יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי

… השמים' (שמות י' כא') 'המתי"ם'. נטה ידך 'שטר הדין' 'ירד השטן' על השמי"ם 'רוח השטן' הממית. "ויהי חשך על ארץ מצרים 'וימ"ש חש"ך' (שם) אשר 'כח"ו שמש"י' אשר 'ש"ם כ"ח שו"י', י'מח ש'מו ו'זכרו ושמו כשם 'ארץ מצרים' ויהי חשך על יש"ו הנצר"י.

והכל גלגליי וזמניי ועתיי, 'בלהטיה"ם' 'בדמיה"ם' כמו רמז לחותם היצירה ויהי כן, אבל הם בלא הויה לבד בעשיה. ואמרו "ויהיו לתנינם" הוא (הנברא) ביום ה' חסר י' וסודו שמיר וזו ההויה אינה על פיהם. 'איש מטהו' 'ישו הטמא'. וע"כ כתיב "ויבלע מטה אהרן את מטתם". מטתם כתיב הוא 'דם התלי' 'דם המת' 'דם המכשף' 'דם משמין' הוא 'המנשים'. והבן אלה כולם ומיד התחייב מזה ויחזק 'לב פרעה' 'ערף הלב' 'בעל העיר' 'עפר הכבוד'. ועוד החל לפעול …

… עליו ארץ ומים אם יצרים הלשון היא בהם. עץ פרי שפע יצר עף רקיע השמים שם הרקיעים שם הנפש רקיע השמים האור והחשך ראשים ערב ובקר משמר. נפש חיה פי הנחש והחכם יחפשנה צלם ודמות למוד מצות בצלם אלהים אברהם מאד אדם. יום הששי ישו הנצרי יום השביעי מלך המשיח חצי השם בכל השם. ברא אלהים לעשות סופי תיבות אמ"ת השמים והארץ שניהם נבראו כאחד. בהבראם באברהם, בה"א בראם, "ביום עשות יהוה אלהים" שתי מדות מדת רחמים ומדת הדין, עתה שתפם אבל בבריאה לא. אלהי"ם יה מלא יהו"ה …

… ונאמר שם עוד "והנשארי"ם" הם אלה הנזכרים הראשונים והם הנקראים בשם יש"ו ומרי"ם שהם אלהי נכר הארץ בלא ספק. "והנשארים ישמעו ויראו" (...). "ולא יוסיפו לעשות" רמז לחותם התלוי בזמן לשעות בסוף בראשו עם ויכלו. וכן חותם יום הששי ישו הנצרי אבל חותם יום השביעי שהוא חצי השם הוא כח מלך המשיח והוא סוד החשמל שהוא חקר המלכים. ונאמר בסוף עניין דבריו "ויצא מעם פרעה בחרי אף" אחרי המול, מלאך ברח, ויצא מעם העפר בחרי אף, אף בריח, "אף ברי יטריח עב" …

… כט' ג'). שהיה אומר בלבו מפני שמלך על כל העולם כולו מסוף העולם ועד סופו שהוא אלוה לכל אלהי מצרים. שהרי בא שם אלהי מצרים ולא בא שם אלהי פרעה, והוא היה חושב שהוא אלוה ראשון לכל הנבראים. כטעות הנצרים היום בעניין ישו בן פנדוירא שסודו יש ממזר בן הנדה, והוא סוד החמר הראשון שהוא הבכור לכל נברא וגם הוא נברא ושמו משותף יש מאין אש מיין איש מין והוא איש והוא מין מבקש שיאמין בו כל המין לפי מציאות אישיו האנושיים שהם בעלי האמונה. ומפני היות פרעה חושב זה ההבל …

… ועודנו מדבר כמו שנחשב לאלוה והם כל הבכורות האנושיות והבהמיות ועמהם כל אלהי מצרים שהם שרי מעלה וצבאותיהם וכחותיהם המכשפים העולם והשנה והנפש. ועל כן כלל בסוף שם אלהי מצרים שזה יורנו שפעל בם במדת הדין הקשה, ובזה בעצמו יקרה מכאן ועד שנתים בעניין המשיח עם ישו שעל כן נקרא המשיח אצל הנצרים היונים "אנדי כריסטוס" כלומר אדני האיש ההוא ברמז "דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות". ועניינו שיעמוד כנגדו להודיע לכל, שמה שאמר לנצרים שהוא אלוה ובן אלוה ואדם שזה היה שקר גמור. …

… הנביאים גדול מעמידת חמה ברקיע. והוא מופתו של מלחמת משה כאמרו "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש". והוא מופתו של יהושע תלמידו כאמרו "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". ונאמר "וידם השמש וירח עמד". וטענות נוצרים על האי"ש הידוע יש"ו שעשה מופתים והיו סבה אצלם לעבדו לאלוה הוא שעל כיוצא בו אפשר לומר כי מנסה. וזה שהוא אצל כל חכם שלם וכל שכן אצל נביאי האמת שיתגשם השם נמנע בתכלית המניעה. ולא יספיק בו שום מופת להכחשת ידיעת זו האמונה ולא יהיה ביד מאמיני ההגשמות שום מופת מושכל …

… גדול ממנו בנבואה. ולפיכך היתה הסכמת המקובלים לבלתי היות נביא השקר נידון אלא בבית דין הגדול והוא בית דין של שבעים ואחד זקנים הנקראים סנהדרין גדולה והיו בהם נביאים. וכבר טעו בזה הנוצרים בהיותם טוענים עלינו שיש"ו שקראוהו משיח נהרג שלא כדין מפני שהיה גדול משופטיו ודייניו. אחר שנאמר עליו "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" (ישעיה נב' יג'). וכן שפטו החכמים בפירוש דבר זה ירום מאברהם ונשא ממשה וגבה ממלאכי השרת. ואם כן מי ידינהו וכי דנו את משה בעת בואו וטענתנו. ותשובתנו להם …

… וגם בזה שמחו השומעים שהקל מעליהם משא כבד לפי דעתם, וכן שאר הדברים. והפתאים לא שיערו לפחות מזה שהיו נושעים בתחילה בדבר שהזכרים המעולים נושעים ונשתנו מצורת זכר לצורת נקבה ושבו ערלי לב וערלי בשר כנקבות. והיה שמו ישוע וחסר משמו ע' ונקרא יש"ו והנה אותו האיש עבר על מה שאמר השם בתורתו הקדושה. "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן" (דברים כז' טו'). ואמר בסוף "ארור אשר לא יקים" וכו'. וחידש האיש ההוא …

… ב"ם יס"ש. וסוד בק"ם בי"ת קו"ף מ"ם ערבו"ת זה בלעם, "מחזה שד"י יחזה" (במדבר כד' ד'). והוא הקבל"ה. ארבעים שנה עשה ישראל בעננה. אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם. ואני אודיעך …