עֵגֶל הַזָּהָב

… אלהים, מפני מעשה העגל. ולמה אין הלוחות מעשה יהו"ה, אבל הם מעשה אלהים. ולמה שבר הלוי מעשה אלהים מפני מעשה הכהן אחיו, המשתף עם מעשה העם. כמו שנאמר, "ויגוף יי את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן" (שם לה'). ומעשה העגל נקרא ולא מתרגם, עם [למרות] היות מאמר העם לאהרן, "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו" (שם א'). וכתיב, "היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים" (ירמיה טז' כ'). ונאמר על משה, "ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז' א'), שהוא מלך מצרים. …

… אליו בתכלית הקירבה, כפי יכלת כל איש ואיש ממנו. והשני, להתרחק ממנו (מע"ז) בתכלית הרוחק. ונאמר בשניהם, "אנכי יי אלהיך", והיה בשמיעת האזנים. על כן ביקש אהרן מן העם, "נזמי הזהב אשר באזניהם" (שמות לב' ג'), על זה עשה להם אלהי זהב ועגל מסכה נרמז באומרם ז"ל, שהשם אמר למשה הם השמיטו אחד מן טטרמולין (ארבע חיות המרכבה) שלי ועשאוהו אלוה. ונאמר ברמז זה, "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב" (תהלים קו' כ'). בתבנית שור, ולא בשור ממש. גם "כבודם", …

… וזהו סוד תרע"ו, הוא חשבון המרובע של השם המיוחד. והוא עולה כמספר כ"ו פעמים כ"ו, שכללו תרע"ו. וכשיבין המשכיל חלוקן שסודם י"ב שמות מצד זה שעולין שי"ב, גם י"ד שמות מצד זה שעולין שס"ד וסודם השט"ן הנולד מז"ה. אז יבין סוד נזמי הזהב וסוד העגל הנמצא בלב ובגלגל אשר חותמיו של זה שתי וערב וחותמיו של זה שתי וערב. והוא שצריך לקרעו עד שיבטל כחו ושמו, ונח"ש עפר לחמו, ועם זה כח ישראל גובר על עוכריו, כי הוא 'ש"ר התועב"ה', אבל 'מכי"ר התשוב"ה' ועונה אמן בעל כרחו ולא נאמנה …

… אותיו"ת ושמו סנדלפו"ן ומטטרו"ן ונקרא יע"ר להנהיגו "עי"ר קטנה ואנשים בה מעט" (קהלת ט' יד'). והוא פ"רט"י ונקרא נע"ר לפי הנהיגו ערים רבות כלומר גופים רבים שהם י' בכללם לפחות ראויים להנהגה, ועל פיו הע"ת תע"ה. והעושים העגל בו' תעו בשש שעות "כי בשש משה", באו שש ולא בא משה על כן נדונו בזמן הגלות באר"ך לפי מהלכו. והרוכב עליו יקראו לפניו אבר"ך, ועל זה הסימן "אברך את יהוה אשר יעצני א"ף לילות יסרוני כליותי" (תהלים טז' ז'). וטבע לילו"ת הוא טבע …

… בה מתן תורה. פרשת משפטים שבה נכללו המדות. פרשת ויקחו לי תרומה סוד המשכן. פרשת ואתה תצוה שבה בגדי כהונה וקצת קרבנות. כי תשא שבה השקלים וכלי הרחיצה ושמן משחת קדש והקטרת והציורים אשר עליו. וסוד השבת השבת וסוד מתן תורה והלוחות ומעשה העגל. ועניין אהל מועד וסתרי לוחות שניות עם י"ג מדות אלוהיות. ואזהרות ע"ז ועניין שלש רגלים וכריתת ברית על פי התורה. וישיבת משה בהר עליון בישיבתו והתקרבו לשם ית' כי קרן עור פניו. פרשת ויקהל שבה שמירת שבת ומצות …

הנה בעלי הצירופים מכירים סוד זה בתחלת מחשבה ואינו צריך ביאור, ושאר הבגדים יודעו מאלה. והקרבנות יתגלו בספר ויקרא (חבל על דאבדין) שהוא מפתח הקרבנות ויום הכפורים מכללם. ואשר בא בפרשת כי תשא לפי הפרטים הקשה שבה הוא ענין מעשה העגל, גם הוא נקרא ולא מתרגם. ואשר בא בפרשת ויקהל ואלה פקודי כבר נודע ממה שעבר בפרשת התרומה והכל כוונה אחת, אלא שנכתב ונכפל לעורר בו הלבבות אל סוד המצוה תחלה ואל סוד המעשה אחר כן. הנה כבר נשלם מה שכוונתי לכתבו בזה הספר השני הנקרא מפתח השמות ש"ל (שבח לאל). ואמנם עם היות מן הראוי לפי קצת דעות שזה הספר היה נקרא מפתח השמות כמו שקראתיו

ואמנם במעשה העגל היה הדין עם משה ועם השם לכעוס עליהם כעס גדול, כי חטאו בו חטאה גדולה. וע"כ כתיב "ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן" ובכח האש ניתך הזהב ויהי למים. וע"כ כתיב "ובאהרן התאנף יהוה" וכו'. וכן שאר מקומות שבאו בהם עניינים מורים על כיוצא בזה. …

ועתה בני ראה גם ראה מעלת סתרי הקרבנות וסוד התקדשותם עם סתרי הספירות. ובא המכס במקום סמך עגלה לכפר על עניין עגל מסכה הנקרא אלהי זהב, וסודו ס' חבר עמה שור ותקח כח התלי ממנו בחבור רא"ש וזנ"ב "ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה", "ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ". ואם תקח אח"ד אחז מן החמשי"ם ישארו בידך שמי"ם, …

… האדמה" כלומר ראשית האדמה אשר ראשיתה עפר. "כי עפר אתה" כי מורה על דקות דבר ועל חבור חלקים קטנים, כאומרו "עד אשר דק לעפר" (דברים ט' כא'), אחר אמרו "ואשרף אותו באש ואכת אותו טחון היטב" (שם) שגם העניין ההוא, ר"ל עניין העגל בא בו שריפה עד שובו עפר וכן באימו שהיא פרה אדומה, בא בה שריפה "מעפר שרפת החטאת" (במדבר יט' יז'). וכן הבריה הדקה ר"ל הכינה, ברייתה מעפר הארץ כאדם. ועל כן נאמר "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא" (שמות ח' טו') מה שלא בא כן …