הֵ"א

והיה שם האות הראשונה אל"ף ושם השניה ה"א ושם השלישית ו"ו ושם הרביעית יו"ד. והיה הנוסף הנעלם על הנגלה מן אהו"י ל"פ, א', ו', ו"ד. ועוד היה המספר אחד מצד אחד גם אלף מצד אחד. וחמש מאות וחמשים וחמשה אלפים ושש מאות וששים וששה. וכן עוד עשרת רבבות ורבבה …

… שהוא נמצא ואין לו סיבה המצאתו והוא הכל. ומצד היות א' בעלת גוף שלם הנו הכל גם כן כלומר שהגוף השלם הוא המקבץ תחתיו כל חלקי עולם. והאחרונה שצורתה כנקודה גם היא התחלה לכל הגופים וראשיתם. והנה היא הכל גם כן. וצורת האמצעית האחת מורה על כל הצורות הנקביות המקבלות העיבור כלומר על כל השרשים שענפיהם ופירותיהם בהם והם כל מקבלי שפע ואצילות מזולתם. וצורת האמצעית השנית מורה על כל הצורות הזכריות הנותנות העיבור כלומר נוטעי השרשים היולדים כי היא צורת המוליד. והראשונה מהם צורת …

והנה ה' ברוב המקומות היא סימן נקבה. וגם ו' ברוב המקומות היא סימן זכר בסופי התיבות. כגון שמו שמה ודומיהם. ויש עוד בצורותיהם פרטים אחרים אין קץ להם ילאו הסופרים לכתבם וייגעו הלבבות בשמוע האזנים אריכותם ובראות העיניים רחבם ועמקם. כי יש בכל נקודה ונקודה מהם ואפי' בקוצו של יוד תלי תלים של הלכות. אבל זה הכלל המועט שזכרנו מהם היה בדמות התחלה לבוא בה אל מקדשי אל בצורות הקדושות הטהורות אשר האותיות מגידות ענייניהם. ואם לא יורונו אותיות ענייני הברית מי יורם לנו. ואמנם חוברו אלו הארבע הנזכרות לרמז מפני הידמותם אל כללי הבריות כולן.

… אין שם גם כן הוראת השבעה במי מפני שכבר סמך על מה שגלה מהסוד ובא או מורה מוחלט בלא אם. וכן בשתים הראשונים עניין אהבת חפץ ואינו בשלישית וחזר וזכרו בד' להשלים הכוונה אחר הזכרת מה. והסוד תלוי במלות אם ומה שעניינם מ"ם וה"א. והסוד מ"ם ה"א ידוע בחלקך מ"ם לי לי שסודו אלהי"ם והוא יי' בעצמו המלא שהוא יו"ד ה"א וחצי השם כמו השם. וכן הכוונה בסוד שניהם יחד או הפך שהם כ"ו הוא כ"ו זה כופו לזה וזה כופו לזה והבן זה, כלומר שני השמות …

רוח אל רוח קורא בשם וכח אל כח מדבר ומלחש עד היות הכל נשמע אל החלק והחלק נמשך אחר הכל שוכן למעלה הוא הכל על כן ההא מתנועע מהנקודה המיוחדת הכוללת העליונה אשר אין שניה לה בנקודות:

וו הא יוד הא שם מצורף הוא והוא די בוא לאדם בדעתו דרכיו להחיות עצ-מו בו כי ידיעתו היא סבת חיי עד לכולנו:

יוד מעיד על המרכבה דגבא זבא הא עד על גבא וו עדים על חלוק השווי אשר אליו נחלק ההווי חצי בחצי כחלוק זה אשר הוא ביחד:

על כן הא אחרונה שמה חותם שכינה ובה תלוים נבואות ותשועות לכל נפש מדברת משכלת:

על כן כל משכיל מבקש נבואה ותשועה יתבונן בכח ההא ויניענו ברוח היוד ויסיענו ממקומו ויתקענו יתד במ-קום נאמן והמנסה יבחן ויאמין ויבין:

