יִרְמְיָהוּ

… ואביון אז טוב הלא היא הדעת אֹתי נאום יי" (ירמיה כב'). (הרי שמבואר מדברי הנביא שמעלת יודע את השם הוא זה שמסוגל לדון דין עני ואביון, ולא שום מעלה זולתו) ואם אתה קורא ידיעת השם דבר אחר חוץ מזה לא נאמין דבריך. וכן ירמיה אמר כשרצה להודיענו ידיעת השם ואמר, "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידֹע אותי" אמר בסופו "כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ" והשלים לאמר "כי באלה חפצתי נאם יהוה" (ירמיה ט' כב').

ויש תחת זאת ההגדה פלאות תמים דעים נעלמים מאד. וכבר ידעת אמרם שאדם הראשון דינו היה לחיות אלף שנה אלא שנתן מהם ע' שנה לדוד המלך. וחיה הוא תתק"ל שנה כמו שכתוב בהגדה. ורמז חול הוא אמרו לפי דרך הנסתר שבו, "אשר שמתי חול גבול לים חק עולם לא יעברנהו" (ירמיה ה' כב'). תבינהו מסוד חק עולם שסודו עמ"ק חו"ל. וסוד חק העולם הוא סוד להט החרב המתהפכת בסוד הים המתהפך מהשכל כאשר יתהפך וילון הספינה מכח הרוח המרחפת על פני המים. ובהתהפך הוילון מפני הרוח תתהפך הספינה …