עַם הָאָרֶץ

… וכו', ועוד אחר עברם הים במי מרה אין שם כעס לא למשה ולא לשם, רק יש שם רמז "שם שם לו חק ומשפט". והנה חק רמז לשבתי, והמלחמה הראשונה על המזון היתה על המים ועוד על בשר ועל לחם. והראשונה צמא והשנית רעב. והסוד שאין זו המכה נמשכת אלא בע"ם האר"ץ כי ימצא בם תמיד בהכרח הצמ"א רע"ב גם הרע"ב צמ"א. כי זה טבע נמשך כללי כולל האברים החמים בסוד קבוצם לעניין קבוץ הקהל ואסיפת הצבור. ואין ספק שנהיה הלחם והבשר חסר שהרעבים צועקים, ואם המים [חסרים] הצמאים צועקים. …

… במחשבתם עם השם, למי שרואה צורת פני אדם בחלומו, שאין מציאות לצורה ההיא כלל, לא בעצם ולא במקרה, כי אם במחשבת הדמיון לבד. ומדרגתם זה על זה כמדרגת החלומות הנודעים לכל. ואמנם שאר מין כל האדם זולת הנזכרים, כהמון עמי הארץ שאינם שומרי מצוה כלל, הם למטה מן הנזכרים מאד מאד, ואינם לא אדם ולא בהמות, אלא שדים שהם למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הבהמה במציאות. כמו שזכר הרב בחלק ג' בעניין המשל בסוף הספר פרק נ"א וכמו שזכר בחלק א' בעניין בני אדם הקודמים …

… בעל מום ברוחו ובנשמתו ובנפשו, והמום הגדול אשר בנפש הוא הסכלות. ואל יטעך אמרם ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, כי אין זה אמור על כהן הדיוט שהוא עם הארץ או בור כי כהן הדיוט לא נקרא הדיוט אלא כנגד כהן גדול, ושום עם הארץ אינו הדיוט אבל חמור גמור. ואם תאמר לא נאמר על כהן כי אם על מי שהוא בלתי חכם דע שזה הפירוש הוא טוב לישב דיעות ההמון העם ולהאמין בברכות ובקללות, שאם ירגיל אדם עצמו לבלתי השגיח בברכה ובקללה בסוף לא ישגיח אפילו בברכת הכהן ולא תפחידהו …

… מה' ז'). וקראו שלום מפני שהוא שלם ואוהב ורודף שלום, ר"ל יצר טוב. אך יצר הרע בעל מלחמה לעולם. וכן כתיב "עת מלחמה ועת שלום" (קהלת ג' ח'). ודע כי שתי הפעולות אלה הן כאור והחשך הפכים, ועל כן התייחסו אל זה. וכן נאמר על עניין קריאת הסכל, עם הארץ, שהוא חשוך מן התורה. כי עַם הוא תרגום, ועברי מלשון חשך, כי תרגום מלת כהה, עמא, ועברי "איכה יועם זהב" (איכה ד' א'). ואחר שזכר היות האור טוב זכר שהבדיל השם ביניהם וקרא להם שמות. וידעת כי הרב קרא לעניין הנבואה יום ואור בראש …

… ונעים. והורה באמרו ומשנתי העירני ואיקץ, שהיה כל זה בשינה. אך לפי הנסתר האמיתי יובן מאמרו עוד. ולימים שבה אל קרבי רוח ה' הדובר אלי ותחי רוחי ותדבק ברוחו, כי זו השינה היא שכחת עיון. וכבר רמזו למעלה באמרו ותפרד ממני רוח ה' ואהיה כשאר עמי הארץ. והמשיך העניין על זו הצורה עד בואו אל מקום חפצו.