יוֹסֵף

ותשאל ותאמר ואיך אמרת לנו כי זה השם הנכבד אין שתוף בינו ובין שם זולתו והנה כמה וכמה שמות מתחילין מן י' והנה יוסף ונקודו חלם גם ישראל גם יהודה זה חירק וזה שוא. ומה יורה יוד שלו יותר מיוד של יהודה וכמה אחרים. גם שמות אנשי האומות וכיוצא בהם אלפים ורבבות בשבעים לשונות מהם יוד"י שמות ומהם יוד"י פעולות ומהם יוד"י מלות. ואם כן במה יחדת לנו יו"ד של השם האחד או של השני או של השלישי כי הם לפי מה שכבר הודעתנו שלשה שמות מיוחדים.

… קראה רחל את זה בן אוני כלומר סוף הכח כי הוא היה אחרון. וזה שמו ראובן ושם זה בן ימין. וענין ראובן עם בלהה והיות בני יעקב עם כל זה שנים עשר. ואלה הם, ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון ששת בני לאה ושני בני רחל יוסף ובנימין ושני בני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ושני בני זלפה שפחת לאה גד ואשר. אלה הם שנים עשר בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם. ותולדות עשו נזכרו אחרי מות אברהם יצחק ואנחנו כללנו זכרם בפרשת אלה תולדות יצחק בזכרנו לידת …

כוללת ענין יוסף וחלומותיו וגם תלאותיו עם מכירתו אל מצרים. וכוללת ענין יהודה עם אשתו ובניו שמתו וניצל מהם שלה וענין היבום שנפל מן ער על אונן ומן אונן על שלה וסוף דבר כוללת ענין יהודה עם תמר כלתו ולידתה ממנו פרץ וזרח. וענין יוסף עד שהורד מצרימה ומקרהו עם אשת אדוניו והצלחתו המופלאה וענין המשקה והאופה בחטאם לאדוניהם וענין חלומותיהם ופתרונם.

כוללת ענין חלומות פרעה והיות שר המשקים מזכירו ענין יוסף פותר החלומות האמתיות כאמרו "ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה". ואיך פרעה בשמעו זה שלח בעד יוסף והוציאו מבית הסוהר. ויפתר לו את חלומותיו וכאשר פתר לו כן היה והיות שני החלומות בעלי פתרון אחד ובסבת הפתרון נתעלה יוסף והושם לאדון לפרעה ולכל מצרים בסבת החלומות וקבוץ הבר. וענין ירידת אחי יוסף עשרה למצרים לקנות טרף לביתם. וכלל כל המקרה שקרה ליוסף עם אחיו והתחבולה שעשה להם בהתנכרו אליהם עד שתושלם כונתו במה שרצה לעשות עד בא בנימין אצלו והערים לו בענין גביע הכסף עד שישאר עמו.

… בדבריו כי שם שמעון ולוי ויהודה אחר ראובן כסדר והוא דין שישים דן ונפתלי גד ואשר אחריהם אבל לא עשה כן. אמנם שנה עוד סדר אחר כי יששכר גדול מזבולן והוא הקדים זבולן ליששכר. ואחר כך שנה ושם דן וגד ואשר ונפתלי. ואמנם יוסף ובנימין סידרן במקומם כי שניהם אחרונים. וכל זה שעשה לענין גדול עשהו כי לא היה במקרה ולא לבטלה. וענין תיקון יעקב ודרך קבורתו וענין פחד אחיו של יוסף והשביעו אותם על העלאת עצמותיו ממצרים. הנה כבר נשלמו י"ב פרשיות של ספר בראשית לפי כלליהם כללים …

… היו חידה ומשל על דרך הנסתר הלקוחה על צורת הפילוסופיאה לשנים עשר מזלות. ואמרו עליהם בני אדם מפני שהם כחות נבראות מאדם שעל הכסא אשר על הרקיע מלמעלה. כמו שנאמר "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". וכבר נמשלו בחלומו של יוסף אחד עשר אחיו לאחד עשר מזלות והוא בשנים העשר כמו שנאמר "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי". ובא בפתרון החלום בדברי יעקב "הבוא נבוא אני ואמך ואחיך" וגו'. וזה המחבר לקח בחרוזיו המשל במקום הנמשל והנמשל במקום המשל. כי המשלים …

