יְהוּדָה

ותשאל ותאמר ואיך אמרת לנו כי זה השם הנכבד אין שתוף בינו ובין שם זולתו והנה כמה וכמה שמות מתחילין מן י' והנה יוסף ונקודו חלם גם ישראל גם יהודה זה חירק וזה שוא. ומה יורה יוד שלו יותר מיוד של יהודה וכמה אחרים. גם שמות אנשי האומות וכיוצא בהם אלפים ורבבות בשבעים לשונות מהם יוד"י שמות ומהם יוד"י פעולות ומהם יוד"י מלות. ואם כן במה יחדת לנו יו"ד של השם האחד או של השני או של השלישי כי הם לפי מה שכבר הודעתנו שלשה שמות מיוחדים.

… על ראובן שהוא ראשון כתיב כחי וראשית אוני והוא בן לאה, קראה רחל את זה בן אוני כלומר סוף הכח כי הוא היה אחרון. וזה שמו ראובן ושם זה בן ימין. וענין ראובן עם בלהה והיות בני יעקב עם כל זה שנים עשר. ואלה הם, ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון ששת בני לאה ושני בני רחל יוסף ובנימין ושני בני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ושני בני זלפה שפחת לאה גד ואשר. אלה הם שנים עשר בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם. ותולדות עשו נזכרו אחרי מות אברהם יצחק ואנחנו כללנו זכרם בפרשת אלה …

כוללת ענין יוסף וחלומותיו וגם תלאותיו עם מכירתו אל מצרים. וכוללת ענין יהודה עם אשתו ובניו שמתו וניצל מהם שלה וענין היבום שנפל מן ער על אונן ומן אונן על שלה וסוף דבר כוללת ענין יהודה עם תמר כלתו ולידתה ממנו פרץ וזרח. וענין יוסף עד שהורד מצרימה ומקרהו עם אשת אדוניו והצלחתו המופלאה וענין המשקה והאופה בחטאם לאדוניהם וענין חלומותיהם ופתרונם.

כוללת ענין תוכחת יהודה עם יוסף בעבור בנימין וענין היות יוסף מתודע אל אחיו והיותו מסבב אז להביא את כל בית אביו למצרים. וענין היות שכינה שורה על יעקב אחר הסתלקה ממנו בשמעו כי עוד יוסף חי כאמרו ותחי רוח יעקב אביהם. והיות יורדי מצרים שבעים נפש וענין היות ישיבתם בארץ על פי פרעה כי אנשי מקנה היו. וענין היות יוסף קונה כל מקנה מצרים ומקבץ כל הונם לאוצרות פרעה ועד שקנה גם אותם ואת אדמתם והיו עבדים נמכרים לפרעה בלחם.

… דבריו. ענין ברכת אפרים ומנשה ברוח הקדש וענין הקיבוץ שקיבץ לבניו להגיד להם בשעת מותו את אשר יקראם באחרית הימים. והחל מן ראובן ואמר דברים רבים לכל אחד כדמות חידות ומשלים וברכם ושנה סדר תולדותם בדבריו כי שם שמעון ולוי ויהודה אחר ראובן כסדר והוא דין שישים דן ונפתלי גד ואשר אחריהם אבל לא עשה כן. אמנם שנה עוד סדר אחר כי יששכר גדול מזבולן והוא הקדים זבולן ליששכר. ואחר כך שנה ושם דן וגד ואשר ונפתלי. ואמנם יוסף ובנימין סידרן במקומם כי שניהם אחרונים. …

… בהכרח לעיין בדרך השלישית הנזכרת שהיא דרך מקובלת לבני הנביאים והמה המתנבאים. ובעיינך בזה תמצא שאלה החרוזים בנויים על שמות שנים עשר השבטים והם חמשים אותיות שנכללו בשמותיהם. ואלו הן בעצמן, ראוב"ן שמעו"ן לו"י יהוד"ה ד"ן נפתל"י ג"ד אש"ר יששכ"ר זבלו"ן יוס"ף בנימי"ן. ואמנם אלה הם מצורפים בחרוזים בלי תוספת אות ובלי מגרעת. וזאת היא באמת דרך השמות האמיתית המביאה למתנבאים בה ולהולכים בקרבה להתנבא בעז השם. ואמנם יש דברים עוד רבים תחת זו והם חלקים ואישים למינה זה כגון …

