יִסּוּרִין

3 הפניות ב־2 ספרים

גן נעול

עמ' עט§205

ועדינו היום ההשגחה מפורסמת חזקה ועצומה תמיד בכל דור ודור ש"ל (שבח לאל), ואפילו בפשעים מאומתינו ליסרם, כמו שנאמר "כאשר ייסר איש את בנו יי אלהיך מיסרך" (דברים ח' ה'). ונאמר עליו "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם" (עמוס ג' ב').

עמ' צח§335

מה הפרש יש בין בעלי קבלה הנבואית ובין בעלי החכמה השכלית בענין זה. ואחל לומר שזה ידוע וברור לכל מי שלמד גמרא מסכת שבת, שבא בו הכתוב בפרק אמר ר' עקיבא ת"ר הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". ושם נאמר עוד אמר ר' יוחנן מאי דכתיב "אדני יתן אמר המבשרות צבא רב", כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות. דבי ר' ישמעאל תנא "כפטיש יפוצץ סלע" מה

מפתח התוכחות

עמ' מ§38

חזק כקיום המורגש השלם באמיתת השגתו. ועל כן התורה אומרת במן "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם". וסמך ליה "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך". ועניין המוסר על פי הייסורין מן האב לבנו הוא דרך אהבה והוא לפי הכרע הטבע הבן שאינו שלם. ולפיכך אמר מיד "ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו". מכלל שעם שמירת המצות אין ייסורין באין, ואם באין בשום סבה סופן לטובת בעליהן. וראה אמרו הזהרתו תמיד על