עַצְבוּת

… והששון והתענוג ותתקבל מעדנה. ורוב הנאת הנפש בזה, כי השמחה טבעית לכל אדם. ואם לא יעוררהו אליה בציור המחשבה, לא תתפעל הנפש לשמוח. ואם האדם עצב ועצל בעת התפעלות לבו אל תכלית קבלת השמחה, לא יקבלנה לעולם. כי העצבות והעצלות הנחקקים במחשבתו בדרך מן הדרכים, הם חזקים מאד, והם הפך השמחה. ואם ההפך קיים עומד או חזק, איך יתכן להמצא הפכו בפעל, אחר אשר כוחו בתכלית החלשה.

ולפי דרכי זאת כבר תבין סוד כל המדות מאותן קצוות התעוררות הנזכרות בשמחה ובהפכה ובמה שביניהם מן הקרבה והריחוק. וכבר ידעת מאמר חכמינו ז"ל "אין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה" (שבת ל:). וכן אמרו עוד "אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר" (שבת צב.). ואלה הם בלא ספק מדות ראויות להיותן קודמות לכל נביא, אלא שהן מדרגות. ואמנם הפכיהם לגמרי הם הם מונעיהם. ואמנם האומר  אין הנבואה …