… ומודיע העתידות במשלים וחידות. והנה השמש והירח נמשלו לאב ואם וי"ב כוכבים נמשלו לשני עשר אחים והם י"ב מזלות. ואע"פ שכל מזל ומזל מהם כולל כוכבים רבים. וענין מכירת יוסף וירדתו אל מצרים אחר הולדת פרץ וזרח מתמר ומיהודה בזנות, כמו שנאמר "ויראה יהודה ויחשבה לזונה" וגו'. הודיענו בזה כל הכתובים הנקשרים עם זה איך היה מנהג הקדמונים לפני מתן תורה ברוב עניניהם והזנות היה אצלם קשה מאד מפני שהוא מן הענינים המפורסמים כאמרם על דינה "הכזונה יעשה את אחותינו". ונאמר כן "ויאמר …

והנה ארבעה מחנות שכינה ושריהם אוריאל לפני, רפאל מאחרי, גבריאל משמאלי, מיכאל מימיני ושכינת אל על ראשי, רמז לפסיעת שאחרי התפילה עם נתינת השלום אחר ברכת השלום. ודע זה "והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאותם" ומטה יששכר לימינו ומטה זבולון לשמאלו סימן להם לתולדותם דה"ו כלומר רביעי וחמשי וששי ליעקב מלאה. ודע כי לא נזכר בבני האמהות השתים שהן רחל ולאה עניין ייחוס תולדותיהם ליעקב בבניהם השמנה שהם ו' ללאה, ראובן …

… ראשם ועליו יש ביניהם מלחמה חזקה. "לא תחסום שור בדישו" רמז בדישו יצר טוב ונקרא שור מפני שהוא הראש הראשון לקרבן. "מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו". וסוד היבמה והיבום הנרמז בעניין יהודה ותמר כלתו באמרו לאונן הבא תחת בנו הבכור "בא אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך".

… אלמוני" כשלא זכר שם הגואל מפני שצפה ברוח הקדש שלא יגאל גאלתו. רמז למיחוי שמו מפני שהשם כיוון "להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו". ועל סוד היבום נאמר שם עניין "אשר ילדה תמר ליהודה", כי בעז היה משבט יהודה. ונולד מתמר פרץ, פה רץ והרצון נקרא כן מצד עניין מרוצתו. ושם כליון כלה כי ערפה שבה אל עמה ואל אלהיה. "וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל". תמר …

… איש מדבר. ראשי עם יחד מקבלי התורה כמו שנאמר "תורה צוה לנו משה" לשון המצוה תורה, לשון התורה מצוה. מורשה ראשים שמורה משורה עולם השכלים השומר מהראש א"ד. קהלת יעקב נפש עבריה כנסת ישראל. אם יהודה גנוזה לאם. וזאת ליהודה באה הברכה אחר "יחי ראובן וא"ל ימת ויה"י מתי"ו מספ"ר" שוה להם יחי ראובן אחרי בניו. "שמע יהוה" רמז לשמעון. ידיו רב לו רבו ילדיו ועזר מצריו תהיה מזריע צורתו היה, זרע יהיה מצורתו, זרע יהודה מרוצתו מצורתו. וללוי אמר לו …

… הכסא ולמעלה מארבע חיות הנראות במראה הנבואה, בארבע דמויות ולהם ד' שמות, אדם, אריה, שור, נשר. ודמות פניהם פני אדם ואם כן הם ד' מיני אדם. אחד צורתו כצורת אדם הנכלל עם החיות והבהמות והעופות שהיא עולם האוירי, ושני צורתו כצורת אריה והוא חיה רעה מזקת כיהודה "גור אריה יהודה" וגו' (בראשית מט' ט') "חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף" (בראשית לז' כ') והוא השור הוא בהמה "בכור שורו הדר לו" (דברים לג' יז'). והאריה חיה לא בהמה, והשור בהמה טהורה, והאריה חיה טמאה והנשר עוף …

