עֲשִׂיַּת נְפָשׁוֹת

… יותר מחברתה נהנית מזיו השכינה יותר מחברתה ושמחה ג"כ שמחת הנאה שאין חברתה יכולה להשיג שמחת הנהתה ולא תענוגה. ולפיכך נאמר בקבלה שהקב"ה עושה לכל צדיק וצדיק חופה הראויה לו ונותן לו הגמול הראוי לו לפי מעשיו. והמעשה הגדול שבכל המעשים הוא לעשות נפשות כמו שנאמר בסוד (בראשית יב' ה') ואת הנפש אשר עשו בחרן כי כן השם עשה את האדם ישר בדמות אלהים עשה אותו (בראשית ה' א'). וזה המעשה רז הוא אצלנו ותכלית המעשים הטובים כולם.

וע"כ חייב כל משכיל לעשות נפשות יותר ממה שהוא חייב לעשות גופים, שגם חיוב עשיית הגופים אין תכליתו כי אם לעשות נשמות. ובכך ידמה האדם לעושהו, שכן אמר הנביא ע"ה על עניין מעשה השם, כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (ישעיה נז' טז'). וע"כ חייב כל משכיל אשר השיג דבר מהשגות …