עֲקֵדָה

והשני נקרא אלהי יצחק. וסודו כנגד הבינה שהיא כח הגבורה והיא מידת הפחד שהוא סוד היראה. והנה כח האהבה לאברהם כח הנדיב שהנדיב אוהב ואהוב. ומידת הנדיבות שהיא חסד נאהבת לכל שאין אדם בן דעת שלא ישמח עם הנדיב החסיד כי הכל מקבלים תועלתו וכדי לבחון מידת הגבורה התחייבה העקידה ליצחק אבינו.

… לבטלה בפעל ההוא ונשארו עם הכח ולא יצאה אחת מהן לפעל. וזהו מה שרצתה התורה לגלות לנו. כי מחשבת האיש השלם אינה שלמה בעוד היותה בכח ואינה בפעל. והשם הודיענו בענין הנסיון שלמות מחשבות אברהם ויצחק בעבודת השם ואפילו במסירת הנפש והגוף בשמחה לכבודו בפעל גמור עם התאמתות הנבואה. ואע"פ שלא נתקיים מה שרצו לקיימו אחר שלא היתה המניעה מהפעל מצד אחד מהם, אבל היתה מצד המנסה המבקש הפעל בבחינה. וכן מה שבא במשנה תורה למען ענת"ך ולמען נסת"ך לדעת את אשר בלבבך וגו'. הנה זה שנאמר בו לדעת, …

… תנועות התקיעות חרות עניין הכחות. ואנחנו דרים בתחתונים ומנהיגים העליונים עם פינו על ידי העצם בזכרון שם העצם, והשופר פיו הדבק על ראש הטלה שהוא תגא שבו תלוי כל כחו, אנו מהפכין אותו ומדביקים זנבו על שפתינו. שהנה בו מביט למעלה אחר קבלו עקידה ומשימים אותו בהנחה על לשון הקדש בה נקשרות הכחות שלו על השפתים בעלי אותיות בומ"ף שהם בי"ת ו"ו מ"ם פ"ה אשר הם חתומים בשם המות לאחור. ומי שאינו מכירו הנה נמצא המום בפומו והמות בפיות. כי כן כתיב "חטאת פימו …

ואם ידעת סוד העקדה ועניין בת יפתח תפלא מאד מגלוי סוד זה הנזכר בע"ז. ועוד תבין מזה גלוי ערות מחשבת עוברי ע"ז ומאמרם שאומרים לנו כמה ראוי להם שיתפאר בם אלהיהם. שאפילו בניהם שורפים בעדם, ומביאים עלינו ראיה מעניין אברהם ויצחק. ולו הבינו מאמר העקידה …

… היותו דבק אל החמר. ואמר, אמאס מה שהייתי אוהב תחילה ואחר כן יהיה לי נחמה על מקרי כולם אשר השיגו לעפר ואפר. כמו שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח' כז'). עד שנולד לו בגמול השפלת חומרו ובזותו אותו בן, שנעקד לפני השם במקום עולה ונשאר אפרו צבור בו לזכרון עקידה, ולזכרון כפרה כאפר פרה. שהוא עפר שריפת החטאת, והוא הדשן בגימטריא. וכעניין כי הוא אפר דשן ושמן ועב ועכור מאד, ולזה הושם לאברהם "פאר תחת אפר" וגמול איוב "ויוסף איוב" (איוב כט' א') "ויוסף יהוה את כל אשר …

… ואחריו יודע גם כן לאחרים באי זה מהם עמד. אם הנסיון מפורסם ואם לאו יודע לעצמו ודיו. וזה מפני שפעמים יחשוב אדם בלבו שהוא אוהב את השם ב"ה אהבה רבה, עד שאפילו אם היתה באה לו מצוה מאתו ונראה לו שהוא רצון השם, שיקח את בנו יחידו וישחטנו בעבור אהבת השם, כדי להודיע לעצמו הערך המבדיל בין שני מיני אהבה, ר"ל אהבת השם ואהבת בנו, חושב אדם בנפשו ונושא ונותן בדעתו לאיזה משני העניינים יטה. כי לעבור על מצות השם אי אפשר, כדי שלא תפסק האהבה שביניהם, שהיא השרש. …

וידוע כי השם לא צוה לשום נברא לעשות מעשה שגעון, כל שכן שלא יצוהו לשחוט בנו ח"ו. והעד שאברהם לא שחט את בנו כלל. ואולם הצואה היא בחינת שכל ונסיון דעת לבד בנבואה. ובזה וכיוצא בו גלו לנו רבותינו בעניין עקידת יצחק ואמרו שהשטן רצה להכשיל את אברהם עד שלא יאבה להקריב את יצחק. וכן רצה להכשיל את יצחק עד שלא ימשך אחר רצון אביו. וכן אמרו "בא סמאל אצל אברהם אבינו ואמר ליה סבא מאי איבדת לבך" וכו' (ב"ר נו'). והמשיכו זה העניין …

… פ"י שו"ן שסודם מו"ת שהוא מוק"ש ותחילתו קמו"ש. והשני והשלישי עמדו בנסיונם והם נח ואברהם. נח עשה "תבת עצי גפר" ונצל מן המים. ואברהם נצל מן האש ונוסה בכל. כעניין אמרו שם. "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה". ונאמר בסוף "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו". וכתיב בו "ויעלהו לעולה תחת בנו". הנה המיר חי מדבר בחי בלתי מדבר, ושחטו במאכלת בדבר מצמיח והוא כח הזן ושמו חרב שהוא מכלה ומחריב וממיר דבר בדבר ומפסיד צורות טבעיות.

… ר"ל על השג"ת הש"ם ומנינ"ו (כנ"ל). כי ממנו יקרב האדם אל קונהו ואז ירצהו ויחשקהו בחשק אמיץ. והשם הראשון סודו שלש פעמים בשנה כלומר חשבון בשנה עולים ע"ב (בשנה=357 כפול 3=1071=72). וג' פעמים ע"ב עולין ירא"ה ועל כן אמר שלש פעמים "יראה" (בעקידה) "בהר יהוה יראה" והוא רי"ו. ואמנם שלש פעמים הש"ם כלומר חשבון הש"ם (השם=345 כפול 3=1035=36) עולין ל"ו, וו' פעמים ל"ו עולים ירא"ה. ועל כן אמר "אלהים יראה לו השה לעולה בני". והנה נודע לכל בעל קבלה כי אלהי"ם הוא שם תואר, …

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם" (בראשית כב' א'). אל"ה ואל"ה הם י"ה והוא יהו"ה מלא, וסודם אלה מאלה יהו"ה אלה המה אל ויה שרמזתי לך למעלה בסוף סוד ו' הוא ידיעת השם והשגחתו. ודע כי אלה עדים על ידיעתו את הפרט המחייבת השגחתו הפרטית הידועה למקובלים המשכילים …

… כפרה, וניסן שהוא פלס שעשו ממזלו המצריים פסל הוא ראש השנה לחדשים. והנה הוא התחלה לתקופות אלדא בלהו וכו' הנמנים לפי מהלך החמה, שהשנים לה והימים תחת ממשלתה. על כן היום גובר באריכות ובכח וסודו אש ורוח לחמה ומאזנים שהוא מזל תשרי והוא זכרון האיל הנעקד הוא ראש השנה לשנים. והנה הוא התחלה למולדות שסודם אי"ב תצג"ש הנמנים לפי מהלך הלבנה שהחדשים לה והלילות תחת ממשלתה. על כן הלילה גובר באריכות ובכח וסודו מים ועפר ללבנה, חברם בראשי תיבות הששה ותמצא שבעבורם …