… לחיים: חי הוא ממירה מאות מחייבת אל אות מזכה ומחיה עמו כל אנשי סודו יודעי דרכיו ואהבי נתיבות נסתריו נפלאות: טוט-פות נחקקו על מרומי הראש עם כח דיו שחור על פי דם אדום לבן והכח הוא עולה ויורד ממדה אל מדה: יוד הא נחתמו על כל מדה ומדה נגלה ונעלם בכלם מקור מיוחד ועל פי מדות המקור יתעלמו כחות האות ועל פיהם יתגלו: כבד לב מח כלם בדברו יורו חצי תורה בקשת דעת מורה בינה אל מטרת חכמה כי כח דם בלב סתום וחתום: לב כל חכם לב שלם הוא המבין אשר …

… נפלאות. וכראות השם ית' כי חידוש האומה הקדושה ההיא היתה סבה גדולה לטובה אשר אין טובה דומה לה, גילה לנו שחזק הטובה ההיא בעזרו כפי הכתוב, והורנו שהוסיף על שמו אות אחת מיוחסת לחצי שמו והיא שבה נברא העולם הזה. והיא ה' שהיא חצי י"ה והיא גם כן חצי יו"ד, כי ה"ה שניהם יו"ד, והסוד י' היא ה' וה'. והבן זה בסוד עשר ספירות שהם חמש וחמש חמש כנגד חמש. ובתוספת ה' על אברם שב המיוחס הראשון אברהם ונזכר כן בבריאת העולם תחילה זכר ונקבה בראם, והסוד ברכ"ה ונז"ק בראם …

… גדול, והוא להורות כי הקטן הוא הגדול והגדול הוא הקטן, אין הבדל ביניהם מצד אחד, ושם יו"ד יורה זה. ומן הראשית יודע התכלית, והיות סופו ה"א הוא כמו הנה להורות כי הראשית יורה על התכלית, ויאמר עליו הנה הוא נמצא. והנה ה"א חצי יו"ד במספר, וידוע שהראשית עם התכלית כשתציירם תמצא להם תוך. והתוך האמיתי הוא החצי ומפני היות כל מספר מא' ועד עשרה נפרד וזוג ונפרד וזוג, ונשלם המספר בזוג שהוא יו"ד, לא יתכן להורות על תוכם באות אחת כי אם בשתים. על …

… אחת והיא ה"א אחרת כדי להשלים השם, תמצא החותם בו י"ב גבולי אלכסון. כי שלשה אבנים בונות ששה בתים וארבע אבנים שאחת כפל כמו שני ההי"ן שבשם בונות י"ב בתים. ועתה אצרף לך סוד השם באמת. ואומר כי יו"ד סודו עומק, וה"א סודו רוחב, ו"ו סודו אורך. אם כן סוד השם הראשון שהוא יה"ו והוא רום למעלה והוא עומק ורוחב ואורך, והוא גוף ושטח וקו. וסוד השם השני שהוא יו"ה והוא חותם תחת למטה הוא עומק ואורך ורוחב והוא גוף וקו ושטח. הנה לך כי ההבדל …

… כבר אמרתי לך כי שם יה"ו מורה על עומק ורוחב והוא אמת. הנה תשאלני איך דימית היו"ד לעומק וקראת אותו נקודה וכל נקודה עגולה והיו"ד אינה כי אם חצי עגול ויש לה ראש למעלה וזנב למטה שזאת היא צורת היו"ד באמת י. ואיך דימית הה"א לרוחב שיש לה בצורתה רוחב למעלה ואורך דבק אל סוף רוחבה כשיעור רוחבה, ואורך נפרד מרחבה מעט תחת ראשה ולה שני פתחים אחד מלמטה בלי צורת רחב ואחד מלמעלה קטן ממה של מטה, ואתה קראת כל צורת הה"א רוחב. ואיך דימית הוא"ו לאורך שהוא קו ישר, הוא"ו …