… ואולי תמצא סוד כוונתי. ואז תצטרך בהכרח לעיין בדרך השלישית הנזכרת שהיא דרך מקובלת לבני הנביאים והמה המתנבאים. ובעיינך בזה תמצא שאלה החרוזים בנויים על שמות שנים עשר השבטים והם חמשים אותיות שנכללו בשמותיהם. ואלו הן בעצמן, ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבלו"ן יוס"ף בנימי"ן. ואמנם אלה הם מצורפים בחרוזים בלי תוספת אות ובלי מגרעת. וזאת היא באמת דרך השמות האמיתית המביאה למתנבאים בה ולהולכים בקרבה להתנבא בעז השם. ואמנם יש דברים עוד רבים תחת זו והם חלקים ואישים למינה זה כגון …

… שכוללות עניני שאר הפרשיות העשר אשר הבדלנו מהן השתים הראשונות ויחסנו האחת לאדם והשנית לנח. ואם כן ניחס השלישית לאברהם ואחריה נמשכו שתים הרי הן שלש ושתים הנה חמש פרשיות. והששית ליצחק והשביעית והשמינית ליעקב והארבע הנשארות ליוסף ולאחיו וגם ליעקב עמם בכלל. והארכת הספורים ההם כלם בעניני האבות והשבטים היתה ראויה ומחויבת להקדימה לפני זמן העבדות והגאולה. וענין העבדות והגאולה היה ראוי להקדימו גם כן לפני מתן תורה. כי תכלית הכונה בספורים כולם הקודמים והמתאחרים …

… לך מה שאיני צריך לבאר לך כל מה שיובן ממה שכתבתיו בכללי הפשט. אבל אורה לך דרך אחד ועליו אבנה כל שבפרשה. ועל כן אומר כי מה שבא בענין קבורת האבות במקום מיוחד והיות יעקב משביע את יוסף לקברו בקבורת אבותיו ויוסף משביע את אחיו להעלות את עצמותיו מארץ מצרים לארץ כנען, כל זה וכיוצא בו ממה שיורה על מעלת הארץ ועל רוב אהבתם אותה בחייהם ובמותם הוא לפי החכמה כמו שתשמע. דע כי חכמי המחקר יכחשו תחית המתים להיותה כפי המחשבה ההמונית אבל יודו בה להיותה כפי המחשבה השכלית. וההמון …

… אל שדי אשר נאמר ליעקב בשנוי שמו, ואין בין ישראל ובין אל שדי אלא ד'ר' שזה דין וזה רחמים שריאל שדי אל. וכבר התבאר שזה השם הוא הממונה על פריה ורביה ולפיכך אמר עמו "פרה ורבה". וענין אלופי עשו זכרנוהו למעלה ומה שבא בפרשת וישב יעקב והוא ענין תולדות יוסף ומקריו עם חלומותיו הוגד לו כדי להודיענו סוד החלומות ומהותם בכלל. ושיש שם דבר שהוא בעל החלומות ומגיד ומספר בם ענינים מופלאים צודקים ועתידות נוראות והוא בעצמו בעל הנבואות ומודיע העתידות במשלים וחידות. והנה השמש והירח נמשלו …

… דברי יהוה" (עמוס ח' יא') וכל שכן שיהיה זה על דרך הקבלה. וצבירת הבר היא חכמה רבה לפי ענין שאר העם אשר לא ידעו לצבור. ובא להודיענו כי סוף צבירת וקבוץ החכמות הוא מביא לידי היות המקבץ מרבה והמפזרים ממעטים. וסוף המקבץ האוסף אשר יוסף שמו להיותו מושל ושולט וכל עבדיו נמכרים לו אחר היות גם הוא בתחלה נמכר לעבד. ועל זה אמר החכם מכור עצמך לעבד כי למחר ימכרו לך אחרים לעבדים ותקום בלי הון. והשתכל בחלומות ותראה שהמספר בם שוה כי יוסף ראה בתחלת חלומותיו אלומים ועל …

