יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

הן נכללות תחת יומו של הקב"ה כי הוא אלף שנה. והנה קראנום נחשבות מפני שצריכות חשבונות מופלאות והוא שכלל המספרים נכללים תחתיהם. ולזה קצת רומז על דרכיהם.

… שנה חבר אליהם ה' שנים וקע"ג יום וי"ח שעות שהם אלפים שנה. שהם ח' שנים פחות ו' יום ויהיה הכל ת"ק שנה חסר ו' ימים. ועוד חבר אליהם קמ"ד שעות שהתקבצו מן י"ב פעמים י"ב שעות שהם ו' יום מן כ"ד שעות לכל יום ויום ויהיה המספר שלם ת"ק שנה שהם חצי יומו של הקב"ה.

וצריך מזה שתתעורר לחשוב אלף ספירות שבהן תכלית ההשגה והם אלף שנים. ורמזם "וכחול ארבה ימים" (איוב כט'). הוא חול הנזכר באיוב שכל העופות אכלו מעץ הדעת והוא לא אכל ממנו. ואמרו עליו בבראשית רבה הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול הה"ד "ואומר עם קני אגוע וכחול ארבע ימים" (שם). ועוד חלקו בו שני חכמים ר' ינאי ור' יודן זה אומר אלף שנים הוא חי לסוף אלף שנה אש יוצאת מתוך קנו ושורפתו והוא משתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחי. וזה אומר אלף שנים הוא חיי ולסוף אלף שנה גופו כלה וכנפיו מתמרטין ומשתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחי.