יִרְמִיָה

… אחד לראש בית אבותם". וצוה להניחם כולם באהל מועד ואמר "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח" וגו' וכן עשה. ונאמר "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים", סודם ויגל"ם קדשי"ם, הם שבט לוי. והוא שראה ירמיה הכהן, "מקל שקד אני רואה" (ירמיה א' יא'). עם הוראת מהירות העניין פה ושם. פה באמרו "והנה פרח" מיד באמרו ממחרת, ושם "כי שקד אני על דברי לעשותו" (ירמיה שם). ומכלל האילנות הממהרים להוציא פרחים בניסן הוא אילן השקדים. וצוה השם להשיב …