ראה ויתבונן כמה היתה דרך יוסף הצדיק ישרה. שכל מה שצער את אחיו לא כוון בו אלא כדי שימחל להם עון מכירתו ושנאתם אותו חנם. שהרי סופו הוכיח על תחילתו, שאם היה עושה כל מה שעשה על דרך נקמה היה יכול להרגם כמה אלפים פעמים או ליסרם ביסורים קשים. ולא עשה דבר מזה אבל נחם אותם "וידבר על לבם". וכשהתודע להם כמו שבא בפרשת "ויגש אליו יהודה" אמר להם ועתה על תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי וגו'. ואמר עוד וישלחני אלהים לפניכם וגו'. ואמר עוד ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה וגו'.

… הסכימו שאין צורך כל כך לפי דרכינו זה, כי כלל הפרשה הראשונה לפי פשטיה היא שרצה הגואל הראשון להודיע כוונתו וענייניו לגואל האחרון וכל הנמצאים בין שניהם, ממי שמעיין בספרו היום או עיין לשעבר או יעיין להבא. והוא שאמר שסבת גלותם היתה מכירת יוסף, ומנה הבאים לגלות כמו שמנה היוצאים. ודלג המניין לאחור ולפנים (משבעים) [משבעה] עשרות לששים עשרות אלפים, והיה הגמול להחליף עשרות באלפים. והמשיך העניין עד בואו אל ספור התחלף הדעות עד שיעונו הגולים מפני שוביהם. …

… והסימן עליהם "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר" והוא שאותו החלום שנאמר עליו "ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו", היה סבה לצבור בר להחיות בו הצדיקים. כמו שנאמר "כי למחיה שלחני אלהים לפניכם". והסבה הראשונה גם כן הקרובה לזה היתה גם כן חלום המשקה והאופה שהאחד מהם נתלה והוא האפה שהוא רמז למה שצוה ישו בעניין הפת שהיא אצלם "קורפוש דיומניוש" שהם גופי השדים הפך מן דומינוש שעניינו רוחנים אלהיים …

ונאמר עוד "וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף". וזה ראה חלום גפן גופני ואמר "והנה גפן לפני", ולא אמר על ראשו. וידוע כי המלאך אוריאל הוא בעל ג' פנים באפנים. כי לכל אחד מארבע מחנות שכינה ג' פנים יובן זה מסוד ארבעה דגלים לי"ב שבטים ודגל אמצעי למחנה …

… בני יעקב ומיוחסים לרחל מצד אחד מפני היות אפרים ומנשה בני יוסף וכן רחל. וג"כ בנימין בן רחל ומיוחסים ללאה מצד אחר והוא מפני שאמר יעקב לשני בניו הראשונים לו כמו שאמר "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". והנה בדגלים נחלק שבט יוסף לשני חלקים ולא נזכר הוא בהם והיה אחד ממנו ממלא מקומו והשני ממלא מקום לוי אחיו אבל עם הפקודים נזכר יוסף שנאמר "לבני יוסף לבני אפרים" ומנשה לבדו נזכר. תעיין בסדר הפקודים תמצאנו כולו מתחלף מסדר הדגלים והוא רמז מופלא. וע"כ אכתבם שניהם …

… זכרון לפני יהוה". ועניין המקנה הרב וירושת הארץ בחוצה לארץ לשני שבטים וחצי, ותשעת המטות וחצי המטה מכל י"ב שבטים שנחלקו בו רמזים גדולים בידיעת חלוק הכחות. והיה השבט העשירי שהוא שבט מנשה וסודו שבט הנשמה והוא שבט יוסף שנחלק תחלה לשנים למנשה ולאפרים, ועוד נחלק מנשה לשנים לעניין מופלג. וכן י"ב שמות יודע סודם בהתחלקם, ושם יוס"ף כולל חצים והוא אינ"ו גו"ף ול"א כ"ח בגו"ף. והוא שרמזו משה באמרו "ויס"ף עוד להניחו במדבר", כי יוסף היה סבת ירידת מצרים ולוי …

… תחתון. ואם כן צריך לחבר זה עם זה עד שנפעל זה בזה ויתפעל זה מזה. לפיכך יהיה זה על ידי המשרתים שהם ז' כוכבי לכת אשר הם אמצעיים בין המזלות ובין היסודות. והדברים אשר דבר משה אמרם ביום ראש חדש שבט שמזלו דלי והוא מזל יוסף.

