רֵאשִׁית

והכוונה הזאת הכללית שמה התוריי ראשית כל הכוונות ולפיכך אמרה התורה, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". העליונים כולן והתחתונים כולן. ומפני זאת הכוונה הכללית אמרה התורה, "ראשית בכורי אדמתך תביא". ואמרה, "ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה". כי חלה לשון …

והסוד הוא שהראשונים אחרונים הם, גם האחרונים ראשונים הם. והכל שלו ית' ועל כן הוא אומר תמיד "לי הוא" כי לי כל הארץ הכל חלקי ואני חלקתי בכל החלקים כולם מראש ועד סוף.

… המידות האלוהיות הוא לבדו ישיג ענייני הכוונות הנזכרות האלוהיות והוא לבדו שאפשר שיתנבא אחר  ההכנה. ואל תאמר אם הכל בכוונה למה תפיל בו אפשרות כי זה לא תבינהו באלף תירוצים עד שתדע כוונתנו במלת כוונה אלהית ובהיותה ראשית וראשית לראשית עד הסוף. ואחרית ואחרית לאחרית עד הסוף.

ידיעה כללית זאת הידיעה הכללית היא כוללת כל הדעות הקודמות וכל הדומות להם ועדיה הגיעה הכוונה האלוהית בבריאת האדם השפל הזה ועליה נאמר: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". והידיעה הזאת היא ידיעת האדם את קונו על פי ידיעת השם המפורש אשר כל השמות תלויים עליו והוא ראשית כל הבריות. ועליו נחקקה רוח הקודש והוא נשמה כוללת כל הנשמות. בסוד "כל הנשמה תהלל יה הללויה". ועל כן אמר הנשמה בה הידיעה ולא אמר כל הנשמה.

… המקפת בכל מה שבתוכה קורין אותה צורה או דומה לצורה. וכל גלגל מן התשעה גלגלים הנזכרים הוא מורכב גם כן מחומר וצורה וכעליון המקיף בכל וצורתו צורת הצורות הוא היצור הראשון ועליו אמר השם למשה "ונצבת על הצור" ושמו ראשית שבו נברא הכל. ובתנועתו היומית שהיא כ"ד שעות יתנועעו הגלגלים שבתוכו וחלקי היסודות בתנועת החלק בכל והוא התחלה לכל נברא, כמוח לכל הגוף והשמש בו בלב הגוף והירח בכבד לגוף. כי אלה השלשה הם ראשית להנהגת כל העולם בכללו אשר …

ועתה  ארמוז לך כל הראשית שעליו תספור כל ספירה ותסמוך עליהם.

… באו פרטי הבריאה כסדר שאחר שנאמר כי השמים והארץ שהם המקיף והמוקף ומה שביניהם יש להם התחלה אלוהית, הורה לנו השם יתע' שמציאותו מחויבת המציאות בבחינת עצמה באמרו כי השמים והארץ שהם הנבראים הם שיש להם התחלה, אבל הוא ית' אין לו ראשית כי הוא ראשית הכל. ובו ראוי להתבונן עם מה שצריך להתבונן בנבראים מפני היות המתבונן מכללם. ומפני שעם ההתבוננות בנבראים יושג ענין מציאות הבורא ומעלתו, כמו שיושג ענין מציאות הבנאי ומעלתו על דרך משל שהמשילו בבנין הבית עם רוב …

וכזה בעצמו קרה להם בזמן שהעתה הנמצא לשעתו הוא ראשית הזמן ואינו זמן כל שכן זמן העתה שהוא איננו מכלל שאר העתות אבל הוא ראשית לכולן והוא שהתורה קראתו ראשית והוא שנאמר עליו "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" והוא קל וחמר כשזה הדבר הנקרא ראשית העתות הוא הנצחי הקיים והוא סבת מציאות ראשית הזמנים שהן העתות הדומות בזמן לאחד במספר וכן הדבור שנאמר עליו "בדבר יהוה …

ואמנם הרוב האמן על דברי בעניין היות התורה קרואה בשם אשה מקובל האמן בה בפסוק "ויתן אל משה ככלותו", כתיב ככלתו, הכלה הנזכרת בשיר השירים ובה נשלם העולם ברמז "ויכלו", "ויכל", כמו שבה הותחל במלת בראשית, אל תקרי בראשית אלא בי ראשית. והתורה מיוחסת לשם שהיא בתו ונותנת לכלה ולאשה ולבעל התורה רמז לחשקה, והיא האם מפני שהיא השרש, והיא האחות מפני שהיא ענף יוצא ממקום אחד, והיא הכלה מפני הפירות הנולדים ממנה עם כח בעלה. והפירות הם התלמידים …