עֹשֶׁר

… בכל מיני אהבה. ועל כן זכר הלב והנפש והמאד. ואמר [בכל לבבך] בכל נפשך ובכל מאדך, והלב הוא כולל הלב עם כל כחותיו הגופניות מפני שהוא שורש כל הגוף. והנפש הוא שם כולל צורת האדם שהיא הכח הדברי עם כל כחותיו. והמאד הוא הכח החיצון הכולל העשר וכל מה שנמשך אחריו מענייני השררה. וכדי לכלול לענייני האדם זכר אלו השלשה דברים ושתף עם כל אחד מהם מלת בכל, כדי שלא ימלט דבר מענייני האדם שלא יהי משועבד לאהבת השם. ומפני שהקדים מלת השם עיקר הבחינה באהבת השם כאמרו במשלי "מצרף לכסף וכור …

… כן זכר שלשה מיני אהבה בעניינים שלשה רמז לשלשה האבות שהם עמודי העולם כלו. והם אברהם יצחק יעקב בעלי בריתו של הקב"ה ומדותיהן שלש שהן אמת ומשפט ושלום. האמת היא מדת יעקב והיא דומה למדת העשר כי היא התפארת. והעשירים מתפארים בעשרם שנרמז בו אמרו בכל מאדך במדה השלישי כלומר בכל עשרך. וכן החכם היודע האמת מתפאר בידיעתו והוא העשיר האמיתי השמח בחלקו. כי האמת לחכמים בדמות העשיר לעשירים. והמשפט היא מדת יצחק ושמה מדת הדין והיא דומה למדת הנפש המהוה את כל הגוף ומתכונת …

… בימינו. ואמנם בחינת כל נביא שענינו כשאר נביאי האמת או המשיח טרם התגלותו לכל, הוא שיהיה חכם גדול בידיעת השם ועשיר גדול בלבו, וכובש את יצרו הגדול והחזק והתקיף והאמיץ. והוא כובשו תחלה לרוב יראת שמים שבו בטבע, ואחר כן כובשו בהיותו עשיר שמח בחלקו ואינו משגיח בהבלי הזמן בהשגחה מזקת למציאות שכלו אתו. ואחר כן כובשו מצד חוזק חכמתו המחייבת לו תכלית אהבת השם וחשקו בידיעתו. וכל דבריו וכל מעשיו כשיבחנו ימצאו כלם לשם שמים, ונפשו חשקה בתורה תמיד. זה האיש והדומים לו לא תצטרך אתה …

… ומעידם על מהותם ושהוא כלו דמיונות מבית ומחוץ. ושכחת עמר הקציר בשדה ופאת הזית ועוללות הכרם על שלשתם נאמר בכל אחד ואחד מהם לגר ליתום ולאלמנה יהיה. ונתינת הטעם בעמר "למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך", ובה גלה לנו כי עשיר המצוה היא סבת הברכה על כל פנים. ושתי המצות כלל אחריהן "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" ונתן טעם בם ואמר "על כן אנכי מצוה לעשות את הדבר הזה". וזכירת יציאת מצרים מעבדות לחירות סבה לאמונת השגחת השם בנו מכל העמים. ועל כן חתם בה בזה המקום …

… ונשא ושוליו מלאים את ההיכל. ואמר ג"כ מפני טעם זה שגם האדם בדמותו ית' בעניין זה, ועל כן נאמר "ועל דמות הכסא כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כו'). ואם נשלם אחד מבני אדם בשתי מעלות העליונות אשר במין האדם, והם החכמה והעושר והתקבצו בו שניהם יחד, ר"ל אלו השלמויות כאשר התקבצו במלך שלמה. נותן הדין שיפרסמו שתי מעלותיו בכתוב. ועל כן נאמר עליו שבשמו נקרא השם השלם ית', והוא המלך שהשלום שלו. גם על כן כתוב: "וישב שלמה על כסא יהוה למלך" (ד"ה א' ט' כג'), …