וכתיב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". ויוסף היה סבת הירידה למצרים מארץ כנען ומשה היה סיבת העליה מארץ מצרים לארץ כנען. על כן היתה התוכחה ראויה בכחו של יוסף והוא שמזלו רוח. וכן כתיב עליו "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו". ועל זה בא גם כן ביהושע …

… נשר. ודמות פניהם פני אדם ואם כן הם ד' מיני אדם. אחד צורתו כצורת אדם הנכלל עם החיות והבהמות והעופות שהיא עולם האוירי, ושני צורתו כצורת אריה והוא חיה רעה מזקת כיהודה "גור אריה יהודה" וגו' (בראשית מט' ט') "חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף" (בראשית לז' כ') והוא השור הוא בהמה "בכור שורו הדר לו" (דברים לג' יז'). והאריה חיה לא בהמה, והשור בהמה טהורה, והאריה חיה טמאה והנשר עוף טמא פורח באויר קל ברוחו כראובן עולה למעלה "כי עלית משכבי אביך" (בראשית …

והנה דן צפוני ודגל מחנהו ברוח צפון, וראובן דרומי ודגל מחנהו ברוח דרום. ויהודה מזרחי ודגל מחנהו ברוח מזרח, ואפרים מערבי ודגל מחנהו ברוח מערב, והוא דגל יוסף. אמנם דגל מחנה הלויים הוא קדוש והוא תוך המחנות. והתחלת המרכבה בצפון "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון" (שם ד') וכן הדין, כמו שכתוב במשפט על עניין כסא "צדק ומשפט מכון כסאך" (תהלים פט' טז') ותכלית המרכבה …

… המלך פקידים" (אסתר ב' ג'). ומזה המין בספר יצירה (ו' ב'), "ופקידין בתלי וגלגל לב". גם עניין זכירה עוד נופל על עניין שנשכח ועוד נזכר, ונופל על עניין מורה שמירת מציאותו כדי שלא ישכח. והמורה על הנשכח כאומרו "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (בראשית מ' כג'), ואחר כן זכרו לפני פרעה, כאומרו "ושם אתנו נער עברי" (שם מא' יב'). והמורה על הנשאר, "זכור את יום השבת" (שמות כ' ח') ועל כן נכתב "שמור את יום השבת" (דברים ה' יב'). וזה תבינהו מחלק ב' מפרק …

… תצרפנה כאשר ארמזנה. כגון שור וחמור שזה יודע קונו וזה מכיר מקום מזונו. ואמנם שור שורה וחמור נושא, ועל כן נאמר "לא תחרוש בשו"ר ובחמו"ר יחדו". ולא תחרוש כמו לא תחשוב בו"ו מחשבו"ת יחדיו שאין בם ייחוד כלל. וסגולתם שור גועה חמור נוער, זה יוסף וזה יששכר. על"ה שו"ר על"ה שו"ר ע"ל ראש"י תור"ה אמצעי"ת ונפל שמה שור או חמור. "ויהי לי שור וחמור". משמרת ראשונה חמור נוער, גוע"ה נוע"ר רג"ע ועונ"ה. דרכו של שור עובד אדמה, ודרכו של חמור נושא משא. "כי תראה חמור שנאך …

