רוֹכֵב

12 הפניות ב־2 ספרים

חיי הנפש

עמ' קכז§178

עיקר סוד החמר והצורה-זה הסוד מבואר מדברי הרב שכוונתו בו על רוכב ונרכב, שאין זה נפרד מזה. לא רוכב שזה נפרד ואע"פ שיותרו שתי המלות ההם על זה ועל זה בשתוף, כאמרך חומר הכסא הוא העץ וצורתו היא עגולו או רבועו וכיוצא בזה. ואע"פ שזה לא יקרא כסא, ואם יקרא יהיה בכח עד בא צורתו לו וישוב בפעל. כאמרך

עמ' קסה§249

שכינה. ואם תמנה את כולן בחשבון המרובע תמצאם עולים שכינ"ה. והוא סוד המספ"ר ושם האלהים, רמז "ומשה נגש אל הערפ"ל אשר שם האלהים" (שמות כ' יח'). וערבות הוא הרקי"ע העליון. והנה ערבות נאמר עליו רם ונשא שוכן עליו, ולא אמרו שוכן בו אבל אמרו רוכב בו. "סלו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהלים סח ה') ונאמר "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" (ירמיה יז' יב'). רמז מראשו"ן, ר"ם ונש"א. "הנה מקום אתי ונצבת על הצור" (שמות לג' כא'). אברהם יצחק ויעקב הורידו השכינ"ה

סתרי תורה

עמ' ז§20
פרק א'               צלם ודמותפרק   ח'                  מקום
פרק ב'    הקשה לי איש חכםפרק   ט'                    כסא
פרק ג'     יחשוב עניין תמונהפרק   י'         כבר קדם לנו
פרק ד'       דע כי ראה והביטפרק י"א                 ישיבה
פרק ה'               כאשר החלפרק י"ב                   קימה
פרק ו'                איש ואשהפרק י"ג                 עמידה
פרק ז'                          ילדפרק י"ד          שיתוף אדם
פרק ט"ו                      נצבפרק מ'      נפש שם משותף
פרק י"ו                       צורפרק מ"א      חי שם הצומח
פרק י"ז              לא תחשובפרק מ"ב    כנף שם משותף
פרק י"ח        קרב ונגש ונגעפרק מ"ג     עין שם משותף
פרק י"ט                      מלאפרק מ"ד  שמע שם משותף
פרק כ'                          רםפרק מ"ה  כבר זכרנו בקצת
פרק כ"א                     עבורפרק מ"ו  כבר זכרנו פעמים
פרק כ"ב                       באפרק מ"ז          כל מה שבא
פרק כ"ג                  היציאהפרק מ"ח    המלאכים גם כן
פרק כ"ד                 ההליכהפרק מ"ט    דע אתה המעיין
פרק כ"ה                     שכוןפרק נ'       במציאה עניינים
פרק כ"ו    כבר ידעת אמרתםפרק נ"א            כל מתואר
פרק כ"ז      רגל שם משתתףפרק נ"ב           אשר הביא
פרק כ"ח     עצב שם משתתףפרק נ"ג  דע כי אדון החכמים
פרק כ"ט                     אכולפרק נ"ד        כבר קדם לנו
פרק ל'              דע כי לשכלפרק נ"ה       דע כי ההדמות
פרק ל"א       דע אתה המעייןפרק נ"ו  בתוארים יותר עמוק
פרק ל"ב       דע כי ההתחלהפרק נ"ז יותר עמוק מן הקודם
פרק ל"ג      הסבות המונעותפרק נ"ח יש לשואל שישאל
פרק ל"ד             לא תחשובפרק נ"ט   אני רוצה למשול
פרק ל"ה         הנה אבאר לךפרק ס'        כל שמותיו ית'
פרק ל"ו      פנים שם משתתףפרק ס"א   צונו בברכת כהנים
פרק ל"ז     אחור שם משתתףפרק ס"ב        נקדים הצעה
פרק ל"ח       לב שם משתתףפרק ס"ג        דע כי שם יי'
פרק ל"ט      רוח שם משתתףפרק ס"ד    איני רואה אותך
פרק ס"ה והלוחות מעשה אלהיםפרק ע"א   דע כי זה הנמצא
פרק סו כאשר הושאל לשון אמירהפרק ע"ב   ההקדמות הכוללות
פרק ס"ז       כבר ידעת פירסוםפרק ע"ג זה הפרק אכלל לך
פרק ס"ח  הפילוסופים כמו שידעתפרק ע"ד  אני אבאר לך ג"כ
פרק ס"ט                        רכובפרק ע"ה בהרחקת הגשמות
פרק ע'              דע כי החכמות
עמ' י§30
סוד א'              צלם ודמותסוד ח'                 חיי הנפש
סוד ב'           שיתוף שם בןסוד ט'                    כנפיים
סוד ג'               עניין הכסאסוד י'                שם התואר
סוד ד'           פקידה וזכירהסוד י"א              שם העצם
סוד ה'            התחלה וסבהסוד י"ב          דיבור וחבריו
סוד ו'              מלאך ושכלסוד י"ג        ממשלת הרוכב
סוד ז'               פנים ואחורסוד י"ד         בלבול הדתות
עמ' כח§63

