יוֹ"ד

וידוע שאות י' שהיא הראשונה של השם מספרה עשר"ה. וידוע שבהתהפכותו ימצא הרש"ע מכתיר את הצדיק, "יי לא יעזבנו בידו". וסוד עשר"ה הוא יצ"ר הר"ע והוא המנהיג את העולם השפל. והוא בתחילת הוויתו חומר בלתי בעל צורה. ובקבלו צורה יתהווה ממנו היצור הנקרא אי"ש. והנה י' תוך אש וכל צור"ה א"ש. ואמנם הצור"ה אש"ה ובהיפוך הסוף לראש תשוב ה' הידיעה ראש לאש. והנה י' עם ה' שהוא חצי השם מחובר עם איש ועם אשה בין שתי אשות אש ליו"ד ואש לה"א. והסוד הוא שהשם כשברא אדם הראשון די פרצופין בראו. כלומר בעל שני פרצופין. והם דיו פרצופין שהם שני פנים.

והנה יוד הוא דיו והדיו הוא החומר והצורה שמהם נברא האדם. והנה י"ה לפי ערך השלם עם החצי בערך שני פנים. כי מלת שני כפל ממלת פנים. כמו שהיה י' כפל מן ה'. ואמנם סוד פני"ם בעצמו גם הוא כפלי"ם. והנה ל' תוך כפי"ם רמז "על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך" (תהלים צ"א). …

ועתה ארמוז לך סוד אמרם, העולם הבא נברא ביו"ד והוא אמצעי לארבע שמות ראשונים ליצירת האנושות. ואלה הם:

והיה שם האות הראשונה אל"ף ושם השניה ה"א ושם השלישית ו"ו ושם הרביעית יו"ד. והיה הנוסף הנעלם על הנגלה מן אהו"י ל"פ, א', ו', ו"ד. ועוד היה המספר אחד מצד אחד גם אלף מצד אחד. וחמש מאות וחמשים וחמשה אלפים ושש מאות וששים וששה. וכן עוד עשרת רבבות ורבבה שהיא עשרת אלפים ועשרה מאות שהם …

… [וכן] כולם. והנה מורה המדבר על עצמו שהוא נמצא. ואם הוא ראשית כל לדבר מורה שהוא נמצא ואין לו סיבה המצאתו והוא הכל. ומצד היות א' בעלת גוף שלם הנו הכל גם כן כלומר שהגוף השלם הוא המקבץ תחתיו כל חלקי עולם. והאחרונה שצורתה כנקודה גם היא התחלה לכל הגופים וראשיתם. והנה היא הכל גם כן. וצורת האמצעית האחת מורה על כל הצורות הנקביות המקבלות העיבור כלומר על כל השרשים שענפיהם ופירותיהם בהם והם כל מקבלי שפע ואצילות מזולתם. וצורת האמצעית השנית מורה על כל הצורות הזכריות …

… והשם והמספר עם כל השאר. ואע"פ שלא מצאנוה בשם יהו"ה מצאנוה בשם אהי"ה וגם ידענו כי ה"א אחרונה היא ד"א או א"ד. ואמנם לוּ מצאנוה בשם המיוחד היינו אומרים כי הכוונה על השגת הספירה הראשונה אשר א' מורה עליה. אבל במֹצאנו ראש השם י' ידענו מיד כי תכלית הכוונה במציאות האדם היא בהשיגו עצמו ומהותו שהיא בצורת י' לפי צורתה וכמוה לפי שמה י' כלומר קהלת דבר מקהל הכל. והוא סוד כנסת ישראל. שסודו כנסת י' שר אל. כי האדם השלם הוא מקהיל הכל ונקרא קהלת יעקב. והעיקר מהכל עשר נפשות לפי …

דע שאלה הד' אותיות שהם קדש הקדשים בלא ספק, הנה נודע כי הם מורים סוד עשרה ספירות. והנה א' הוא ראשיהם והנה יו"ד תכליתם וגם ה"ו אמצעיתם. ובחברך ה"א בראש הדבור עם אל"ף בסוף הדבור יבא משניהם ה"א. ובחברך באלה ג"כ יו"ד עם ו"ו יבא משניהם י"ו. ואלה האותיות עם אלה הם ד' אותיות. שים ד' על יו"ד ויש לך ה"א הרי יו"ד ה"ה והוא חצי …

