עֵינַיִם

… צורך להאריך בדברים המורגשים שהם קלים להשיגם לרוב בני האדם. אמנם הדברים המושכלים הם נסתרים מאד יותר מאלו ועל כן צריכים מופתים חזקים מאד יותר מאלו. ואמנם הכלי המשכיל גם כן נסתר מעט והוא המוח, והלב עמו. וכמו שידעת מן העין שהוא כלי לראות, והאור שופע עליו מחוץ, כן צריך שתדע שהלב והמוח הם כלים להבנה, והשכל הפועל משפיע עליהם שכל ובינה מחוץ. ומשים להם הדברים המושכלים בכח, מושכלים בפועל. כמו שהאור משים לעין דברים בכח, נראין בפועל. ואמנם הכלי המקבל התוריי הוא משותף …

… תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו' לט'). ובא בקבלה, אחרי לבבכם זו מינות, ואחרי עיניכם זו זנות. וכך אמרו עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה נינהו. וידוע הוא לכל מי שיודע דרכי הטבע שהעיניים רואות וחומדות לראות, והלב רואה גם כן מה שהעיניים רואות. אלא שאלה מבחוץ וזה מבפנים וזה פורט ואלה כוללים וזה כולל ואלה פורטים. והציור נאמר על שניהם. ואמנם התורה ייחסה שניהם בפרט לכל אחד מצד אחד ובכלל לכל אחד מצד אחד. כי אמרה …

… אצבעות ה' כנגד ה' בעשר תיבות, ושני פנים כנגד הספירות והכוחות. ועל כן מתגלגל בעצמו מצד אל צד לברך את העם פנים אל פנים. כי ההשגחה העליונה נמצאת פנים אל פנים. ועל כן נאמר "אם אין פניך הולכים" (שמות לג' טו'), ומלת פנים עליונה מאד והיא בגימטריא עינים ונמצאת משותפת לעניינים רבים והיא מלשון פנימיות. והמרגליות והאבנים היקרות שמם פנינים "יקרה היא מפנינים" (משלי ג' טו'). ופרשו בו יקרה היא מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים. ואם הוא דרש דע שאין הדרש ריק מחכמה. …

… לעניינים רבים. ואמנם סוד ש"ם ש"ר הפני"ם הוא שם כ"ו מבואר מן שם המפורש שהוא מלא, מ"ם פ"ה ר"ש שי"ן מצורף והוא בכלל מספרו כ"ו, ומלאך האלהים לעד, ועד שני מלאך יי'. ודע כי עניין "יאר יהוה פניו אליך ויחנך" הורנו שאין חן נמצא כי אם מהפנים ומהעינים כמו שרמזתי, כי הפנים הם העינים. וכן כתיב "אם נא מצאתי חן בעיניך" (שמות לד' ט'). ובהאיר פני השם אלינו מיד החן נמצא, על כן בא "ויחנך" אחר יאר.

… החיצונים אשר הם שמשים ללב כגון העינים והלשון והפנים והידים והרגלים והאף, יורו על מחשבת הלב ועל רצונו ועל כעסו ועל שאר מדותיו. ומפני שהפנים הם הצורה הנכבדת החיצונית אשר לכל הגוף והיופי ניכר בהם יותר מכל הגוף והעינים יורו על הענוה והבושת ועל הגאווה והשפלות הנמצאים בלב. והפנים בכלל יתאדמו עם הכעס ויתירקו עם הפחד וייטיבו עם השמחה וישתנו עם הדאגה, כמו שהטבע מעיד על כל זה. והנביאים רמזו זה כולו בפסוקים רבים ונאמר בכלל "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז' יט'). …

… משה אלא כפי יכולת משה לא כפי יכולתו ית'. וכן עם כל מי שדבר אתו, לא דבר אלא כפי כח המקבל, שאם היה מדבר לישעיהו כמו שדבר למשה לא היה ישעיהו יכול לסבול והיה מת, נמצא שהיתה כוונת השם בטלה במציאות ישעיהו. והמשל בזה אור העין עם אור השמש, שאע"פ שאור השמש מועיל לעין אם העין כואב או חולה או רך יותר מראי אור השמש המאיר לכל עין, מזיק לו. על כן ראוי להאמין כי התורה ניתנה כפי כח המקבלים בקולות וברקים וענן ואש שהוא קרוב לנהוג. ואם הוא כבר משאר …

… הפוך. וסוד ח"ב הוא י' הרי השם י' צרפם הרי שם י"ה כלול אותו בפרט משולש  הג' שמות המזכיר אח"כ תמצא י"ה יהו"ה שד"י, והוא סוד מחשב"ה. וכבר הודעתיך שסודו השכ"ל. חבר כלל בינה עם כלל חכמה תמצאם פנ"י, גם עינ"י, ונרמזים פנ"י השכ"ל או עינ"י השכ"ל שהכל אחד. "עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם: פני יהוה בעושי רע להכרית מארץ זכרם" (תהלים לד' טז'). בסוד "והסתרתי פני מהם" (דברים לא' יז'). חכמה ובינה תחת אשר לא היו עם חכם ונבון.

… בו רבים דומים לו. ואמנם עניין סוד "וישם לך שלום" ואיך נזכר אחר הפנים הנזכרים בהתנשאות ובעילוי, שעניין "ישא" כמו יגביה ינשא יעלה פניו. שעליו נרמז נשיאות כפים כנגד הפנים בין האזנים והעינים מפני עניין, "דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת" (אבות ב' א'). בעשר ספירות שההשגחה השלימה מהם על עשרה עשרה שהם המנין השלם האחרון. זה כולו הנני מודיע לך דרכו.

דע כי העין בראותו האותיות שב רוחני עובד את השם. והאוזן בשמעה קול דברי הרב שבה רוחנית, שבאמצעות שני האיברים האלה האדם לומד מה שלומד. ועל כן נאמר "אוזן שומעת ועין רואה יהוה עושה גם שניהם" (משלי כ' יב'). כלומר עשאם אמצעיים ראשונים שהם שלוחי הלב להשגה. …

… אלה גם אלה לתקון אחרים, אך אות ברית חתום לזה ואות ברית חתום לזה. ואמר בסוף הספר "כרת לו ברית" וגו', "וקשר לו כ"ב אותיות בלשונו", מה עשה הוא ע"ה "משכן במים" בחסד, "דלקן באש" בדין, "רעשן ברוח" ברחמים, "בערן בשבעה" במאור העין, "נהגן בי"ב מזלות" בהשגחת השכל. הא למדת שמתוך כך גלה לו את סודו. וכבר הודיעך שזה אחר עיון שכלי והשתדלות רבה מאמרו "וכיון שצפה" וכל הנמשך אליו וכו'.

ואמרו דת חדשה גלה שהיא ידיעת השם שנגלתה בלבו מהשם על פי צירוף האותיות הנקראים אורים ותומים. אלה אורים שמאירים את העיניים ותמים שמתמימים הלבבות. ותבין מזה שהכל תלוי בעיניים ובלבב. וכן נאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" באזהרה. ונאמר בייעוד הטוב "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים א' ט' ג'). וכמו שנאמר עליהם "עינא וליבא תרי סרסורי דחטאה נינהו" (במ"ר י' ב'). כן נאמר אנחנו …