החיים והמות ובין הטוב והרע ובין הברכה והקללה, בשכל האנושי תחלה ובאלוהי בבחינת הצירוף.

… ודינין במרה איפקוד (סנהדרין נו:) והנה שתף השבת עם לחם יומים. ונאמר "ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש". שתף מן עם זרע הנה זמן רע שהוא לבן דגן באמת, ואמנם רע הוא רביע שעה מן א"ף. ואשר השביע זה הדבר הנקרא ר"ע בשם טו"ב שסודו שמי וה"ו שהוא רבי"ע חיי"ם שסודו שמ"י, מהפך הרע אל טוב בכח עץ הדעת העליון. על כן צירוף זה יעיד לך על עניינו בלי העניינים השלשה שזכרנו, הוא בסוד חי יח והנה נשלמו בשלשתם ג' פעמים אחד מהם שם וחצי שסודם …

… ידעתם אתם שהשכל הודיעה ואינה ממחשבותיכם לבד, שהרי גם אני אעשה בהם ראיות שקריות לאלפים ולרבבות, כי הצירוף מקבל טוב ורע ושקר ואמת, ואני ארצה להטעות בני אדם ואורה לכם על פי דרך ראיותיכם שהאמת שקר והשקר אמת, וכן שהטוב רע והרע טוב. ואם כן אין הבחינה בצירוף ולא בשאר דרכיו הרבים לאמת בו דבר או להבדיל בו בין אמת ושקר וטוב ורע, נאמר לו אנחנו ולא נבקש לחלוק על האמת. כי אין בעלי האמת מכלל הכתות המהפכות כוונת דרכי הנבואה, אשר אמר עליהם …

… שום ספק ברורים בתכלית הביאור. והם מופתים מורגשים בחושים ומופתים מושכלים בשכלים האנושים ומופתים מקובלים מפי השכל הנקרא אישים, שכל מה שעלה בידינו מהצירוף הוא עניין המביאנו להשיג עניין הבדל האמת מן השקר ולדעת עניין הבדל הטוב מן הרע. וזאת היא אמיתת כוונת כל צירוף, ועל זה ימצאו בו ההפכים, לצרף בו כל הלבבות. ועל כן נקרא בזה השם שהוא מצרף הדעות ובוחן כליות ולב כמו שכתוב "מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה" (משלי יז' ג'). ונאמר עוד "צרופה …

ואמנם עתה אורך בדרך זו תלך להבחין בה בין החיים והמות, ובין הטוב ובין הרע, ובין הברכה ובין הקללה, ובין השקר והאמת. ואומר כי התחלת אמיתת הנבואה היא דיבור פנימי נברא בנפש בשבעים לשונות בכ"ב אותיות הקדש, וכולם מצורפים בלב בצירוף האותיות בכח מצד הכח הדברי, ובפעל מצד השכל הפועל …

… האמת כל עת שתשים את השם בין עיניך, ובטח עליו והוא יעשה כי הכל בידו ית' שמו. "ובכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך" (משלי ג' ו'). ובכל עת שתרצה לעיין ולהשתכל בדרכי צירוף האותיות הכוללים דרכי שבעים לשונות, שים דעתך להבין מה שיצא לך מן הצירוף בין טוב ובין רע בין אמת בין שקר. אבל הרע תבין שאמרו לך יצר הרע ורצה בטוב וידבר לך גם הטוב, כי באמת שניהם כאחד טובים אם תדע גם אתה להכיר דרך ההתנצלות מכל דבר רע. ו"סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד' טו').

… דבריו. ואחר שגלה כסה ואם גלה ליראיו ר"ל יראי יי', שכן רמז שם סוד יי' ליראיו. ומה שגלה הוא בסוד החמרים השניים, וגם זכר סוד גדול בעניין ח"מ ר ש"ל נו המורה חשמ"ל המאי"ר, ומזה תדע כי החמ"ר שלנ"ו הוא ע"ץ הדע"ת אשר לו שני הדרכים התלוים בשני הכרובים ששמם טו"ב ור"ע שסודם באר"ץ גנוזים, בחדר הנקרא פרגו"ד שממנו טב"ע האו"ר. ועל כן נרמז על היות ארבע"ה באח"ד, והבן זה מתפלה של יד. והתחייב מציאותינו מתוך צירו"ף אברי"ם שכללו החמ"ר שלנ"ו. ודע שממנו תכיר חמ"ר הלשו"ן ותבין …

סוד ד'  הרעו"ת והטובו"ת

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג' לח'). הסוד מפי עליון לא תצא אותו רעה וטובה, והסוד הגדול מפי אל עליון תוצאות הרע והטוב, תוצאות הטוב והרע, והבינם. וסוד תוצאו"ת, י"צר ה"טוב ו"יצר ה"רע, ומהם תדע כי כל הרוחות ארבעה, ותכיר כי יש בתאוה רוח רעה. …

עניין הרעות והטובות

… קטן וחלש. ונקראו מים שהמים יש להם טבעים משונים ומהם מרים ומהם מתוקים ומהם כך ומהם כך, וכן המקבלים יש מי שמתחכם וחכמתו מרה לו ויש מי שחכמתו מתוקה לו. וכן שנויים אחרים רבים בהם ונקראו אש דמות פעולות האש שגם הם פועלים כמוהו טוב ורע מות וחיים. וכן נקראו בשמות הרבה מושאלים כאלה לדמות אותם בפעולותיהם לפעולות הנפעלות מאלה. והמשכיל לוקח מן הטוב ומן החיים וחי בהם, והסכל עושה ההפך. ועל זה אמר הנביא ע"ה "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה …

… לסבלה כל נביא ונביא כפי מה שאמרנו. ועל כן נקראו אישים מלאכים שרפים אותם שראו הנביאים, וכיוצא באלו השמות. ואמנם העיקר רמזו בעל הספר באמרו נמצא כל היצור יוצא בשם אחד. ורבים אמרו אמ"ש, א'ויר מ'ים ש'מים, ואחרים אמרו, טוב רע, ושלום מכריע בנתים, ואנחנו קבלנו עוד אמ"ש, א'ופן מ'לאך ש'רף. ועוד קבלנו יותר מעולה מכל הנזכר והוא הנראה לנו האמת. א' אמ"ת ש' שקר מ' מכריע, וסוד מכריע הוא שם. גם זו קבלת אמת משותפת במעלה אם זו א' אותיות מ' מספרים ש' שמות, …