יה"ו

… לנו בכתב נחלק בשני מינים נמצא ומפורסם לכל, הוא עניין השמות שבאו בתורה שיקרא שם השם בהם כגון יהו"ה שד"י אדנ"י אלהי"ם א"ל שד"י י"ה אהי"ה אלו"ה א"ל צבאו"ת. ואשר נקראו מהם שמות בשם העצם הם י"ה יה"ו יהו"ה כי יה"ו הוא אהי"ה בעצמו. והנה הם שלשה עצמיות ואשר נקראו מהם בשם התאר הם שלשה גם כן והם א"ל אלו"ה אלהי"ם. והנה אלה שלשה שמות מתחילים בשם א"ל והראשונים מתחילים בשם י"ה ואשר נקראו מהם בשם הכינוי גם כן שלשה עוד ואלה הם אדנ"י שד"י …

… המציאתהו, ואם הוא עלה נחקור, אם יש לו עלה אם לאו. ואם נמצא לו עלה נדע כי הוא עלול. וכך נעשה עם כל נמצא אשר נשיג מציאותו עד שנגיע אל נמצא אחד שהוא עלה מחויבת המציאות בבחינת עצמה ושהיא עלה לכל נמצא ואין לה עלה. וזהו מה שיורה עליו שם י"ה ושם יה"ו ושם אהי"ה ושם יהו"ה שהשם יתע' הוא עלה מחוייבת המציאות בבחינת עצמה ואין זולתו דומה לו. וכל זה נחקור בארבעת מיני שאלות שהם יש ומה ואיך ולמה על כל נמצא זולת השם ית, שאין לנו עליו רשות להפיל שלשת השאלות האחרונות רק הראשונה בלבד …

… העצם ועל חיוב התואר בשווה. ומורה שכמו שהוא ית' הוא זה כן הוא זה. וביאורו כי התואר הוא המתואר, והמתואר הוא התואר, כמו שנודע בסוד אהי"ה אש"ר אהי"ה ומסוד י"ה ומסוד ו"ה ומסוד יהו"ה, שאלו לבדם הם שמות העצם. גם אהי"ה הוא יה"ו, והוא הי"ו. והנני מגלה לך סודם בע"ה, ודע כי כ"ב אותיות הקדש הם נמצאים היום בידינו, כאשר נמסרו לנו בקבלה דור אחר דור. והם האותיות אשר כל לשון בנוי עליהם. והנה לשונינו שהוא לשון הקדש נחלק לפי הנמצא כתוב ממנו בכל מקום, …

… טז'), "עזי וזמרת יה" (שמות טו' ב'), וכן "כי בי"ה ה' צור עולמים" (ישעיה כו' ד') "הללו יה" (תהלים). וכן בכתובים "הללוהו" (תהלים). אך לבדו לא מצאנוהו זה החצי בשום מקום כמו שמצאנו הראשון. גם משלש אותיות ממנו, שהם ו' חותמות שבספר יצירה והם יה"ו לא מצאנוהו שם בשום מקום אך קבלנו שסודו אהי"ה וי"ה במספרו וכפלו השם במבטאו וגם "אהיה" שהוא שם לא בא כי אם בתורה לבד, ולא בשאר ספרים. ולא עוד, אלא שלא בא בתורה כי אם בעניין אחד בלבד. ואמנם בואו במקום שבא …

… טו'). כי הם קשורים כולם זה בזה. ואם תבין מהלך מנהיגי השבוע תבין מהכפל סוד אומרם חנו"ך זה מטטרו"ן, כי הו"א הו"א (חנו"ך פעמים מ"ב). ואז תבין סוד היות הלילה יום והיות היום לילה, ותבין סוד הללויה וסוד הללוהו, ותכיר היות שם יה"ו חקוק על הלילה והיום, כאמרם ז"ל בפרקי דר' אליעזר (פרק ה') שלש אותיות של השם המיוחד חקוקות בלב השמש, ואז תדע דעת עליון ומחזה שד"י תחזה.

… א'ב'ג'ד'ה', ה' ספירות, וכן י"ה, יו"ד ה"א. הנה ה' הוא לבדו כל השם. גם מדרך רבוע ה' שהוא כ"ה, שים עמו מלואו שהוא א' שרבועו בעצמו הרי אכ"ה, וסוד העבור אכ"ה הכ"א. וכן ו' הוא אהיה א'ב'ג'ד'ה'ו', והסוד של השם הוא כך, א'ב'ג'ד' א'ב'ג'ד'ה' א'ב'ג'ד'ה'ו', י' י"ה יה"ו. והתיבות ד'ה'ו' וצירופו הו"ד, והוא סוד השם המשולש המתגלגל ברבועו שהוא שם גדול ונורא. ומתגלגל בסימני י"ה מכל צד ואפילו באלכסוניו להורות שבו השם משגיח בעולמו מכל פנה ומכל פאה. והנה בגלגול זה השם שסודו ל' …

