רְאוּבֵן

16 הפניות ב־9 ספרים

אמרי שפר

עמ' מו§91

והנה מן עשרה ועד מאה עשר ספירות שניות והנה אברהם שרש ליצחק ויצחק פריו והוא פרי ושרש פרי לאברהם אביו ושרש ליעקב בנו. וכאשר אמרה תורה שאברהם הוא ראשית בעלי ברית מילה גילתה לנו שממנו ראוי להתחיל למנות יחס האבות שהוא יחס משולש דומה בכל חלקיו. ולפיכך אנו אומרים בקבלה אברהם אבינו ויצחק אבינו ויעקב אבינו. ואין אנו אומרים אדם אבינו ולא נח אבינו עם היותם שרשים בתולדות. ולא ראובן ולא שמעון אבותינו עם היותם שרשים ופירות כי השרש שהוא שממנו ההתחלה לעניין מיוחד לו.

עמ' קנא§459

ועירובם וגלגולם וסדוריהם. ואח"כ אלמדך החכמה בנתיבותיהם. ואם תרצה לצרף בסדר שלא תטעה בו לעולם ותגיע לידיעתו בשלמות עיין בו ותראה צורת הסדר ותמצא כאילו שני אנשים נסדרו להיות שרי צבא בחילוף זה בזה מיום ליום עד שנצתווה ראובן על דרך משל להלחם ביום הראשון על עיר אחד ונסדר שיהיה הוא נקרא תחילה אל החומה ואחריו סודר שמעון להיות שני לו ביום ההוא בעצמו בקריבת המלחמה. והיה הסדר על שניהם ראובן ושמעון בדמות סימן ראשי שמותיהם והוא ר"ש. וביום השני סודרו להפך והוא שיהיה השני

עמ' קנב§460

רבים בעלי צורה אחת כגון א'א'א' אינם מקבלים צירוף ואם היו כמה אלפים ורבבות. והנה יש שם עצמים נבדלים מעצמים אחרים בעצמות כגון הסוגים והמינים המתחלפים בעצם בצומח ובחי. ויש שם אישים מתחלפים במקרה לא בעצם כגון ראובן ושמעון שהם אחד בצורה והיא עצם האדם ואינם אחד במספר כי הם שנים. ואחר שיש ביניהם זה המין מן החילוף בו יהפכו וישתנו ויתחלפו כסדר מערכותיהם בקדימה ובאיחור. ויש שם אישים מתחלפים בעצם. וכל שכן במקרה כגון החמור והשור הפרטים אשר בבית על דרך משל

מפתח החכמות

עמ' טו§27

שזה השם הוא הממונה על פריה ורביה כמו שאמרנו למעלה בענין אברהם. וקיים יעקב קריאת שם המקום בית אל וקרוב משם מתה רחל בלדתה את בנימין. והשמות שנקראו לאחיו כלם לסבה ידועה לכל אחד כפי ענינו גם לזה בעניינו. ובעבור שנאמר על ראובן שהוא ראשון כתיב כחי וראשית אוני והוא בן לאה, קראה רחל את זה בן אוני כלומר סוף הכח כי הוא היה אחרון. וזה שמו ראובן ושם זה בן ימין. וענין ראובן עם בלהה והיות בני יעקב עם כל זה שנים עשר. ואלה הם, ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון ששת בני לאה

עמ' יז§35

כוללת ענין ההשבעה שהשביע יעקב את יוסף לקברו במערת המכפלה עם קבורת אבותיו והודה לו וקיים דבריו. ענין ברכת אפרים ומנשה ברוח הקדש וענין הקיבוץ שקיבץ לבניו להגיד להם בשעת מותו את אשר יקראם באחרית הימים. והחל מן ראובן ואמר דברים רבים לכל אחד כדמות חידות ומשלים וברכם ושנה סדר תולדותם בדבריו כי שם שמעון ולוי ויהודה אחר ראובן כסדר והוא דין שישים דן ונפתלי גד ואשר אחריהם אבל לא עשה כן. אמנם שנה עוד סדר אחר כי יששכר גדול מזבולן והוא הקדים זבולן

