יוֹם וְלַיְלָה

… לב שמחה" (תהלים צז' יא'). "אם לא בריתי יומם ולילה" (ירמיה לג' כה'). "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א' ח'). "להאיר להם ללכת יומם ולילה" (שמות יג' כא'). וזה מפני היות בתורה ובחכמה דברים נמנעים מן המעיין, בהתחלת המחשבה קראם חשך ולילה וכשיושגו ישובו אור יום. "ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה" (תהלים קלט' יב'). ומאלה יובנו השאר וכבר בארנו קצתם.

… במוח. והמוח נברא מן החמה והלב מן הלבנה, ומפני היותם לומדים חכמה, שב הלילה אצלם כיום. והשם היה מאיר להם יומם ולילה במדבר, "ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה" (תהלים קלט' יב') "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א' ח'). עד שוב הלילה יום והחשך אור והערב בקר. והם עשו כן והצליחו, והבן זה המשל.

… שהוא קדש. כי מכאן נצחון הדין אחר שנשלם בית דין של שלשה ודנו שני בעלי הדין ואמרו זה זכאי וזה חייב והבדילו בין הקדש ובין החול, ראוי לסבול ולקבל הדין בסבר פנים יפות ולהודות על האמת. ועל זה הדרך נאמר ברביעי נבראו מאורות להבדיל בין היום ובין הלילה ולמשול. והנה הורו על מה שנעשה ביום אחד "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך". כן הרביעי הנה מבדיל בין קדש לחול ומודה על האמת בסוד מדת יום ומדת לילה. ט' כנגדו "לא תענה ברעך עד שקר". גם זו אזהרה לבלתי המיר האמת בשקר …

… מחזה שדי יחזה" (במדבר כד' טז'). וגם "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן" (תהלים צא' א'). ועל זה נרמז עלינו לשבח, שסודו ש"ם עליו"ן, זה שהוא אדון הכל. והנה האותיות הנזכרות שווים לנסתרות, ר"ל אלה י"ב ואלה י"ב בסוד מדת יום ומדת לילה, כי היום נגלה והלילה נסתר. על כן סוד הנסתרות גלגל אהוי, וסוד הנגלות החכמה, גלגל החכמה אהוי גלגל אהוי החכמה, ובדבר זה נשלים עניין סודם בע"ה.

… שנים, כי השוא אינו מלך, ושלשה שהיו לנו הרי חמשה. וידוע שאעפ"כ הם שבעה גם כן וזה רמז לשבעת כוכבי לכת שהם חמשה כוכבים ושני מאורות, שכל התנועות נולדו מידם. והיה השוא המניע האות במהירות דומה לגלגל המזלות שהוא מתנועע התנועה היומית כ"ד שעות יום ולילה, וכן הוא משרת לז' כוכבים, לב' מהם ב' מזלות, ולה' מהם י' מזלות ב' לכל אחד ואחד מהם, אחד ביום ואחד בלילה בי"ב עתים.

… השוה הנידון בתשרי במאזנים של צדק, כי הוא דין ישר. ומדת הדין של מטה רפה מפני שהיא מהמשפט השוה הנידון בניסן בפלס של פסח ברחמים. ועל כן משם התחלת משיבת הימים והוספת האור בעולם, וחסרון הלילות והחשך מהעולם, בסוד מדת יום ומדת לילה על פי אור וחשך ויום ולילה וערב ובקר החתומים בתחילת היצירה והבריאה ביום אחד. וכן בצורה זו הארבע תקופות, כי השנים למדת רחמים רפה וקשה. ומסוד השם המיוחד תדע זה בצורת היותו מרובע, היות בו ב' אותיות שוות, ואחת בתכלית הקרבה להן והיא ו', ואחת …

… לניסן הנאחז בסבך בקרניו, ושופרו תתקע בתשרי ובעשור כפרה, וניסן שהוא פלס שעשו ממזלו המצריים פסל הוא ראש השנה לחדשים. והנה הוא התחלה לתקופות אלדא בלהו וכו' הנמנים לפי מהלך החמה, שהשנים לה והימים תחת ממשלתה. על כן היום גובר באריכות ובכח וסודו אש ורוח לחמה ומאזנים שהוא מזל תשרי והוא זכרון האיל הנעקד הוא ראש השנה לשנים. והנה הוא התחלה למולדות שסודם אי"ב תצג"ש הנמנים לפי מהלך הלבנה שהחדשים לה והלילות תחת ממשלתה. על כן הלילה גובר באריכות ובכח וסודו מים ועפר …

… שבו ברית לשון, ובטן נברא ממים שהוא ברית מילה, וגויה נבראת מרוח שבה ברית ותורה חיים ומזון בכח הלב שהוא מלך בעל מלחמה. כי לב בנפש כמלך במלחמה, והוא מכריע בנתים. ועל זה בא אחר הוראת הווית האור שהחשך כנגדו, ונקרא יום ראשון בששה שמות, אור וחשך יום ולילה ערב ובקר.