יִבּוּם

כוללת ענין יוסף וחלומותיו וגם תלאותיו עם מכירתו אל מצרים. וכוללת ענין יהודה עם אשתו ובניו שמתו וניצל מהם שלה וענין היבום שנפל מן ער על אונן ומן אונן על שלה וסוף דבר כוללת ענין יהודה עם תמר כלתו ולידתה ממנו פרץ וזרח. וענין יוסף עד שהורד מצרימה ומקרהו עם אשת אדוניו והצלחתו המופלאה וענין המשקה והאופה בחטאם לאדוניהם וענין חלומותיהם ופתרונם.

… אצלם קשה מאד מפני שהוא מן הענינים המפורסמים כאמרם על דינה "הכזונה יעשה את אחותינו". ונאמר כן "ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז". ונאמר עוד "זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף". והיתה שומרת יבם לפי הפשט כמנהג קדמון. והנה יוסף שמר עצמו מאולת איש אע"פ שאמרו אין אישות לגוי. ואמר לה "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים".

… שם הקדש כתר על ראשם ועליו יש ביניהם מלחמה חזקה. "לא תחסום שור בדישו" רמז בדישו יצר טוב ונקרא שור מפני שהוא הראש הראשון לקרבן. "מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו". וסוד היבמה והיבום הנרמז בעניין יהודה ותמר כלתו באמרו לאונן הבא תחת בנו הבכור "בא אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך".

ומה שגלה הכתוב בעניין הסוד הוא פרט אחד כולל עניין גדול ולדעת קצת חכמי הקבלה עניין היבום הוא עניין מופלא והוא מגלה סוד העיבור. והוא מה שמביאין ראיה עליו מאמרו "וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו שחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו". ונאמר "וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אותו". ומגזרה שוה ומריבוי …

… רעיון רע זנן. והסוד בכלל כח שכב"ת זר"ע הוא היא בכב"ד רמז הרכבת חשך ער בהרכבת קללה וברכה במדת יום ומדת לילה כח שכבת זרע בכבד בהויה "ביהוה חסיתי" (תהלים יא' א'). ואם כן מה שנאמר בעניין בעז עם רות ועם נעמי על סוד הגואל בדרך היבום, "ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי". והיות שם הראשון מחלון ושם השני כליון באמרו בשניהם "ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון". נשותיהם שהן גם כן נכריות שם האחת ערפה ושם השנית …

ועל כן הנעל חוץ לבית, ראה תוכם סוד עליון, "ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" ודעם. בי"ת חלו"ץ לנע"ה, בחוץ ענה לתלי. היבמה הנבעלת מיבמה נאמר בה "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". על זה נרמז אש"ר תל"ד יקו"ם, קום דת ישראל, קיום דת שראל, יתקדשו מראל, ראש התלי מעלה, ראש התהלה מעלה, ראש המעלה תהלה, ראש המעל תליה, תלי שר …