עֵדוּת

ועוד צריך (המעשה) כל ימות השנה של החמה שהם שס"ה יום. כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. לרמוז שכל היום מזהיר לאדם לומר לו. השמר שלא תעשה בי עבירה! כי אני עד בך ובין קוני וקונך, כשיביאו אותך בדין ויביאוני אותי להעיד עליך על העבירה שעשית בזמני מיד אני מעיד. ואם תאמר שאני עד אחד ואין עדותי מספקת דע! כי אני אחד נקרא בשם שנים יום ולילה. גם אני שנים נקראים בשם אחד אור וחשך. שנאמר על שניהם "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". והנה לא נשאר דבר אחר תלמוד תורה עם עשית המצוות והשמירה מן העברות כי זו היא התכלית האחרונה לאדם ואין אחריה מעלה אחרת.

… ואסתר. והיה המן מפיל הפור הוא הגורל. על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור המפורש ליודעיו. ונמצא המן על המטה אשר אסתר עליה. ונהפך הפור ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם בהתהפכות להט החרב המתהפכת ושני הכרובים עדים נאמנים. והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה. ורגע הלידה הוא הרגע השלישי המכריע בין שני הרגעים הנזכרים.

… והנה זה הניקוד מורה מציאות כל גוף אשר ארכו ורחבו ועמקו שווים. והיו תחת א' שלש נקודות מימין, ותחת י' שלש נקודות משמאל, אלה בית דין של שלשה מומחין מימינים לזכות, ואלה בית דין של שלשה מומחין משמאילים לחובה, ושני עדים באמצע. והנה א' ראש לב'ג' ועוד י' ראש לג'ב' כי על כן היו ה'ה' מפני א'ב'ג י'ב'ג מדרך שנית כדמות א'ב'ג י'כ'ל, או אמור אלהיך אהיכ"ל והוא סוד ס"ו שהוא ג"ל ג"ל, שכן סגו"ל זה סודו בו (3 פע' ג"ל במשולש) ולמשולש אִֶהְיֶה …

הנה אלה יו"ד אותיות הנקראות עשר ספירות בלימה וזו היא עדותן בעצמם שהן ספירו"ת. והוא שהן נחלקות לפי המספר המחברם כולם שהוא נ"ה אל שני חלקים מוכרחים שהם כ"ז כ"ח. וסודם כ"ז כחות מיני בני אדם משונים לפי צירוף המוח הלב והכבד כמו שאמרתי למעלה בחלוק צירופיהם. כי מפני היותם נפרדים לו יקבלו …

… לא היה אפשר להיותו כן. ולפיכך היו לו לעצמו כלים וכחות ורוחות חולקים על חללה של רשות הנמסרת לו. ומדות הפכיות גם עניינים הפכיים זה אומר ככה וזה אומר ככה. כי בתי דינין קבועים עמו בכל עת וחולקים ומכריעים ועדי אמת עם עדים זוממים כי עולם קטן הוא וכל מה שיש בגדול יש בקטון. והנה הוא אלוה בעצמו לעצמו גם אלוהיו. הנה ידוע בקצור למה נברא ככה.

… למ"ד, הנגלה ממנו שהוא א"ל סודו ההוי"ה. והנעלם שהוא ל"פ מ"ד סודו ההפס"ד. והנה אם כן בהם ההוי"ה וההפס"ד. ועניין אל כח ומורה שצריך האדם לדעת כח ההויה וההפסד מכח האלוף והלמוד. כלומר שהשם מצוה לאלוף וללמוד כח הצירוף המעיד עדות נאמנה עדות ברורה קיימת ליודעיהם על מהות היצירה הכללית לכל העולם ובריאתו, וסוד חדושו וערכי קצתו אל קצתו וצורכי חלקיו לחלקיו וקשרי אבריו לאבריו בעצמו ובמקריו. וזה להודיע סוד גבורתיו ית' לבני אדם השלמים. ונודע שיושג זה עם ידיעת מערכות …

עדות יי נאמנה מחכימת פתי:

והם שני עדים שעל פי השם מתגלגלים שניהם על קו שוה תמיד. וגם שווי היום והלילה בזה ושווי הלילה והיום בזה עדים נאמנים. והמזלות חלקי העולם והשמות חלקי הנפש והימים והלילות חלקי השנה. הרי שלשה עדים נאמנים על מציאות השם ית' ועל השגחתו המיוחדת בשלשתם, והם עולם שנה ונפש הנזכרים בספר יצירה, הכולל חכמות מעשה בראשית לפי נגליו, וכולל חכמת מעשה מרכבה לפי נסתריו. והעד הוא הדבור הראשון שבו התחיל מחברו והוא אמר 'בשלשים' שסודו בגימטריא 'מעש"ה מרכב"ה' וענינו אצלינו הרכבת 'שם בשם'. וכן יחזקאל התחיל בו ברמז הזמן הנספר באמרו "ויהי בשלשים שנה", לפי הנסתר המקובל שבו.

… לאויביהם באמרו "ונתן יהוה אלהיך אל כל האלות האלה על אויביך" וגו'. "ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה" וגו'. ואם כן איך היה אפשר זה התנאי המופלג אשר התנה השם עם אומה אחת מיוחדת מכל האומות ונבדלת מהן תכלית ההבדל מבלעדי שטר ידוע לכל האומה והוא ספר התורה הנקרא בשם עדות. וזה לא היה אפשר בזמן האבות וכל שכן לפניהם שעדין לא היתה שם אומה מיוחדת לשם, אבל יחידים מכל אומה שהיו מתחכמים ונשלמים ונושעים. וכשנבדלה האומה ורבתה והיתה לגוי גדול שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף שהיו …

… הקב"ה שנאמר "השמים כסאי". והתרפים הם אלהי לבן שנאמר "למה גנבת את אלהי". ושם אלהים שם לכחות והוא משותף ממנו לעבודה אלוהית אמתית וממנו לע"ז וגם ממנו למלאכים ולמנהיגים ממין האדם. והגל והמצבה שהם בניני אבנים הם עדים על הכחות המושלים הגוברים לפי המדות האלוהיות. ותרגום גל, יגר ותרגום עד, שהדותא. שתף יג"ר עם ע"ד ותמצא גיד רע וסודו ממזר הזרעה זה הרע זה הוא הרע רמז לרעה ערלה. שתף עוד ג"ל עם שהדות"א ותמצא תאוה דשגל וסודו תאות המשגל כי בה קשר לבן כחו של יעקב. והעד …

… ואפילו אם הייתי אומר לו האמת בו לא היה מאמינו. ומה שלא יאמן לאדם (וא"ת אמונה נאחזת ברשות) למה יכתבנו שום מחבר בספרו. ואם תאמר אם כן הוא תאמרנו בקבלה לראוי, אומר לך שכך הדין נותן לעשות בלא ספק ולא עוד אלא שכבר רמזתיו ברמז רחוק בהזכירי עליו שני מיני עדים ועוד ארמזנו ברמז קרוב, כי לא אמרתי עד עתה לבלתי רמזו כלל.

נגד יהוה ונגד משיחו יהיה לכם לאות ולמופת ול-עדות נאמנה כי נצחנו על פי שמביט:

יוד מעיד על המרכבה דגבא זבא הא עד על גבא וו עדים על חלוק השווי אשר אליו נחלק ההווי חצי בחצי כחלוק זה אשר הוא ביחד:

הכהן והלוי והישרא-לי שלש עדים נאמני רוח המה על שלשת מעלות המדות ראשי שלשת העו-למים:

… תדע מהם בלא ספק ההפרש שיש בין דעתך ובין דעתם ויהיו אצלך כעדי שקר הרוצים להכחיש מה שראו עיניך בכח הזרוע. שאתה יודע בלא ספק כי עדי שקר הם ואתה לבדך עד אמת לקונך. וכן כל הדומים לך עדים כשרים נאמנים ליוצרם, ואשרי מי שמעיד עדות נאמנה על קונו שגם הוא מעיד על עצמו שהוא לבדו נברא בדמותו בצלמו והשאר כנגדו כחמר בלא צורה, ואין צורך מהם כי אם לגלגול לבד לא לעמידה קיימת, אלא אם כן האמינו האמונה המעידה על השפע שגם היא אמת כרוב אנשי אומתינו, ובהשתדלם …