… ממני. ולולי היות השם עמנו ומשגיח באמת בנו, מאין היה לנו זה הטוב כולו. הלא זה הגמול המעולה אשר יעיד השם ית' בתורתו התמימה על עבודתו ועל שמירת מצוותיו, כגון אריכות ימים בזקנה טובה והולדת בנים ובני בנים, ולהיות בשררה וכבוד ועושר רב. וכמעט עוברים כל ימי חייהם בזאת המחשבה האנושית ההכרחית, אשר אין אמיתות לה בעצמה, ואין אמיתת כוונת ה' עליה כלל לדעת כל משכיל, לא לדעת כל עשיר שהוא עני בדעת. אמנם התחייבו מציאויותיה אלה המדומים בהכרח בטבע, …

… ממני. ולולי היות השם עמנו ומשגיח באמת בנו, מאין היה לנו זה הטוב כולו. הלא זה הגמול המעולה אשר יעיד השם ית' בתורתו התמימה על עבודתו ועל שמירת מצוותיו, כגון אריכות ימים בזקנה טובה והולדת בנים ובני בנים, ולהיות בשררה וכבוד ועושר רב. וכמעט עוברים כל ימי חייהם בזאת המחשבה האנושית ההכרחית, אשר אין אמיתות לה בעצמה, ואין אמיתת כוונת ה' עליה כלל לדעת כל משכיל, לא לדעת כל עשיר שהוא עני בדעת. אמנם התחייבו מציאויותיה אלה המדומים בהכרח בטבע, …

"נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב"

… נשפעת מן הבטחון באלהים "והבוטח ביהוה חסד יסובבנו" (תהלים לב' י'). כי מדת החסד היא מדה גדולה כמו שנאמר "כי חסדך גדול עלי" (תהלים פו' יג'). והיא מקפת ומסבבת לב הבוטחים ביי' ומשם נובעת ממקורה מדת הנדיבות וממדת הנדיבות נובעת מדת ההסתפקות שהיא מדת העושר. והעשיר השמח בחלקו איננו חומד מה שביד זולתו ובזה מכבד הוריו שמורה ששלמים היו מולידיו ומשרשים שלמים נתהוה, כי כבוד הפועל יתגלה מפעלו הטוב. ועל כן המציאות שכולו טוב בא מן השם הטוב. וכבר נאמר "כי אראך שמיך …

… ברכה משולשת ובאה בהזכרת שלשה שמות יחד, הוא עניין שצריך כל משכיל שלם מקובל לעיין באמתתו עד שיתבאר לו כי זאת הברכה המופלאה עניינה צריך שיהיה כולל שלש שלמויות האדם. והם שלמות הגוף ושלמות הנפש ושלמות השכל. ואמנם שלמות העשר אינו מגיע בדבר עצמיי ואע"פ שהוא אשר כל העם הוכו בו בסנוורים ויחשבו בכלל כי בו אמיתת שלשת הברכות, ואין הדבר כן. והעד אמרו על זה "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו' כז'). ולא אמר אברך ממונם. ואמנם כל חכם יודע שברכת …

הלא טוב לנו חשבון מספרי מפקד כסף ומניני זהב כי בם נוכל להועיל לנו ולכל אהבינו:

הלא יהוה הבטיחנו כי אם בעשר וכבוד ונכסי הון לרוב ונחלת שדות וירושת כרמים והרחבת בנים והרחבת בתים להשכינם בתוכם:

והיום הזה יהוה אהבנו אשר הרבה לנו הון עתק ומה נעבדנהו ובמה נזבחה לו כי אם בהון:

… לנו יחס בשלשלת משולשת אשר לא תנתק לעד. ונקראו בני היחס ישראל על שם ישראל סבא, אבינו וסב"א. ואם הוא אביו"ן ונבי"א כי הנבוא"ה אינה צריכה עשר דבר מת כי אם עשר דבר חכם, וכל חכם חי כי הוא עצמו חיים. ועל כן מי שהתעשר בעשר החכמה הוא באפשר קרוב להנבא, ומי שהתעשר בעשר הממון הוא באפשר רחוק שינבא. וייחס הנבואה ההיא לבני זרע הקדש לבד מכל האומות.