והנה דן צפוני ודגל מחנהו ברוח צפון, וראובן דרומי ודגל מחנהו ברוח דרום. ויהודה מזרחי ודגל מחנהו ברוח מזרח, ואפרים מערבי ודגל מחנהו ברוח מערב, והוא דגל יוסף. אמנם דגל מחנה הלויים הוא קדוש והוא תוך המחנות. והתחלת המרכבה בצפון "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון" (שם ד') וכן הדין, כמו שכתוב במשפט על עניין כסא "צדק …

… גמורה, והשקר אין לו מציאות כי הוא העדר גמור. ואם תמיר ותחליף זה בזה תרצה להעדיר הנמצא ולהמציא הנעדר וזה נמנע בטבע ובשכל ובקבלה, ולא תוכל עליו. והיהודי שחושב להיותו יהודי ומיוחס לזרע יהודה שהוא מזרע המלוכה, אם אינו מודה על האמת אין לו משבטו של יהודה כי אם שם משותף בלבד. והנה יהודה מלשון הודיה גם הוא מצורף כן. גם אינו מזרע יעקב שמדתו אמת שנאמר "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז' כ') והיא מדת התפארת שהיא חותמו של הב"ה ית', שנאמר "ויהוה אלהים אמת" (ירמיה י' י'). …

ואם כן אברהם אבינו שהוא ראשית היחס הוא חמר הנבואה ובו נצטיירו בניו. ושם היחס עוד התגלגל לחזוק בשם יהודה בן יעקב, שאנחנו בניו, ושם יחסנו ממנו יהודים, והוא המלך ומזרעו המלוכה גברה ביד דוד, שהוא הראשון למלכי בית יהודה. וכל ישראל בני מלכים, וגם כולנו מיוחסים ליהודה ואם נחלקנו לשבטים בהתגבר אומתנו ובהתחזקה ברבוי עם. והנה נשארה האומה תמידית עד היום. ומאומתנו תקח ראיה לשאר אומות ולייחסם, כי לא אאריך בהם אבל אזכיר מהם אומה אחת לבד ועליה תקיש שאר האומות.

… נמצאים כתובים מפורשים מה הם בעצמם. כגון אדם מאדמה, חוה אם כל חי, קין קניתי, שת שת לי אלהים זרע, נח ינחמנו, אברהם אב המון, יצחק מצחוק, יעקב מעקב, עשו עשוי, אדם על האדום, ראובן ראה, שמעון שמע, לוי ילוה, יהודה אודה, יששכר שכרי, זבולון יזבליני, דן דנני, נפתלי נפתולי, גד בא גד, אשר אישרוני, יוסף אסף, בנימין בן אוני, משה משיתיהו, גרשם גר, אליעזר בעזרי. והקש על אלו כי הם כולם מלאים מרגליות ובהם סודות יקרים. ואלו הם …

שאלו לעיניו וגומ'. אמר כי רעיוניו שהם חסידי הגוף בהיותם טובים שאלו לעיניו שהם עיני השכל הרואים כל דבר בעבור תכליתו שהוא היום האחרון לחיי העולם הזה שהוא יום המבוקש. ואמר מיד איש יהודה שמעו, זו היא תשובת השכל שהשיב לשואלים. וזכר איש יהודה בעבור היות שמו מיוחד להוראה היהודית, והודיענו שתכלית הנחמה אינה לרעיונים לבד להשואלים עד שיושלמו שלמות יהדות, כלומר הוראת ידיעת האמת והוצאה מן המבוכה. …

… כח דלי. לא תחשוב שאני מאמין שיש מזל לישראל אבל תדע שאני מאמין שי"ב השבטים הם כנגד י"ב מזלות וכנגד י"ב חדשים והם שולטים על החדשים ועל המזלות. כי על כן נקראו בשם שבטים ומטות שהם מורים על הממשלה והמלכות, באמרו לא יסור שבט מיהודה. וכל שכן בחשבי אני כי ישראל בניו ובתו ונשותיו ואבותיו ואמהותיו ואחיו וחמיו וצאנו וכל עניינם חקוקים בזה הגוף האישי, מהם גופנים ומהם רוחניים ומהם גופים ומהם רוחות. אבל אין זה מקום ביאורם. ונשוב לומר שרמז …