עמ' מ§55

ואולי תמצא סוד כוונתי. ואז תצטרך בהכרח לעיין בדרך השלישית הנזכרת שהיא דרך מקובלת לבני הנביאים והמה המתנבאים. ובעיינך בזה תמצא שאלה החרוזים בנויים על שמות שנים עשר השבטים והם חמשים אותיות שנכללו בשמותיהם. ואלו הן בעצמן, ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבלו"ן יוס"ף בנימי"ן. ואמנם אלה הם מצורפים בחרוזים בלי תוספת אות ובלי מגרעת. וזאת היא באמת דרך השמות האמיתית המביאה למתנבאים בה ולהולכים בקרבה להתנבא בעז השם. ואמנם יש דברים עוד רבים תחת זו והם חלקים ואישים למינה זה כגון

מפתח השמות

עמ' קי§169

כוללת בתחלתה סוד ידיעת השם ושהוא סבת הגאולה, שכן אומ' השם "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם תחת סבלות מצרים". וכוללת מניין ראשי בית אבותם של שבטים והם ראובן שמעון לוי, כדי להגיד יחסו של משה והוא המעולה שבכולם. והוא המקריב הקרבנות והוא ממית בעלי חיים ומחיה בני אדם החשובים כמתים והם החוטאים. וסוד שלשתם הראות והשמע והריח, והוא שיאמת לך מעלת לוי בתולדתו. הוא עניין דברי

עמ' קכד§181

הד"ם. והנה ז' כ"ח הד"ם והוא כמח"ט והוא סבה לכל בינה ודעת. ויודע כי החדש הראשון של השנה הוא חדש ניסן מזלו מזל טלה וכוכבו ביום טלה עם מאדים וכוכבו בלילה טלה עם עקרב והוא ראש התקופות של ארבע תקופות של השנה. וכנגדו ראובן בכור ישראל והמזל השביעי לו הוא מזל מאזנים וחדשו חדש תשרי וכוכבו ביום מאזנים עם שור וכוכבו בלילה מאזנים עם נגה. ומאדים בעלי המלחמות ונגה בעל השמחות. וברצותנו לשמוח ומנענו מאדים על כן נעמוד כנגדו לבטל כחו הטבעי מעלינו

מפתח הספירות

עמ' כב§21

ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבולון וב' לרחל שהם יוסף ובנימין. אבל יתייחסו בני השפחות השתים שהם בלהה וזלפה ובניהן דן ונפתלי גד ואשר ליעקב, כלומר אע"פ שהם ב' לבלהה וב' לזלפה והם בני השפחות המיוחסים ליעקב. והנה דגל שני לנסיעות המחנות הוא דגל מחנה ראובן תימנה לצבאותם, והחונים עליו מטה שמעון מימינו ומטה גד משמאלו ושנים יסעו. כי מחנה ראשון נאמר עליהם ראשונה יסעו, ונזכרו פה ב' בני לאה עוד ובן אחד ראשון לזלפה שפחתה ונאמר "ונסע אהל מועד מחנה הלויים בתוך המחנות כאשר יחנו

עמ' צג§92

יוס"ף כולל חצים והוא אינ"ו גו"ף ול"א כ"ח בגו"ף. והוא שרמזו משה באמרו "ויס"ף עוד להניחו במדבר", כי יוסף היה סבת ירידת מצרים ולוי סבת עליתם. וע"כ נחלק כח היורד לשנים ונתקדש כח העולה ולא כמוהו עם היורשים. ותנאי בני גד ובני ראובן ידוע שממנו נקח ראיה לכל תנאי. ושמות המקומות אין לי צורך לפרשם כי כל התורה שמות.

