עֶזְרָא הַסּוֹפֵר

… להודיעך כי ציורי אותיות מכתבנו הם יותר מעולים משאר ציורי אותיות שאר המכתבים של שאר אומות. וטענתנו בזה היא שכל עמי אומתנו אינם מקובלים במכתבנו, שידעו לומר קבלה יש בידינו שאם פלוני הסכים לשונינו או מכתבנו. אך הם מקובלים שעזרא הסופר ע"ה ניקד כ"ד ספרים של תורה שבכתב, גם הם מקובלים עוד שמשה רבינו נתן לנו תורה מהר סיני והיא הכתובה על הלוחות משני עבריהם. אך הוא, חדוש לשונינו אינו מקובל אצלנו. אמנם המקובל יותר הוא שהעולם [נברא] באותיותנו ובלשון הקדש, ואיש ואשה לעדים …

הנה מצאנו בכל ספרנו כי זה השם מנוקד בשתי דרכים על פי עזרא הסופר ורוח הקדש לעד, אשר הוא אש מבעיר שם הארבעה בלב האדם. והנקוד הוא, שוא חולם קמץ. וגם כן שם אדנ"י מנוקד כמותו, אלא שבעבור האל"ף נוסף בזה פתח, כי אין אותיות אהח"ע מקבלות שוא נע לעולם. ועל כן בהיותם במקום תנועה משתתפין עמהם אחד מג' והם פתח או קמץ או סגול. והנה בזה שוא פתח וחולם וקמץ. והנקוד השם השני הושם נקוד אלהי"ם והוא בכל מקום שוא וסגול וחולם וחיריק, ובזה אין בו כי אם שלש נקודות.