כי החשמל יוד שמו ושמו כשם רבו המצירו כלו מלא עינים רואה ואינו נראה מנהיג כחות הנבראים והתנועה הממהרת כדכד שמה ולכל כד וכד מהם שתי נקודות אחד דרומי ואחד צפוני קשור זה בזה ובם איב אויב:

וו הא יוד הא שם מצורף הוא והוא די בוא לאדם בדעתו דרכיו להחיות עצ-מו בו כי ידיעתו היא סבת חיי עד לכולנו:

יוד מעיד על המרכבה דגבא זבא הא עד על גבא וו עדים על חלוק השווי אשר אליו נחלק ההווי חצי בחצי כחלוק זה אשר הוא ביחד:

על כן כל משכיל מבקש נבואה ותשועה יתבונן בכח ההא ויניענו ברוח היוד ויסיענו ממקומו ויתקענו יתד במ-קום נאמן והמנסה יבחן ויאמין ויבין:

… לחיים: חי הוא ממירה מאות מחייבת אל אות מזכה ומחיה עמו כל אנשי סודו יודעי דרכיו ואהבי נתיבות נסתריו נפלאות: טוט-פות נחקקו על מרומי הראש עם כח דיו שחור על פי דם אדום לבן והכח הוא עולה ויורד ממדה אל מדה: יוד הא נחתמו על כל מדה ומדה נגלה ונעלם בכלם מקור מיוחד ועל פי מדות המקור יתעלמו כחות האות ועל פיהם יתגלו: כבד לב מח כלם בדברו יורו חצי תורה בקשת דעת מורה בינה אל מטרת חכמה כי כח דם בלב סתום וחתום: לב כל חכם לב שלם הוא המבין אשר …

ומזה תבין סוד היות השם מתחיל מיו"ד ומסיים בה"א ותוכו ה"א ו"ו. ותדע כי יו"ד כלל מספר האחדים, כי הוא כל האחדים וכל האחדים הוא, ואין אחד מכל האחדים עשרה כי אם הוא לבדו. והוא שקול כנגד כולם, ואע"פ שצורתו קטנה מכולם כי יש גם לזה סוד גדול, והוא להורות כי הקטן הוא הגדול והגדול הוא הקטן, אין הבדל ביניהם …

… גוף בעל שלש ריחוקים והם אורך ורוחב ועומק. וצורות ג' אותיות של השם הם כיוצא בהם כלומר קו ושטח וגוף שהם אורך ורוחב ועומק. וכל גוף הוא העומק וצורתו בנקודה כי הנקודה היא המורה על עיקר עומק הגוף והיא הכל. וכן היו"ד בעצמה היא כנקודה והיא הגוף והיא הכלי שכל העומק תלוי בו. והה"א צורתה רחבה והיא מורה על השטח שבגוף שהוא הרוחב. והו"ו צורתה ארוכה והיא מורה על הקו שהוא האורך. ומן אלו השלש צורות נבנה כל העולם, נבנה ונחתם בהם. וסוד צירופם מעלה ומטה שהם רום ותחת, פנים ואחור שהם …

… על החותם האלהי הזה אות אחת והיא ה"א אחרת כדי להשלים השם, תמצא החותם בו י"ב גבולי אלכסון. כי שלשה אבנים בונות ששה בתים וארבע אבנים שאחת כפל כמו שני ההי"ן שבשם בונות י"ב בתים. ועתה אצרף לך סוד השם באמת. ואומר כי יו"ד סודו עומק, וה"א סודו רוחב, ו"ו סודו אורך. אם כן סוד השם הראשון שהוא יה"ו והוא רום למעלה והוא עומק ורוחב ואורך, והוא גוף ושטח וקו. וסוד השם השני שהוא יו"ה והוא חותם תחת למטה הוא עומק ואורך ורוחב והוא גוף וקו ושטח. …

ועתה אגלה לך סוד יותר מבואר כבר אמרתי לך כי שם יה"ו מורה על עומק ורוחב והוא אמת. הנה תשאלני איך דימית היו"ד לעומק וקראת אותו נקודה וכל נקודה עגולה והיו"ד אינה כי אם חצי עגול ויש לה ראש למעלה וזנב למטה שזאת היא צורת היו"ד באמת י. ואיך דימית הה"א לרוחב שיש לה בצורתה רוחב למעלה ואורך דבק אל סוף רוחבה כשיעור רוחבה, ואורך נפרד מרחבה מעט …

