יְדִיעָה

… אחר שאי אפשר. ואילו היה הבאת המופת עליו אחר אפשר, אז לא נקראהו מקובל כי אם מושכל. וידוע כי המושכל יותר מעולה מהמקובל, מפני שעל המושכל המופתי אין עליו מחלוקת ואי אפשר להכזיבו כלל, והשכל מחייב להאמינו. אבל לא נקראהו בשם אמונה אלא בשם ידיעה, כי הידיעה האמיתית בו מעולה בדבר. והדבר המקובל אפשר להכזיב ולטעון עליו שזה המקובל הטעך מי שלימדך הקבלה. ולכן לא ידע האדם הדבר ידיעה אמיתית עד שידענו במופת. ולכן יקראהו מקובל מתוך האמונה שאנו מאמינים בדבר …

… להמון אלא מתוך זה. ולפיכך כשאמר אדם בפיו או כותב בספר שאפשר לשנות את הטבע אין ראוי למשכיל להכזיבו, אם הוא בעל תורה ומתייחס במאמיניה. אמנם יאמין שאפשר זה לעשותו לכל יודע דרך בכוח השם, וכשיכוון ידע האמת בו ויעלה אז ממדרגת האמונה למדרגת הידיעה בו. ואע"פ שיש בעניין זה סוד מופלג וראוי להסתירו אפילו מן המשכילים, אי אפשר לי שלא ארמוז ממנו מעט לפי ההכרח בזה המקום. והוא כי כל משכיל יודע שקריעת ים סוף שהוא הנס המעולה הידוע, עניינו לפי מה שקבלנו בי"ב …

… כל ספק בתחילת מחשבה, והוא יהיה עניין כולל כוונות נכונות עליונות ותחתונות. והוא שצריך לך שתדע ותאמין שכל אמונה שאין עמה ידיעה מספקת ללב, המקבל דברי זולתו, יהיה רבו או חברו או תלמידו או יקבל מספר כתוב, אין האמונה ההיא אמונה שלימה, כל שכן שאינה ידיעה כלל. ועל כן אם אין הקדמות לאמונה לא תתקיים תולדתה בלב, ואם יש לה הקדמות ממין חכמה אחת ואין לה הקדמות ממין תולדתה לא יתקיים בשרשים ההם הפרי הנולד, מפני שלא נולד ממנה אבל מזולתה. והפרי ממזר אצל המאמין, ואע"פ …