וכבר זכר זה בן עזרא החכם בלשון ע"ה בספר צחות בפרשו האותיות ושמם ומספרם. והאמת הוא מה שאמרו שם בעניין, זה כי אחר שה"א מורה על נקבות ובאו המספרים משלשה עד עשרה כולם בה"א בסופם, זו ראיה שהמספרים האלה הפוכים מהלשון. שהנה לא מצאנום נזכרים בספרים כי אם על זכרות, וזהו ההפך. ובסמוכים יבואו תוי"ם במקום האי"ם ועדיין זה על זכרות כי אם במקום …

… ארוך ורחב בציורו המצוייר בתחילת המחשבה. והנה עוד ידוע כי אין הבדל בין ציור נו"ן וגימ"ל אלא הזנב הנוסף על גימ"ל, ואין ציור בין דל"ת לרי"ש אלא זנב הנוסף בדל"ת. וכן אין הבדל בין כ' לב' אלא הזנב הנוסף בבי"ת. וההבדל שבין ה' לחי"ת מדובק בציור אחד והה"א אינו מדובק אך הוא מעל שני ציורים נפרדים, מה שאין כן ציור שום אות אחד. כי אין שום אות בעל שני ציורים נפרדים כי אם ה"א לבדו, וזה לעניין גדול. גם כן כ' וחי"ת ציורם אחד בעצמו ושנויים תשמעהו לפנים. ובין ו' לזיי"ן שהזיי"ן …

… אמיתת כל מספר הוא מאחד ועד תשעה לבד והשאר אחריו הורכב ממנו ונקרא על שמו. ושתי דרכי תכליות המספר הם באמת תשעה ועשרה לבד, אלא שהתשעה תכלית ולא ראשית, והעשרה תכלית וראשית על א ב ג ד ה ו ז ח ט גלגל חוזר חלילה והה"א נקודה אמצעית לו. [וכן י כ ל מ נ ס ע פ צ והיה גם הוא גלגל חוזר חלילה ונ' נקודה אמצעית]. וכן עוד בחברך עם קרש"ת התוספת שהיה חסר ממנו והוא כמנפ"ץ והיה גם הוא גלגל חוזר חלילה וך' נקודה אמצעית. והן שלש נקודות שסימנם הנ"ך …

ה שמו ה"א ומספרו חמשה. זה הציור הוא זר מאד מכל הציורים מפני שהוא לבדו בעל שני ציורים. ואין שום ציור בכולן מורכב כי אם פשוט, ואם יראה לך כי אל"ף או קו"ף או תי"ו הם בעלי שני ציורים גם כן, מפני שתמצא סופרים רבים שכותבים אק"ת …

ונשוב לציור ה"א ונאמר שכבר ביארו היות ציורו רחב וארוך בשווה. ולא כנגד ראש רחבו כציור בן, ועליו פתח ולו ציור שני ותחתיו פתח. ואם כן הנה לה"א בן וכל בן לא יולד בלי עבור. והנה ה"א מורה עבור ומניינו חמשה שעולה סו"ד העבו"ר. וכן א'ב'ג'ד'ה' השלימו השם שהוא ש"ם אחד י"ה …

… פדהאל יש מי שאמר שהוא דבור אחד מן הע' עד הל', ומן הפ' עד הל' גם כן הדבור אחד, ואין להזכיר הא' של עשה או של פדה. ויש אומרים להפך כלומר שהם שני דבורים ואין ראוי להזכיר הה' גם כן. ויש אומרים שהם דיבור אחד וראוי להזכיר הה"א. ויש אומרים להפך שהם שני דיבורים וראוי להזכיר הה"א. וכן חלקו על מלת והיתה הצפירה עם וידוע ששם אין ה"א נזכר. ואני אומר שאחר שלא נמצאו אחרים כיוצא בהם בכל הכתובים אלא אלו שנים ושלשה דיבורים ראוי הוא שיבטלו …