עֶגְלָה עֲרוּפָה

… עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם". וצוה על עץ השדה לבלתי השחיתו אם ראוי לאכילה ואם לאו ישחת. רמז לכל ראוי לעבודת השם ושאינו ראוי. ועל כן רמז בו "אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא", כי אינו חייב זולתו ידוע ענינו. ועוד זכר החלל והעיר הקרובה ועגלה ערופה. והכוונה בכל לאמר בלשון הקדש במקומו "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". שפכה כתי' שפכו קרי. ידינו מלא, יד אחת כיד רבים כשפיכות דמיו. "כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בין עמך ישראל ונכפר …