עָרְלָה

… שיקובלו בשברם את לבם לפני קונם. והשלם רמז לרצוי בשלמים שהשם חפץ בשלם. והשלם מוסיף תמיד שלמות בהרכיבו מידותיו השלמות וחכמותיו העיוניות והמקובלות. והחסר בשברו את לבו ומוסיף שבר על שבר ישלם בריבוי השברים. והוא סוד כריתת ברית מילה לכרות הערלה שנבראת בטבע עם האדם והוא ריבוי דם ובשר שצריך לחסרם ואז יושלם החסר. והוא רמז כדי לזכור תמיד מאין נברא זה האיש. ושיזכור כי בשר ודם הוא ויכרות כחם וישפילם ויכניעם וישברם בראותו שהם מונעים שלמותו ועם שברונם יושלם.

דע כי אל השלשה דרכים סימן מספרם של"ג והוא סוד אמרם, הארץ מאי זה מקום נבראת, משלג שתחת כסא הכבוד. והנה סדור זה הדבר הנקרא בשם שלג הוא סדר כל זה המציאות השפל המשולש וסדר הרכבותיו בג"ד. והנה זה הוא חותם הלבן ההוא הנקרא חמר הראשון. והנה חמ"ר ראשו"ן הוא ארו"ר מנח"ש והוא השר"ש הוא הקש"ת, ה"ף מילה, שר ערלה, והוא ש"ר היצ"ר, והוא פרי התנין, והוא מישר המעקם, גם מעקם המישר.

… ממנו למלאכים ולמנהיגים ממין האדם. והגל והמצבה שהם בניני אבנים הם עדים על הכחות המושלים הגוברים לפי המדות האלוהיות. ותרגום גל, יגר ותרגום עד, שהדותא. שתף יג"ר עם ע"ד ותמצא גיד רע וסודו ממזר הזרעה זה הרע זה הוא הרע רמז לרעה ערלה. שתף עוד ג"ל עם שהדות"א ותמצא תאוה דשגל וסודו תאות המשגל כי בה קשר לבן כחו של יעקב. והעד אמרו לו "אם תענה את בנתי ואם תקח" וגו'. ועל כן ייחס המשפט לאלהים באמרו "אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בנינו" וגו'. …

… הנקרא חשמל, חי שמל, חי שממלל ומדבר ועינו כעין החשמל ומזהיר ומאיר וחש ומל ורץ ושב כמראה הבזק בליל חשוך אחר שמל ופרע. כמו שסודו נגלה מסוד מילה ומסוד ערלה. כי אם מל ולא פרע כאילו לא מל ועדיין הוא ערל ואטום. וסוד מילה כריתה וסוד ערלה כסוי וסוד פריעה גלוי. והמילה כוללת עניין זה ודם נשפך ממנה וערות הנולד גלויה. ועל זה נחלק שתוף שם אדם לשלשה חלקים. לשם המין ולשם ההמון ולשם המיוחד, כמו שנזכר בפרק י"ד.

… ויחלקו לשלשה מינים בדמות שם חם ויפת, שהיו צדיק רשע ובינוני. ואע"פ ששלשתם בני איש צדיק תמים. ובנטעו כרם נקרא איש האדמה. והשלישי אברהם אבינו ע"ה. וכל עברי חתום בחותמו שהוא אות ברית קדש בגילוי העטרה של המילה, להסיר כח ערלי לב וערלי בשר מעלינו, ולהבדיל בין בני נח ובני אדם ובינינו אנחנו בני אברהם הנקרא איש נביא על פי השכינה, האומרת לאבימלך "השב אשת האיש כי נביא הוא" וגו' (בראשית כ' ז'). ונודע שאם מל ולא פר"ע כאלו לא מל. וזה סוד גדול בברית מילה …

… שהזמן גרמה נשים פטורות, וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמה נשים חייבות. כבר הורונו סוד גדול בזה ההבדל זכרים ונקבות במצוות עשה, והיותם תולים המצוות בזמן ובלתי זמן. כי בזה יבין הנבון החכם ההבדל הגדול שבין המצוות. ומפני שאין לאשה ערלה ניתנה לה מצוה כנגדה בכללה, לזה ברית מילה לטהרו מטומאת ערלתו בדם, ולזאת טבילה לטהרה מטומאת הדם.

ועתה עוד ייעדו שמשם יבא לו עזר שלא יצטרך להעבירו עמו המעבר הידוע ולא יצטרך גם כן להעביר עמו רק מאתים איש מאנשי אי הראי. והם מאה מולים ומאה ערלים. והוא משל לכוחות הרוחניות והגופניות כי הרוחניות כוחות מולים יהודים ומודים על האמת, והגופניות כוחות ערלים ואטומים וסתומים וחתומים ומקשים על האמת. ואמר לו שבעברו אחר שדעתו לחזור עוד לא יקח כל כוחותיו המעולים …

והנה יש לזה שלשת דרכי צירופים ומספר כל האותיות קל"ב, והם גלגל גלגל, שנה קל"ב, ויהיו סד"ר, שלש קל"ב ויהיו שצ"ו, וסודו קבל סדר. מבחן הארץ, בחן מרצו, תמצא נמר במוץ, יסדר מצב, מסדר הבלים ושמים מסדרים להבה, לב השטן, לשוני, צורף י', הערלה מהולה, המעולה ערלה, לב ה' השרים, למלאך רעה, מלאך ערלה, מלאך לרעה, שמנו נושם, מושכל, מוכשל, מושלך, שלומך, ישגא.