עוֹלָם הַשְּׂכָלִים

… מידות השם יתב' שכן עשה בכל המציאות וכך דרכי התורה כולה. והרמז הוא זה. דע כי מידות השם יתברך עם כל בריותיו הם נחלקות לשלשה חלקים ראשונים והן לפי היות העולם נחלק לשלשת חלקי נמצאים. ויש שקראם שלשת עולמות והם העולם העליון והוא עולם הצורות הנפרדות ונקרא עולם השכל בכלל מפני שאין בו שיתוף עם שום חמר שבעולם. והעולם האמצעי הוא עולם הגלגלים הכדוריים והוא עולם מורכב מחומרים וצורות כדוריות והוא בעל חיים מדבר כלומר עולם חי משכיל משיג ויודע. וצורותיו קיימות בחומריהם בלי שנוי …

… ענייניהם להדמות אל מידותיו במידותיהם כן חייב האדם להיותו נמשך בכל ענייניו להדמות במידותיו אל מידות השם יתב'. עד שחייב השם יתב' להיות אישים מתחלקים חלקים שלמים מאד במין האדם. והם שכל מחשבותיהם בשם תמיד. ואלה האנשים הם תמיד בעולם השכלים הולכים ובאים והם הנביאים. והיה עוד במין האדם אישים מתגלגלים בנפשותם לפי מחשבותם בחכמות מתחלפות אך אינם נפרדים מגלגלי החכמה לעלות בגלגלי הנבואה והיו על זה נקראים חכמים ולא נביאים. והיה עוד במין הזה אישים מתגלגלים בגופותם …

והנה נודע לכל משכיל שהעולמות נחלקים לג' חלקים, וגופתינו מעולם היסודות, ונפשותינו מעולם הגלגלים, ושכלינו מעולם העליון, הוא עולם השכלים, הוא העולם הבא באמת. אם כן הנה הגויות הגופיות נשארים אחר מותם בעולם היסודות, שהוא עולם השדים והמזיקין והשטנים. והעד התוריי על זה מאמר השם לשטן בעניין איוב, "ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה משוט בארץ ומהתהלך …

ואמנם השכליים האלהים נשארים אחר מותם בעולם השכלים, שהוא עולם המלאכים, והם הנקראים נביאים באמת. ולא נשארו עם דבר שהוא בכח, אבל יצאו מן הכח אל הפעל, וכשמתו חייהם עדי עד. והעד התוריי מאמר איוב לשם, "לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך על כן אמאס ונחמתי על עפר …

… הנה מים סוד אור ידוע, וסוד שלג הוא החשך ואמתתו כלל החמר. אבל האור הוא עצם קדמון ונקרא דבור, כלומר מנהיג. אמנם סוד או"ר לבוש"ו הוא האו"ר והחש"ך. אם כן אומרו מאור לבושו נבראו השמים, כאומרו מהאור והחשך, וכאילו אמר מעול"ם השכלי"ם נבראו, כי הוא משותף מזה ומזה. כשתעריכהו למציאות השם ית' שהוא כולו אור ואין חשך אתו, ר"ל ואין סכלות כלל אך יש שכלות לשכלים בערך אצלו. ולא אוכל לגלות עוד כי עברתי את הגבול.

… מתנבא. אמנם ההבדל בין שני חמרים אחד עליון ואחד תחתון, כמו שביאר הרב בפרק כ"ו בחלק השני בסוף עניינו. והוא אמרו שם, "היותם שני חמרים עליוני ותחתוני", ואמנם האחד מאור לבושו של השם והשני משלג שתחת כסא כבודו, ואור לבושו עול"ם השכלי"ם שהם לבש"ו אור"ו ית'. ואעפ"כ כשתשערם אצלו ית' הם האו"ר והחש"ך על דרך משל. ואמנם של"ג הוא החש"ך לבדו, וכל הנביאים השתכלו בו וראו והשיגו כי הוא אספקלריאה שאינה מאירה. אבל משה השתכל באספקלריאה המאירה, והבן זה ההבדל הגדול שבין …