… (...) נקודה קטנה מעוגלת מעט היא עיקר העומק (.) על (.) עומק הגוף ביו"ד וכן התחלת ה"א רוחב גופה וכן צורת וא"ו אורך עצמה וכן לקחתים אני ופרטיו רבים אך בהיות תוספת לצורות שלהם הוא לעניין [אחר] ואני אגידנו לך. דע לך כי צריכה להיות היו"ד צורתה חצי כדור עגול בעל ראש וזנב מפני שדומה לתלי והיו"ד תלוי ולו ראשית ותכלית שהם ראש וזנב, ראש וראשית לעשרות וזנב ותכלית לאחדים. על כן הוא עמוק מאד להבין זה, ואם תאמר איך יתכן לומר שאות מורה על עצם השם יהיה (.) ותדע לך שכן הוא, שהאות …

דע כי יו"ד מלשון תודה כמו שתאמר מן יודה יוד כמו ידה ויוד כן תאמר מן יודה יוד לרבים יודו כמו "יודו ליהוה חסדו". ואם כן פירוש יו"ד הוא שהשכל האנושי הוא האחרון שבשכלים הנפרדים כולם והוא העשירי. ו"העשירי יהיה קדש ליהוה" (ויקרא כז' לב') והוא שיש מציאות …

… ואחד הוא כשאר המספר אלא שנבדלו שלשתם מלשון, כי זה סופו ה"א ועיקרו שלש ואינו ריבוי וממנו ועד תשע עשרה אין שום מספר מורה ריבוי, לא ריבוי זכרות ולא ריבוי נקבות. הוא מורה ריבוי מצד אחד אך לא לפי דרך הלשון, כי הלשון כשמורה על ריבוי זכרות מוסיף יו"ד מ"ם ובמעט מקומות ו"ו תי"ו. וכשמורה על ריבוי נקבות מוסיף ו"ו תי"ו ובמעט מקומות יו"ד מ"ם. ואין משלשה ועד תשע עשרה לא זה ולא זה. אך שנים מורה על כפל מפני היות הנו"ן מנוקדת בפתח והיו"ד בחירק, וכל ריבוי ביו"ד …

ודע שהציור א' וט' וי' ומ' וס' ופ' וש' שהם שבעה ציורים אין להם דמיון בחבריהם ולא הפוכים לציורם על חבריהם. אלא כל אחד מהם ציורו זר מציור כל חבריו. אך חמשה עשר ציורים הנשארים יש להם דמיון אלו לאלו או הפוכים מדומים כמו שהודעתיך. וחמשת הציורים …

… ציור כתיבתם. אמנם אנחנו ידענו בביאור ובקבלה שלימה שאין שום אות מצוייר באותיותינו בלא דבוק כי אם ה' לבדו. וזה לעניין גדול והט אזניך לשמעו. דע כי מן אל"ף עד דל"ת הוא כמו עולם אחד בפני עצמו כי מספרם יו"ד. ומן ה"א עד יו"ד הוא עולם אחד בפני עצמו כי מספרם ה"ם, והכל פירושו יה"ם, כלומר עשרה ה"ם. וכן כתבנו למעלה בעניין היצירה רוח ורוח ומים ואש ארבעה, ושש פאות שהם ששה הרי כפל עשר ספירות. ועל כן ארצה להודיעך סוד מספר אבג"ד עד רבועו. וכמוהו אצייר לך אחרי כן סוד …

… נביא מהם ראיה כלל. אלא שנאמר שה"א אינו נמצא בתוך הדבור כי אם במקום זה בדגשות א"ר על כן לא נחוש, אך בסוף נמצא תמיד. ועל כן נאמר שהוא נגלה בראשו ונגלה ונסתר בסופו. וכן נעשה בכל דבר לא נמשך אלא אחר רובו. אמנם י"ו הם נגלים בראש הדבור ונגלים ונסתרים בתוכו ונגלים ונסתרים בסופו. והמשכיל יבין מה טעם באו ד' אותיות אלו של השם. כן ועוד בסוף הדיבור אינו מורה לא על זכרות ולא על נקבות ולא על יחיד ולא על רבים. ואל תביא ראיה משרשי הדבור כגון …

… וכן הורו ציורו ושמו. גם רי"ש ודל"ת קרובים בצורה ובשם, ומה שקרה לזה קרה לזה מצד אחד. גם רש מלשון ירושה כמו "עלה רש" (דברים א' כא'). מפני שבידו עם כל מה שאמרנו לעלות או לרדת, כי הוא קו"ף בכח גם למ"ד בכח. כמו שציור יו"ד שהוא נקודה הוא כל האותיות בכח, ומספר מאתים הם כפל מאה, וכבר ביארתיו.