עֶשֶׂר מַכּוֹת

ראה איך נקרא בשווי באורך וברוחב וכן כמוהו קבלנו סוד שלש מכות מעשר מכות של פרעה והוא סוד ר' יהודה היה נותן בהם סימנים.

הנה כבר אתה רואה שאלה השלשה הנזכרים בסימנם ג' ו' ט' שהן שלישית וששית ותשיעית, כי הן בלא ספק שלש שלש שלש והעשירית שהיא אחת נפרדת לבדה ובה כל הסוד שבספר היצירה תלוי. והוא שקראה השם נג"ע שנאמר "עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה" (שמות …

'חש"ך אפל"ה' 'כ"ח ש"ל הא"ף'. והנה חשך היא מכה תשיעית ואין לה מציאות כעשרת הדברים שהם כולם אור. שנאמר "ולכל בני ישראל היה אור במושבֹתם" (שמות י' כג'), 'אור בשמותם', 'אור במ"ב שמות'. והנה "שלש"ת ימים" יום ולילה שסודם סמא"ל רמז לשלשת ימי אפלה שלא נברא בהם …

וזה סוד הגאולה ומפני שעשר ספירות מתבארים מן התורה מסתרי עשר מכות שכל ספירה פועלת שנוי טבע בעולם ובשנה ובנפש, אני צריך לדבר בם בראשי פרקים ועיין בם בתורה מאד. והעניין הראשון הוא שהשם אמר אל משה "ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז' א') י"ה מלא לעפר ה'. כי משה הוא השם הנקרא א"ל שד"י השומר ד' ליחות הטיפה הכללית הראשונה האמצעית שהיא פי' המעיין הנקרא שרשי האילן.

ולפי דרך זו צריך שתתעורר תמיד על העניין הזה ואל הדומה לו בעניין עשר מכו"ת הלב של פרעה שהיה כבד בטבע העפר, והיתה קשה ערף לפי כח האלוהי שהקשהו והכבידו שנאמר "ואני אקשה אל"פ (את לב פרעה)... כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו".

ועיין שבדם נאמר, "ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם". וכן בצפרדע הנברא מן עפר הגוף. ורמזו עליו שהוא צפור דעה וטבעו הוא שיצעק תמיד. ובדם נאמר "והי"ה ד"ם" שהו"א ד"ם כב"ד. ועל הצפרדעים נאמר "והעל את הצפרדעים" זה בהויה, הוא בשנוי עצם המים. ואפילו בחלק הנמצא בעירוב מזג של העצים ושל האבנים. וכן נאמר "ויהי דם בכל ארץ מצרים". אחר אמרו "ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם", ונהפכו המי"ם לד"ם מד"ם מיל"ה. והוא האות הראשון הנגזר מסוד אדם 'מילה' והיא האות הראשון הנגזר מסוד 'היסוד'.

והנה המכה הזאת נרמזת בעשירית בעצמה והיא סוד ההבדלה, שאמרו בענין סוד איוב. (בבא בתרא טז'.) שאמר שמא נתחלף לך איוב באויב שמתני לאויב. אמר לו טפש בן טפה, של בכור לטפה שאינה של בכור לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי!? והנה כ"ל ד"ם טפ"ה והיא ד"ם ד"ם כמו שרמזתי למעלה. והסוד שכל טפה וטפה שהוא בורא ממנה בריאה היא מורכבת מארבעה דמים שהם ארבעה אדים.

ועל כן נודע כי הלב שהוא 'עליון ותחתון' חתום עליו שם זה"ב וכולל 'עשר מכות' וסוד זה"ב הנזכר ב' אלפים וז' פעמים ה', הרי 'הלב' נברא משם זהב. והוא חמש קללות גם חמש ברכות. והקללות ארו"ר ארו"ר ארו"ר ארו"ר ארו"ר והברכה או"ת או"ת או"ת או"ת או"ת. ועוד סודו זה אור אור אור אור אור עם שבע ברכות והן באות …

ובהרכבת 'ש"ם בשם' תכיר 'מעש"ה מרכב"ה'. וכשתדבק 'בברכ"ה' תדע 'הדר"ך' אשר תלך בה. וכשתשיג חכמת 'מכת הכִנִם' אשר היא 'מכת הדמיון', גם 'מכת הכנים' שהוא 'מכת הכסיל', לא יוכל לשלוט עליך כשפים לעולם. כי שתי המכות היו בענין מימיי. וזאת השלישית היתה ארציית שנאמר, "והך את עפר הארץ". והוא שאין השד יכול לברוא בריה פחות מכשעורה. ואעפ"י שהוא …

