יוֹדֵעַ

… בלעדי לימוד התלמוד) היינו היום יותר רעים וחטאים מכל אומה כמו שאנו יותר אומה שפלה ובזויה מכל האומות בעינינו ובעיניהם. כמו שרמזו המרגלים בזה הסוד באמרם, "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר יג'). לפיכך יורה זה על רוב מעלת יודעי השם המנצחים אויביהם עם חולשת כוחם וחוזק וכח מי שכנגדם מן האומות ואפילו בענקים וכ"ש הפחותים מהם בכח. וא"כ חכמת התלמוד מועלת מאד לכלל ולפרט לצרכי העולם לאומתינו ולחיי העולם הבא. אבל אין העניין שווה במדרגה עם עניין יודעי השם, …

ועתה אטעון טענת התלמודי על היודע את השם ואקרא התלמודי-לומד, והיודע השם אקראנו-יודע.

ואמנם מי שנודע ברבוי שני העניינים האלה (התלמוד והמעשה) מתעלה על הממעיט בם. אבל להיות אחר זה מעלה בשום חכמה אחרת זולת זו הוא שקר גמור עד שאפילו הנביא אמר שהדן דין עני ואביון יודע את השם. כאמרו "דן דין עני ואביון אז טוב הלא היא הדעת אֹתי נאום יי" (ירמיה כב'). (הרי שמבואר מדברי הנביא שמעלת יודע את השם הוא זה שמסוגל לדון דין עני ואביון, ולא שום מעלה זולתו) ואם אתה קורא ידיעת השם דבר אחר …

ויען היודע ויאמר לו:

… מה שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א' ח') והמתעסק במצוות בכל כחך שאתה אצלי ואצל כל חכם ונביא יותר שלם ממי שאינו מתעסק בנזכר כי אם פחות ממך מעט ולפי זו הדרך כל טענותיך הם טענות אמת ואין מקשה עליהם. אבל לפי האמת יש שם מעלה אחרת מועילה מאד מזו אצל השם ואצל יודעיו באמת והיא הנקראת ידיעת השם באמיתות בלבד ואין צורך לי להודיעך מה היא זו הידיעה כי אין שם דרך לגלותה כי אם למקבלי דרכיה ולמאמינים שיש מעלה אחר זו אשר זכרת, וחפץ לעלות עליה כמו שחפץ לעלות אל זו בחפץ חזק וחשק …