רַבָּנִים

7 הפניות ב־4 ספרים

שומר מצוה

עמ' ב§3

וכזה בעצמו יקרה לתנועות הרצוניות הנזכרות בלימוד הנזכר, וזה כי הרבנים עולים ומתקרבים אל האמת מצד השתדלותם בתורה ובמצוה ויורדים ומתרחקים מן האמת מצד היותם חושבים שאין להם טעם ולא סבה אחרת אחר מה שחושבים הם. והפילוסופים עולים גם כן ומתקרבים אל האמת מצד השתדלותם בחכמות ויורדים ומתרחקים מן האמת מצד היותם מבזים התורה והמצוה.

עמ' ה§6

שאתה כללי למציאות מצד אחד ופרטי לו מצד אחד, ונודע לך בביאור שאתה כבר היית מכלל ההמון הנזכר שהוא חלק משני המינים הנזכרים שהם ההמונים והרבנים, יתחייב מזאת הידיעה שידעת שתדלג ממדרגת ההמון אל מדרגת הרבנים. ותהיה אצלם פרטי מצד אחד וכללי מצד היותך כולל כל דעותיהם הכלליות. ואין ראוי שתיפרד מהם עד שתשיג זה. ואחר היותך כללי ביניהם שוב עוד למדרגת הפילוסופים והיה ביניהם פרטי והשתדל גם כן עוד לשוב כללי יודע כל מחשבותיהם בכלל. ועוד שוב לעלות למדרגה אחרת והיה פרטי בין הנביאים

סתרי תורה

עמ' קכד§207

אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר" (משלי כה' ב'). והשנית היא, שבא להודיענו בה שהנביאים יתנבאו וידברו בשמות המשתתפים ובשמות נגזרים מהוראת כוונות ראשונות. ובאו להודיע בם כוונות אחרות כדי להסתירם מהמון העם ואפילו מן הרבנים שאינם מקובלים מסתרי התורה. וזכר קצת מהם ורמזם עוד בפרק מ"ג בחלק שני. ושם זכר נפלאות הורונו על שלמות הרב ועל גבורת חכמתו. ושם אמר דבר וזה לשונו, ויותר נפלא מזה שתהיה ההערה בשם אחד, אותיות השם ההוא הם אותיות שם אחר בשינוי סדרם,

עמ' קמט§253

לא ברעש יי'. והרביעית אש לא באש יי'. ואחר האש קול דממה דקה מדקדוק המילה, והנה שם כבוד יי', ועמו תדבר באמצעות האותיות והוא ידבר אתך דבור אחר דבור, היום מעט ומחר יותר. וכן בכל יום ויום יוסיף לך מדע וחכמה שכל רבני הארץ לא היו יכולים לדעת בעיון שכלם ולימודם הטבעי וההרגלי העניין ההוא ואם היו לומדים כל ימי חייהם. ועוד הנה בדיבור אחד שיאמר לך תבין אתה דברים רבים מאד שלא היית יכול לדעת בלמוד כמה שנים מה שתלמוד ממנו ברגע קטן. ויתחייב שכלך מזה השפע הנכבד

עמ' קפט§315

הצורות, ואם אלה יותר זכות מאלה אין הפרש כי כולם ממין אחד ר"ל כוחות ההצמחה וההרגשה, והאילן והחי לעדים נאמנים. ואין צורך להאריך באלו העניינים שהם בעצמם מובנים ואפילו להמונים, בשאין הפרש בזה בין המינים. וכל זה נודיע לרבנים החכמים בעיניהם בקניינים אשר לגויותיהם מהנים. אבל נאמר עוד במהות הדמיונים מאמרים נכונים ובאמיתת הרעיונים נבאר הרצונים אשר נוסעים וחונים. והוא כי הדמיון בלא ספק נולד מן ההרגש ונמשך, והרב קראו יצר הרע באמת בפרק י"ב בחלק

מפתח הרעיון

עמ' קעט§72

מזו. שהרי אפילו באומה אחת בעצמה זרות גדולה בין הנקראים בשם יחס אחד עליה, כגון אומתינו שנחלקה לאומות רבות. וידוע שהשם הכולל כל אומה שם אחד כללי והוא שם יהודי. והנה הם נחלקים ליחסים אחרים פרטים לשם יהודים כגון רבנים וקראים וצדוקים וביתוסים וכותיים ורבים אחרים אין אנו מכירים. והנה הרבנים מתפארים שהם מאמינים יותר אמונה טובה מן הקראים והכותיים, וקוראים אותם מינים ואפיקורוסים. וכן גם הם קוראים את הרבנים ואומרים שהם פתאים שמאמינים דבר שאין ראוי להאמינו, וקוראין עליהן "פתי יאמין

ספר המליץ

עמ' יט§19

ההיולאני שהוא הגואל והמושיע הנפש וכל כוחותיה הנפשיות המעולות מתחת ידי המלכים הגופניים ועממיהם וכוחותיהם התאוויות הפחותות. וזה העניין מצוה וחובה לגלותו לכל משכיל ממשכילי ישראל להושיעו מפני שיש דברים רבים שהם הפך דעות המון הרבנים, כל שכן שהם חולקים על כל מחשבות המון עמי הארצות. ראוי לכל משכיל המבקש להתנבאות שיראה בעיניו ובלבבו כל איש ואיש מאנשי הארץ הסכלים כאילו הם קופים וכל מעשיהם כמעשי התוכים ומחשבותיהם כמחשבות השנהבים שכל אלה