… התורה והמצוה, והיו צועקים הנביאים עליהם אשר הם לבדם אשר השיגו אמיתת הכוונה בהפלגת מעלות התורה והמצוה. ואמר ישעיה הנביא ע"ה "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיה א' ב'). מפני שהם שני עדים בינינו ובין השם על שמירת התורה והמצוה. כאמרו "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דברים ד' כו'). ואמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים לב' א'). הנה כבר ביאר הכוונה כולה, וכבר אמר "וענתה השירה הזאת לפניו לעד" (דברים לא' כא') …

… אותו מיד ולא יראה פניו כלל אבל יוציאוהו חוץ לעיר וישרפוהו באש, ושם העצים אחר שער העיר הפנימי. והודיעו הדבר הזה לרזיאל ולא השגיח בדברי האומרים אבל התבודד וראה מראות וכתבם וחדש אז זה הספר וקראו "ספר עדות" להיותו עדות בינו ובין השם אשר מסר נפשו למות בעבור אהבת מצותו. והיה גם כן עדות על השם שהצילו מיד אויביו. כי ביום לכתו לפני זה האפיפיור נולדו לו שתי פיות ובהכנסו בשער העיר החיצון יצא שליח לקראתו ובשרו שבלילה ההוא מת המבקש את נפשו מיתת מגפה פתאום …

אמר רזיאל בחדש החמישי הוא חדש אב באחד לחדש ובשני בו הראני ה' שתי מראות אחת בצורה אחת. דע כי מה שהנביא מעיד עליו שהוא מראה או חלום או משל וכיוצא בזה אין צורך לשום אדם להקשות על דבריו, כי פיו של אדם כמאה עדים. אך כל המחלוקת אינו אלא במקומות שיראה שדבריו כולם כפשוטם. ועל כן יתכן לפרשם כפשוטם ובנסתריהם. ואע"פ שיהיו …

… מאלה, וכ' מאלה נ' מאלה הרי ע' שמות. והנה זה רומז א' מועד אחד שלם שהוא ס"ה שעולה מועדים וחצי שהם שני שמות וחצי, הרי זה נוד"ע ועדים בדבר כפל ההפכיי. וכן כ"ו שמות עולים משולש וי"ב מהם מרבע הרי מרבע ומשלש, וחציו מעיד על חציו וכולו על חציו וחציו על כולו על דרך גלגולו מן אחד אל אחד תמיד. ועל כן באר שכלו אחד מכל צד. תקח ד' שמות שהם,

ואחר שידעת זה כולו תבין מזה כי מדותיו ישרות, ואע"פ שראשו הולך ישר וזנבו הפוך שהרי י'שר ה'ולך ו'זנבו ה'ופך. ותבין זה מהפוך שם בן ע"ב ומיושרו, כי שני פסוקיו הם בחלקים ישרים והם הראשון והאחרון והאמצע נלקח הפוך והוא המכריע. ועל זה נרמזה השירה בעניין "וענתה השירה הזאת לעד" (דברים לא' כא') בבני ישראל. שסודו זאת התנועה הישרה לעד. והגוים הם כותבים כתיבה הפוכה ואנחנו וישמעאל ישרה.

תם חותם גלות ישראל והסבה היא מפני שנגלה לנו שם אמת. והמשיך זה כולו בסתרי השם כמנהגו. ואמר נדרש דם ישראל ומלכות החיה הרביעית נשלם בכח עיר וקדיש והוא ש"ת שי"ן תי"ו הם י' ספירות גלגל מיוחד ומפורש וארבעה מינים שבלולב עדים על ארבע מלכיות שנשלמו. והנה קרא יו"ד י"ד וזכר ו"ו ג"ם ה"א גם דל"ת וקרא גימל גלם גם זכר בית גם אל"ף והמספר אמת משולש. והנה אשתחוה בתוכו הוא חציו והכל חותם אמ"ת אתם גם כן בני ישראל. פייס אתה עמנו שיבנה בית המקדש הידוע ואמר שנגלו …