מפתח התוכחות

עמ' קג§128

לשון המצוה תורה, לשון התורה מצוה. מורשה ראשים שמורה משורה עולם השכלים השומר מהראש א"ד. קהלת יעקב נפש עבריה כנסת ישראל. אם יהודה גנוזה לאם. וזאת ליהודה באה הברכה אחר "יחי ראובן וא"ל ימת ויה"י מתי"ו מספ"ר" שוה להם יחי ראובן אחרי בניו. "שמע יהוה" רמז לשמעון. ידיו רב לו רבו ילדיו ועזר מצריו תהיה מזריע צורתו היה, זרע יהיה מצורתו, זרע יהודה מרוצתו מצורתו. וללוי אמר לו לו יאמר "תרועה יתקעו למסעיהם". תמיך ואוריך לאיש חסידך ישאל חסידך תמי"ך

חיי הנפש

עמ' כ§32

אריה יהודה" וגו' (בראשית מט' ט') "חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף" (בראשית לז' כ') והוא השור הוא בהמה "בכור שורו הדר לו" (דברים לג' יז'). והאריה חיה לא בהמה, והשור בהמה טהורה, והאריה חיה טמאה והנשר עוף טמא פורח באויר קל ברוחו כראובן עולה למעלה "כי עלית משכבי אביך" (בראשית מט' ד'). והוא הכח הראשון "כחי וראשית אוני" (שם ג') בכור השבטים, שנאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" (שמות יט' ד') כלומר למעלה בעבודתי, כתרגומו לפולחני, "כנשר יעיר

עמ' כא§33

והנה דן צפוני ודגל מחנהו ברוח צפון, וראובן דרומי ודגל מחנהו ברוח דרום. ויהודה מזרחי ודגל מחנהו ברוח מזרח, ואפרים מערבי ודגל מחנהו ברוח מערב, והוא דגל יוסף. אמנם דגל מחנה הלויים הוא קדוש והוא תוך המחנות. והתחלת המרכבה בצפון "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון" (שם ד') וכן הדין,

גט השמות

עמ' לט§47

שמות בני אדם הנמצאים בתורה כי רובם נמצאים כתובים מפורשים מה הם בעצמם. כגון אדם מאדמה, חוה אם כל חי, קין קניתי, שת שת לי אלהים זרע, נח ינחמנו, אברהם אב המון, יצחק מצחוק, יעקב מעקב, עשו עשוי, אדם על האדום, ראובן ראה, שמעון שמע, לוי ילוה, יהודה אודה, יששכר שכרי, זבולון יזבליני, דן דנני, נפתלי נפתולי, גד בא גד, אשר אישרוני, יוסף אסף, בנימין בן אוני, משה משיתיהו, גרשם גר, אליעזר בעזרי. והקש על אלו כי הם כולם מלאים מרגליות

ספר המליץ

עמ' יד§14

רזיא"ל עתה בם על היותו פטור משבועתו. ומה היא השבועה אשר בין שני היצרים שהם שני המלכים, היא שבועת דם ודיו שעל פי שניהם אדם מדבר מבית ומחוץ. וזה אומר שאחר שרמלוס נס למרום כלומר נס למרום ונעשה זנ"ב למאו"ר שהוא מז"ל ראוב"ן והוא מזל טלה ונוטלה ממנו הברכה והבכורה ונתנה ליוסף שמזלו מזל דלי כלומר כוחו כח דלי. לא תחשוב שאני מאמין שיש מזל לישראל אבל תדע שאני מאמין שי"ב השבטים הם כנגד י"ב מזלות וכנגד י"ב חדשים והם שולטים על החדשים

ספר העדות

עמ' סט§14

סוד "ויהי יהו"ה את יוס"ף" (בראשית לט' ב') חברם ותמצאם כך. ועל זה נאמר לו "אין נבון וחכם כמוך" (בראשית מא' לט). והכתוב מעיד ואומר "אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז' ב'). ואמר "כי בן זקונים הוא לו" (שם). גם ב"ן זקוני"ם ז"ה ראוב"ן. ובחללו יצועי אביו נטלה הבכורה ממנו ונתנה ליוסף. והנה הוסיף זה להודיע כי ז' ימים וז' לילות יש להם קס"ח שעות, חברם ותמצא ז' שמות שהם י"ד פעמים אח"ד. שכל שתי שעות מושלות כ"ו מדות י"ג מדות בכל שעה, הוצא