כן בן לשם ית'. כי אחר שהיה אדם הראשון אב לכל אדם, והוא בלא אב טבעי, היה לו השם ית' לאב ראשון. וכאילו תאמר שאם אדם הוא ראשון לכל אדם, השם שהולידו בצלמו ובדמותו, הוא אצלו אב ראשון ואדם ראשון. ועל זה הסוד קראנו שם הרוכב על המרכבה בשם משותף והוא אדם. כאומרו ביחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". ומזה המין של בן באו רבים, "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן" (שמואל ב' ז'). "בנים אתם ליהוה אלהיכם" (דברים יד' א'). וכן אב "כי אתה אבינו" (ישעיה

עמ' צא§152

סוד י"ג  ממשל"ת הרוכ"ב

עמ' צב§154

וכוחו, נתן תחילה אל החומר הראשון מצד הרוכב עליה וממנו הושפעה לפנים ולאחור, וניתנה הממשלה לכל המעשה. ומזה תדע הסוד כי כל מעשה, עניין סודו ממשלה כלומר לפי מציאותו נתן בו כח טבעי לעשות, ופועל ואומר ועושה בשפע הנשפע עליו תמיד מן הרוכב העליון. ועל כן נאמר שיש לשם ית' מחנים, אחד למעלה ואחד למטה. ופעם נקרא שניהם בשם אחד, כאמרינו פמליא של מעלה ופמליא של מטה, ובאמרינו בית דין או בית המקדש או ירושלים או כיוצא בזה. ופעם נקרא אחד מהם בשם אחד ולא

עמ' קיא§189

כי התחתונה בולטת. ואם כן העליונה שוקעת והשוקעת היא הנפשיית הנעלמת והבולטת היא הגופיית הנראית לעיניים, והצורה מהצורה והחמר מהחמר. ואמנם מדת רחמים של מעלה רפה ומדת רחמים של מטה קשה. ומזאת תבין זא"ת באמת. ומשתיהן תכיר ממשלת הרוכב המניע את שתיהן, ותתחייב מראותך מעלת פעולתו וחכמתו העליונה בהן לשבחו ולשבח שמו וזכרו לפי השגת שכלך בהם, ותגיד גם כן בפיך לשומעים מה שהשגת משבחיו. ואמנם התפלות והתהילות והשבחות והברכות כולן אמת בלא ספק, אבל הן להורות

עמ' קסו§280

כולן קראם במרכבה השניה חיה אחת באמרו, "היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה" (יחזקאל י' כ'). ובחברך כב"ר עם המ"ה תכיר סוד המרכבה. ואד"ע כ"י כרובי"ם המ"ה, א"ך מ"י יוד"ע המרכב"ה, כ"י א"ם הרוכ"ב המעי"ד. ואדע כי המכיר בהם יקבל שפע ברכה מהם והבן אומרו, כי הרוח מנהיג החיות וגם הרוח מנהיג האופנים מן הרוח הנשפע על החיות בשתוף שם רוח כאמרו, "על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם

עמ' קסט§283

ן', והוא מלך שני בסוד מנצפ"ך. "והוא על הכסא החלוק אינו משל עליו ית' מכל הרכבה אבל משל על דבר נברא וכן אמר הנביא הוא מראה דמות כבוד יהו"ה, וכבוד יי' אינו יי', וכל מה שהמשיל באלו ההשגות כולם הם כבוד יי' ר"ל המרכבה לא הרוכב. כי לא ימשילוהו ית' והבן זה הסוד". והסוד שהנה אמר שהעליון שהוא כעין החשמל הוא כמראה אש בית לה סביב, והתחתון שהוא בלי עין הוא כמראה אש נגה לו סביב, הנה שניהם ראם כמראה אש. אבל זה זכר בו בי"ת ל"ה סבי"ב

עמ' קצג§318

קשור כשור בקרניו ועובד בו אדמתו כראוי לפי צרכו, וטוענו כחמור במשא כבד להכביד עולו עד שלו ישמן ויבעט. ואין צורך לו להלחם עמו בכל יום ויום שהמלחמה החזקה כבר נשלמה תכלית אחרונה, וחלש הכח העומד כנגד אדניו. ורכב יצר הטוב על יצר הרע כמי שרוכב על גמל גדול ומנהיגו תמיד לרצונו כאשר יחפוץ. ולא ימצא שום מונע מצדו על כלל ההנהגה ועל חלקיה, וינהיג העניינים כולם לפי צרכו מהם ולפי תועלתו האמיתית בהם. הנה זה האיש אשר זה תארו כבר לבש בגדי מלוכה ושמש בכהונה גדולה

עמ' רא§347

עניין ממשלת הרוכב