עוֹג

… שופכים בעם על התורה מתוך רוב הלימוד. "ומשם בארה" וכו', וכן "אז ישיר ישראל" וכו' עם הנקשר בו, הכל דרשו בו תלמוד תורה. והוא ידוע ממקומו, ומה שביארו הם והוציאוהו מפשוטו עתה [לא] נוסיף על דבריהם כי די לנו בהם. ואמנם מלחמת שני מלכי האמורי סיחון ועוג כבר רמזנום ודי למשכיל בהם. וכן כל מלחמה שהיא מזה המין. ועוד בראש הספר הבא נדבר בו מעט עד שנספיק בו. הנה כבר נשלמה פרשת פרה עם היותה נקשרת עם ענייני המלחמות ובקשת האדומית תחלה. כי "אדמה" רמז לעשו, "ותמימה" רמז ליעקב, "אשר אין בה …

… בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם". זו ראיה ברורה שהתוכחות ההן לא אמרם להם משה מדעתו אבל השם צוהו לאמרן להם. ואמרו "אחרי הכתו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי", היו הכל כפשוטו אמת. אין דרך קצת נסתריו נעלמת ממנו היום ש"ל (שבח לאל). והנני מגלה עתה מקצת קבלתי בו והמבין יבין.

… מורה על שיחתו של אדם. וסוד האמורי מלשון אמירה והכל דבור הביאו אל זה חלוף אמירה ודבור ושיחה בהכאה. ועל כן זכר בו "אשר יושב בחשבון" שהוא לשון מחשבה כמו שמספר מלשון ספר דברים. והסוד תלוי בספר וספר וספור, וכן עוג מלשון עג עוגה שהוא סבוב עניין מקיף. וסוד הבשן הוא סוד מיני התמורות, ה' מתחלפת בנ' לפי צירוף הנ"ך, וב"ש מתחלפים בא"ת ב"ש ואמרו בעשתרות הוא רמז בעשתי עשר חדש שזכר. ויש מי שאמר שהוא רמז לעשתרות באדרעי הוא במולד אדר הבא אחר שבט. ויש מי שאמר …

אחר שהשלים משה רבי' ע"ה עניין תוכחתו הראשונה ומה שקרה בינו לבין השם עם ישראל מעת נסעם מהר חורב עד נצחו שם מלכי האמורי סיחון ועוג. והודיענו למי מהשבטים ניתנה ארצם לרשתה עם היותם מעבר לירדן על מנת שיעברו חלוצים עם אחיהם לצבא והם שני שבטים וחצי. כאמרו "לראובני ולגד ולחצי שבט המנשה", בא להודיענו אחר זה איך בקש מהשם דרך תחינה ותפילה …