… אלהים זרע, נח ינחמנו, אברהם אב המון, יצחק מצחוק, יעקב מעקב, עשו עשוי, אדם על האדום, ראובן ראה, שמעון שמע, לוי ילוה, יהודה אודה, יששכר שכרי, זבולון יזבליני, דן דנני, נפתלי נפתולי, גד בא גד, אשר אישרוני, יוסף אסף, בנימין בן אוני, משה משיתיהו, גרשם גר, אליעזר בעזרי. והקש על אלו כי הם כולם מלאים מרגליות ובהם סודות יקרים. ואלו הם דברי הקבלה וכל טעמי התורה נכללים בקבלה בידיעת אמיתת העולם, לא זולת זה לפי דעת הכותבים …

… חומשיו. אך בהיות זה כפול וזה כפול, זה יעלה לחשבון ק"ל כב"ד כב"ד והכל נקבל בסוד יעק"ב. ויהיה סוד שניהם ב"ה שמות קבל"ן לבעלי"ם על כן לבן שהוא מלאך האלהים מכל עם, והנה מלא"ך האלהי"ם, שהוא יעק"ב ממונה על המזל, אך יוס"ף הוא מלא"ך אדנ"י והוא ו' שמות, אך יצח"ק הוא פנח"ס, הוא כ"ח פע"ל והוא ח' שמות, חבר יוסף עם יעקב ועם יצחק יהיו השמות ו'ז'ח' וסודם כ"א שמות והם יחד תקמ"ו, וסודם הקהלו"ת הכוללים השכ"ל הפוע"ל.

ועל זה תראה רבים מן המתאבלים הנאנחים והנאנקים, מפני שדבק לבם בציור האבל, וחזקו שאפילו יבואו כל בעלי מינים זמר וינגנו וירקדו לפניהם, לא יסור מהם ציור היגון, שכבר גבר מאד. כמו שקרה ליעקב אבינו ע"ה על ענין יוסף שנאמר "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם" (בראשית לז' לה'). ואלו מדות חלוקות בנבראים, ולהם קצוות שתים כמנהג הדברים כולם. ואמצעיות קרובות ורחוקות רבות, ולפי קרבתם וריחוקם יתעלו ויופחתו. כי הקרוב אל הטוב ייטיב, והקרוב אל הרע ירוע. כמו שנרמז בכיוצא בזה במאמר שלמה המלך ע"ה, "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע" (משלי יג' כ').

… בין שני היצרים שהם שני המלכים, היא שבועת דם ודיו שעל פי שניהם אדם מדבר מבית ומחוץ. וזה אומר שאחר שרמלוס נס למרום כלומר נס למרום ונעשה זנ"ב למאו"ר שהוא מז"ל ראוב"ן והוא מזל טלה ונוטלה ממנו הברכה והבכורה ונתנה ליוסף שמזלו מזל דלי כלומר כוחו כח דלי. לא תחשוב שאני מאמין שיש מזל לישראל אבל תדע שאני מאמין שי"ב השבטים הם כנגד י"ב מזלות וכנגד י"ב חדשים והם שולטים על החדשים ועל המזלות. כי על כן נקראו בשם שבטים ומטות שהם מורים על הממשלה והמלכות, באמרו …

והנה אנחנו אש וגם היא אש "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום" (עובדיה א' יח'). ואם לא ישמרו את התורה יהיה כולו להפך. וזה חוץ מן ואכלום כי "הנה הסנה-הישראל בער באש והסנה איננו אכל" (שמות ג' ב'). ועל זה נאמר "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי …

… ועוד הוסיף עבדו והוא כולל המלך והעבד ושמו עתה יעקב, כי המספר הראשון ק' והשני יע"ב חברם ותמצא יעקב והם ז' שמות הקדש שהם מלכים על ז' ימי השבוע. והנה יעקב הו"א בע"ל חיי"ם הו"א חכ"ם מבי"ן כלומר נבון וחכם. וזהו סוד "ויהי יהו"ה את יוס"ף" (בראשית לט' ב') חברם ותמצאם כך. ועל זה נאמר לו "אין נבון וחכם כמוך" (בראשית מא' לט). והכתוב מעיד ואומר "אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז' ב'). ואמר "כי בן זקונים הוא לו" (שם). גם ב"ן זקוני"ם ז"ה ראוב"ן. …