יְשַׁעְיָהוּ

… ובכלל האומה הקדושה המכרת את קונה. ועל שישראל היו משתדלים בזמן הנביאים להפך הכוונה אשר בעבורה ניתנה התורה והמצוה, והיו צועקים הנביאים עליהם אשר הם לבדם אשר השיגו אמיתת הכוונה בהפלגת מעלות התורה והמצוה. ואמר ישעיה הנביא ע"ה "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיה א' ב'). מפני שהם שני עדים בינינו ובין השם על שמירת התורה והמצוה. כאמרו "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דברים ד' כו'). ואמר "האזינו השמים ואדברה …

… למעלה מי' ולא ירדה שכינה למטה מי'. וכבר גלו בזה כי השכינה דברה אתו כפי מה שאפשר למשה לקבל מהדבור. כי השם לא דבר עם משה אלא כפי יכולת משה לא כפי יכולתו ית'. וכן עם כל מי שדבר אתו, לא דבר אלא כפי כח המקבל, שאם היה מדבר לישעיהו כמו שדבר למשה לא היה ישעיהו יכול לסבול והיה מת, נמצא שהיתה כוונת השם בטלה במציאות ישעיהו. והמשל בזה אור העין עם אור השמש, שאע"פ שאור השמש מועיל לעין אם העין כואב או חולה או רך יותר מראי אור השמש המאיר לכל עין, מזיק לו. על כן ראוי להאמין כי התורה ניתנה …