… היה אות שני לשם ה' מחובר עם י' ונעשו שניהם שם אחד, גם היו חצי שם בדמות צורת י' עם ה', שהיו"ד שלם וחבורו שהוא חצי י' והוא ה' השלים השם שהוא חצי השם. ובעבור שהחשבון העגול גם כן היה עם ו' כמו שהיה עם ה' חובר ו' אל השם ונחתם בשם יה"ו מצורף עם אמ"ש, כל הקצוות שהן ו', והיה עוד נוסף על השם. והוא מה שכבר חובר לי' לפניו ולא אחריו ושבזה האמצעי בעצמו אחרון לכל השם. ובעבור שיורנו דרך ההתהפכות הנמצא במדות האלוהיות אשר מצדם יתהפך כל מה שיתהפך בינינו, הושם …

… הצד אע"פ שהוא יותר פרטי לו מכולם הוא יותר כללי מכולם, שהוא כולל את כולם ואין אחד מהם כולל אותו. והעד כי זה השם לבדו הוא השם המחובר מן מערכת המספר הראשונה. ועל כן הוא שם העצם ונחלק לשלשה חלקים שהם ארבעה. ואלו הם, י"ה יה"ו יהו"ה אהי"ה, וכמו שהא' והג' שווים כשיוזכר הראשון מלא במבטאו, כן הב' והד' שווים בספירה. וזהו סוד גימ"ל שהם שמות העצם לבדם. ואולם אדנ"י יש בו אות מכלל העשרות והיא נ'. וכן אלהי"ם יש בו שתי אותיות ל"מ. וכן שד"י יש בו …

… היות כל מספר מא' ועד עשרה נפרד וזוג ונפרד וזוג, ונשלם המספר בזוג שהוא יו"ד, לא יתכן להורות על תוכם באות אחת כי אם בשתים. על כן היה התוך משתי אותיות אמצעיות והם ה"ו שמורים על עיגול מספר ועל ציור גלגול. ובהיות השם יה"ו כאשר צוייר בספר היצירה, הנה ה"א תוך, והנה ו"ו סוף, והרי שבא החשבון הכללי בראש השם, וחציו בתוך השם, וסופו הוא החשבון הבא אחר חציו ובו עמידות כל חשבון עגול. והעד מציאות כל גוף שלו בעמידתו שש קצוות, מעלה ומטה פנים ואחור וימין …

ואחר זוכרו אלה השלשה לא זכר יצירה יותר בשום דבר, כי השאר נמצא מהם ונחתם באותיות. ועל כן שב אל פיאות השש שכבר נמצאו הגופים והפיאות עמהם. חמש חתם רום בירר שלש אותיות מן הפשוטות וקבען בשמו הגדול יה"ו וחתם בהם שש קצוות. הנה תדע כי מן (שש) [חמש] עד עשר שבהם נחתמו שש ספירות בשש קצוות, הם גם כן שש אותיות מן הפשוטות. והתחיל מן ה"א וסיים ביו"ד והם הו"ז חט"י. ולפני ה"א תמצא דל"ת והוא מן הכפולות ואחרי יו"ד כ"ף והיא גם כן מן …

ה' חתם רום  ופנה  למעלה  וחתמן ביה"ו.

… החותם בו י"ב גבולי אלכסון. כי שלשה אבנים בונות ששה בתים וארבע אבנים שאחת כפל כמו שני ההי"ן שבשם בונות י"ב בתים. ועתה אצרף לך סוד השם באמת. ואומר כי יו"ד סודו עומק, וה"א סודו רוחב, ו"ו סודו אורך. אם כן סוד השם הראשון שהוא יה"ו והוא רום למעלה והוא עומק ורוחב ואורך, והוא גוף ושטח וקו. וסוד השם השני שהוא יו"ה והוא חותם תחת למטה הוא עומק ואורך ורוחב והוא גוף וקו ושטח. הנה לך כי ההבדל שבין מעלה ומטה אינו בעניין העומק שמורה על הגוף אך בעניין אורך …

חותם יה"ו עומק ורוחב ואורך.

ועתה אגלה לך סוד יותר מבואר כבר אמרתי לך כי שם יה"ו מורה על עומק ורוחב והוא אמת. הנה תשאלני איך דימית היו"ד לעומק וקראת אותו נקודה וכל נקודה עגולה והיו"ד אינה כי אם חצי עגול ויש לה ראש למעלה וזנב למטה שזאת היא צורת היו"ד באמת י. ואיך דימית הה"א לרוחב שיש לה בצורתה רוחב למעלה …

… יזרא"ל, להודיע כי ישראל הוא יזראל. כאשר אברהם הוא יעקב מפני שתוף שתי מדותיהן שהן חסד ואמת כאמרו "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" (מיכה ז' כ'). ורמז במלת במלת הוד"ו שם אהי"ה כי שני השמות העצמים אשר הורכבו משם י"ה והם יה"ו יהו"ה סודם הו"ד הוד"ו יוד"ו, וכן ודו"י הוד"ו הו"ד והרי י"ו אוד"ה יה"י יוד"ה. ואמנם ודוי השם הוא ההודא"ה וכן הוד"ו בשם אהי"ה הודא"ה ודא"י והנעלם הודא"י ועם ז"ה ד"י כאשר הו"א ד"י יתעלה וית' שמו.