עֹל תּוֹרָה

… עליו משא כבד להתיש כוחו. ואפילו שהוא תש כח ברוב ימים ואינו חפץ באשר כבר רצה ומואס מה שבחר בו בימי הבחרות, ומכיר עניין הפחיתות אשר טרח אחריו כרצונו ובטבעו, ומפני שהש"י צוה להנהיגו בעול כבד והוא עול תורה. על כן הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. והנה קבלת עול תורה היא קבלת עול מלכות שמים, וראוי שלא להסיר העול ההוא אשר הוא רביד הזהב באמת מעל הצואר לעולם, כמו שנאמר "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" (דברים ד' ט'). ופרשו בו חכמי האמת, הוא אינו חייב …

ועתה זכר עוד העניין המסור בין שניהם לפי המשפט, והוא אמרו "והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך" זה עול תורה. וכן תרגם אונקלוס אשר ידע הסוד בלא ספק. והפשט גם כן אמת בין יעקב ועשו, והשנאה קיימת ביניהם "וישטום עשו את יעקב", והוא על הברכה אשר ברכו אביו. ויעקב ברח מפניו ועוד חזר במרמה, אחרי הולידו בנים והתחזק כוחו, …