עוֹפֶרֶת

3 הפניות ב־3 ספרים

מפתח החכמות

עמ' נ§62

מלשון כוסף, והמדה מפני שהכל אוהבים הזהב ונכספים אל הכסף. ואמנם נחשת נגזר מן מנוחה ומן שיתה ששניהם נחים. וכן ברזל נגזר מן בריה ומן זול כלומר בריה בלתי יקרה בריה זלולה בזויה. והנה בדיל נבדל ממעלת חבריו, גם עופרת גזרתו מבוארת מן עפר. אמנם כסף חי גם כן נקרא כן מפני היותו מתדמה בתנועתו לבעלי חיים ומראהו נחמד. והנה זכוכית מן זכות ומן זכוך. וכתבתי שמות המתכות להורות על גזרת שם זהב וכבר זכרו בו חילוף ז' בצ' וקראהו צהוב. ונקרא הנה זהב

מפתח הספירות

עמ' צא§90

לנוגע בחלל להתחטא ביום ג' וביום ז' והבגדים והכלים, ורמז על החטוי "זאת חקת התורה" בעניין אפר פרה בעבור מי נדה המזכים העולם כולו. והטהרה שני מינים באש ובמים, כאמרו "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת". הנה זכר כל מה שעובר באש והם ז' מיני מתכות כי המין הז' שהוא כסף חי איננו עובר באש כי הוא ניתך תמיד בטבעו ואינו צריך התכה. והוא כבד מאד בעצמו ואין טבעו להתקשות ובורח מן האש והוא בצורתו דומה למים וחלקיו

חיי הנפש

עמ' עג§98

לא. ואתה יודע כי עניין בלבול הדתות והדעות והאמונות הוא נמשך אחר החומרים והצורות והזמנים והמקומות והמקרים המתחדשים, כי אלו העניינים לא יתכן שאיש מן האישים יהיה בלעדם. וכאשר התחייב ערוב ביסודות והורכבו ושבו זהב וגם כסף ונחושת וברזל ועפרת, והתבלבלו והתערבו יחד כדי לחייב את ההפסד, וכן בצמחים וכן בחיים וכן במדברים לפי היצירה הטבעית. וכן התחייב גם כן זה העניין בדתות, שהתבלבלו והתערבו זה בזה. עד שאפילו הדת הקדושה ערבבוה ובלבלו רבים מבני אומתינו