ובשבע מכות הנשארות לא נזכרו החרטמים שיחשבו לדמות פעולותיהם לפעולות הנביאים האלהיים אבל שתקו ועמדו משתוממים וסובלים המכות כשאר העם. ונאמר במכה הששית שהיא השחין "ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים". בחרטמם כתיב והוא רמז נאמר "בחרט אנוש" (ישעיה ח' א'), והוא סוד אמרו במעשה העגל "ויצר אותו בחרט ויעשהו 'עגל מסכה' (שמות לב' ד'). והוא 'סמך עגלה' שהוא 'גלם הכעס' והוא 'גלם כעסה'. והרמז להכעיסו במעשה ידיכם, והוא מם וסמך שבלחות בנס היו עומדים ונקרא העגל אלהי זהב (ס).

וכבר הודעתיך סוד זהב והנה סמכ. ואמנם נאמר שם כבד על ארבע מכות, באמרו ערב כבד, ברד כבד. וגם בארבה נאמר "כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן" (שמות י' טו') ולא נאמר כזה בשאר, רק בברד נאמר "לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי". אבל לא נאמר ואחריו לא יהיה כן שם גם כן כמו שאמרו בארבה שהיא המכה השמינית.

וחכמת חלוק המכות כחכמת חלוק הספירות ויובן החלוק מפשטי התורה וכל שכן מסתריה. וסוד המכות בגי' שתי"ם שתי"ם הם דצ"כ עד"ש באח"ב והם חתומים בצבאו"ת, נרמזו בסוד "ה'שבעתי א'תכם ב'נות י'רושלם בצבאות" (שיר השירים) שנרמזו ראשי תבותיהם בסוד הגאולה, …

… ויש לו ממשלה ושולטנות על כל הכחות הנעלמות כולן. ולא עוד אלא שעניין הבליעה הוא הפך המעשה והוא התכת עניין צורה וצאתה מהויתה ושובה לאין. וסוד ויבלע ויבעל שלט ומשל על כשפותם כמו שבעל הבעולה מושל על הנבעלת. ושאר העניינים של המופתים שבאו בעניין עשר מכות אין צרך להזכירם כי אין כח באדם לכתוב מה שקבלו בהם לפי פשטיהם ופרטיהם, וכבר יובנו ענייניהם ממה שאמר ומן הנגלה יתגלה הנסתר.

עדיין זו הפרשה כוללת עניין עשר מכות, כי לא יזכרו עד פה כי אם שב"ע מכו"ת. ועוד הוסף עליהן של"ש מכו"ת יורה על סודם על כח תחל"ת זמן בשני תיבות שראש"י תיבותיהם ש"ם ש"ם, ושבעתכם לפי שבועותכם אתם חייבים תמיד לשמור עצמכם מדין תור"ת הנשב"ע אשר קראתי שמכם בשם שבעת הנרות בראש ספר החכמות בהזכירי שמותכם. והוא שראוי …

ואמנם פרעה מן הדין היה שינוגע בעשר נגעים ועל כן אמר השם למשה "עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה". מזה כשלחו הוא כחו שלו הוא שכתוב עליו ולחשך קרא לילה, כמו שנאמר יצאו בני ישראל מארץ מצרים אתכם. …

… לאברהם, "אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים" (בראשית טו' ז'). שהוא מקור האש הטבעי הממית, כלומר הצלתיך מן המות, כעניין "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" וגו' (שמות כ' ב'). וחס ושלום להאמין שהאבות לא ידעו את השם בשום צד, אבל נגלה למשה בו מה שלא נגלה לאבות לצורך עשר מכות המתהפכות ממדת רחמים למדת הדין, כעניין מהפכת סדום ועמורה. כמו שנאמר "ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים" (בראשית יט' כד'). והנה שם אל שדי הוא שם של מדת רחמים כאמרו "ואל שדי יתן לכם …

… הראשון אשר הכהו ברגלו בחצו כי נרפא מכאבו על יד לחשי: רץ עליו בחניתו ויכהו על טבורו ויתקעה בכרסו ויפל את בני מעיו על הארץ ויפל שם וימת: וכראות השלישי אשר הראשון הרג את השני רץ אחר הראשון וחרבו שלופה בידו ויכהו פעם אחת ושנית ושלישית עד עשר מכות וימת מן העשירית: ואגש אל המכה ואשאלהו לשלום ואומר לו יהוה עמך גבור החיל: אנא אדני ספרה נא לי ספרונות המלחמה הזאת אשר ראיתי אני במראה ויראני איש זקן בעל שיבה יושב על כסא משפט ובגדיו תכלת וארגמן: ויאמר …