עֵץ הַשָּׂדֶה

… השלום עם הערים הרחוקות. אבל על הקרובות אמר "רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה". ונתן טעם ואמר "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם". וצוה על עץ השדה לבלתי השחיתו אם ראוי לאכילה ואם לאו ישחת. רמז לכל ראוי לעבודת השם ושאינו ראוי. ועל כן רמז בו "אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא", כי אינו חייב זולתו ידוע ענינו. ועוד זכר החלל והעיר הקרובה ועגלה ערופה. והכוונה בכל לאמר בלשון הקדש במקומו "ידינו לא שפכו …