הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ

… אלהין" (דניאל ג' כה') והנו מרחמן כעניין מרחם ונחם על ברכת המזון. בשנה אחת למלכות, רמז המעלות המחודשות למלכות קטנה וחזקה, והמשיל הישנות הנפסדות למלכות שהיתה תחלה חזקה מאד ועתה בטל כחה וחלשה תכלית החולשה. וסוד קר"ן קטנ"ה וחזק"ה, שכ"ל הקט"ן והחז"ק. ואמר כי בהתחדש מלכותו הודיעו השם דעת עליון. ואמר בהיות דורש בסיני מא"ל שד"י כלומר בהיותו דורש דרכי הר סיני המורה על אמיתת נתינת התורה. וייחס הדרישה לעצמה והמקום לעצמו. ואמר סיני בחירק תחת הנו"ן ולא אמר …

ואחר שדרש בעד שתי המלכיות האלו בכלל ומצא זה הקרן הצומח וידע שבזכותו ינצלו כל הכוחות המושכלות מן הגלות פתח מיד בשמחות. ואמר בית ישראל פצחו רנה וצהלה מהיום הזה ומעלה כלומר כבר בא מלככם המושיעכם והוא שליח מכוון מהשם לבא אליכם להיותו מלך עליכם כי הוא איום ונורא בעל עוז וגבורה. וקראו נמר מפני שהורג מי שהוא גוף בעל חיים טורף ואוכל ומבריח כל חיה רעה כלומר כל מחשבה רעה, והורגה. כי כן קראו באמרו כי קטל"ן שמ"ו וסודו קט"ן …

התחיל עתה לדבר רזיאל פה אל פה עם המלך החדש וכאילו הוא נותן לו עצה על עניין מלחמותיו כולם, מפני שרזיאל יודע יותר בכוחות הגופניות ממנו מפני שהם עתה אצלו חדשים והוא רך במלכותו עדיין. וכאילו אין רזיאל רשאי לתת לו עצה מעצמו אבל מודיע לו שעצתו היא העצה …

… ואמר שילך זה הדגל שלהם לפנים במלחמה בדמות ספר תורה. הנה זה מורה כי ידיעת השם כשהיא חקוקה על הלב הנקרא דגל והוא קשה לפחד מהשם, ועם השם מתעורר פחד הנפש ממנו בעבור המצא בו שד ברוחו ומבהיל כל כח גופני מפניו. אז יוכל המלך החדש להתחזק ויברח המלך הישן וכל כוחותיו מלפניו בריחה מהירה ויפחד להשיב לסבב אליו פני המלחמה. ועל זה אמר ובזה תנצח כל אומה ולשון כלומר כל מי שהיה עומד לפניך בתחילה. ולפיכך הוצרך לומר לו להשביע כל עיר אשר ילכוד ויכבוש …