רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן תִּבּוֹן

… והנהגתו והשגחתו ושמותיו הנכבדים וחדוש עולמו ואיכות עולמו עם נביאיו ונסיונו עם אוהביו ועבדיו וטעמי תורתו ומהות תכלית עבודתו. וכאשר עשה כן, לא עשהו בלשונינו, אבל באה סבה והעתיקוהו שני מעתיקים בלשון הקדש והם ר' שמואל בן תבון זצ"ל ור' יהודה חריזי זצ"ל ולמדוהו תלמידים רבים הנקראים במשל "שועלים קטנים מחבלים כרמים" (שה"ש) במקומות רבים. והרבה מהם בקשו להפר כוונת הרב ולא יכולו, ובדו על דעתו ועל כוונתו דברים זרים מלבם וייחסום לו ולספרו. והרבה מהם אשר שמענום, …

… נבדל ממנו והוא אז מזומן לכל רעה שאפשר שימצאהו כי העניין המביא להשגחה ולהמלט מיד המקרה הוא, השפע ההוא השכלי". והמשיך גם זה בדרך ביאור היטיב, ואין דבריו צריכין פירוש באורך כי הם מפורשים לכל יודע לשון הקדש. אמנם ר' שמואל אבן תבון אמר בחבורו, כי נסתפקו לו דברי הרב אלה האחרונים מה היתה כוונתו בהם, והאריך בעניין זה הרבה. אבל אני אין ספק אצלי שגם הוא ידע הסוד, אך מה שאמר לספק הדעת, ההיא למי שלא ידע הסוד, או עשה זה להסתירו לגמרי אחרי שנתגלה בביאור מספיק. וראוי לכל בעל תבונה ירא …

… כי החכמה העליונה האלהית תורית אינה החכמה היוונית הנקראת לימודית ושמה בלשון יון מתמטיקה. ולא החכמה אשר שמה הגיון ובלשון יון דיאליטיקה וגם לוגיקה, שעל החכמה ההיא אמרו מקובלי האמת, מנעו בניכם מן ההגיון. ור' שמואל בן תיבון ז"ל אמר עליו פירושים זרים מהאמת, שאמר כי על כן אמרו מנעו בניכם מן ההגיון ולא עצמכם כלומר שבניהם אינם יכולים לקבל החכמה. ולפי דעתי מהחכמה האלהית, דבר נראה בעיניי פירושו מעולה מאד ואין ספק כי הוא טעם טוב לבעלי ההגיון אבל לא לנו. שכבר …

ואשוב לעניין הראשון ואומר כי מיני השמות המשותפים אשר פירש ר' שמואל אבן תיבון בפרושו מלות הזרות שב"מורה הנבוכים", ואמר כי שם משותף, הוא כשתמצא מילה אחת שם למינים שונים, ולא יהיה אחד מן המינים ראוי להקדימו בשם ההוא יותר מן האחר. כמו מילת עין, הנאמרת על עין הראות ועל עין המים. ואני אם אקצר בלשונו …